מחשבות טורדניות בזוגיות

אורן שלום:בזמן האחרון אני עסוקה יותר ויותר בהירהורי "מה אם..." אני אפרט: אני בת 28, נשואה 4 שנים ולנו ילדה מדהימה. בעלי ואני נפגשנו לפני 9 שנים, אך לא היינו יחד כל הזמן. למעשה בפעם הראשונה הקשר החזיק מעמד חמישה חודשים שהסתיימו בכך שעזב, בפעם השניה שלושה חודשים ושוב נגמר ביוזמתו. נשבעתי שלא תיהיה פעם שלישית אך...הינו יחד שנה וחצי נהדרות עד החתונה וגם עכשיו החיים סה"כ יפים. (בעיות כמו אצל כולם אני מניחה). בין החברות לבעלי (בטרם הנישואין) היה בחור שחיזר אחרי ללא הרף, אך בכל פעם העדפתי את בעלי על פניו. לכן, גם כשהחששות לפני החתונה גברו והקשר עם הבחור השני התחזק (קשר טלפוני - ידידותי פחות או יותר) הרגעתי את עצמי באומרי "בכל פעם שהיתה לי הזדמנות לבחור בין השנים בחרתי בו - לכן הספקות שיש לי נובעות רק מלחץ להתחייב" ונישאתי.אני משרתת במילואים עם אותו בחור ולכן רואה אותו מידי פעם בפעם. אני מרגישה שעשיתי לו בחיי עוול עצום ומצרה על כך שאף פעם לא נתתי לו הזדמנות אמיתית. בזמן האחרון אני חושבת על הבחירות הקטנות שבחרתי - ללכת לראות את הבחור שקשה להשגה ולא את זה שתמיד רוצה אותי.אני חושב שאילו היתי בוחרת אחרת, החיים שלי היום יכלו להיות הרבה יותר פשוטים.כאשר אנו בקשיים אני מבינה שהמחשבות (חסרות הטעם) על אותו חבר ישן נובעות מהקשיי היומיום, אך מה כאשר מחשבות אלו ממשיכות?מה לעשות לגבי רגשות האשם, בנוגע להתנהגותי בעבר? מה לעשות עם הספקות והמחשבות אודות מה יכל להיות שונה? בזמן האחרון, אני מרבה לדמיין מפגש עם הבחור השני - זה גורם לי לרגשות אשמה כלפי בעלי וכמובן שלכן הוא זוכה ליחס טוב מהממוצע.

יעל יקרה,
מצד אחד את כותבת שיש לך ילדה מדהימה, שהיו לך "שנה וחצי נהדרות עד החתונה וגם עכשיו החיים סה"כ יפים." מצד שני, את כותבת על קשיי יומיום. עד כמה הם קשים? עד כמה את מאוכזבת מחייך? עד כמה הדשא של השכן ירוק יותר עבורך, עד שאת עוברת מעבר לגדר, והתמונה מתהפכת? אני לא יודע, אני שואל. את צריכה לחשוב על זה. כי יכול מאד להיות שלו היית בוחרת בבחור האחר, היית כל הזמן תוהה מה היה קורה לו היית בוחרת בבן זוגך הנוכחי, וחייך לא היו חיים.אני לא מאמין ברגשות האשם שלך כלפי אותו בחור. אני חושבת שאת משתמשת בהם כתרוץ לגיטימי, לכאורה, לסקרנות שלך כלפי בן זוג אחר. העוול העצום שעשית לו בכך שמנעת עצמך ממנו, הוא אותו עוול עצום שעשית למליוני בחורים שלא בחרת בהם, ואולי היו מעוניינים בך, לו היתה להם אופציה כזו. ואולי עשית לו טובה, שכן לו היית נישאת לו, היית חולמת על בן זוגך הנוכחי, זה שסרב לך אז. ובסך הכל בחרת בבחור שאת רצית, ולא בבחור שרצה בך ואת לא רצית בו. כולנו עושים בחירות כאלה כמעט יום יום, ולא עושים מזה עניין כזה גדול.יש לך מחשבות טורדניות, שקשה לך להשאיר מאחוריך. עד כמה שאני יכול לשפוט מכתיתבך אין להן לגיטימציה רציונלית, אלא רגשית. זו הבעיה העיקרית שלך, המחשבות. וזה קורה לפעמים. עובדה, זה קרה לך. שקלי קודם כל את מה שנכון לך או לא נכון לך בזוגיות הנוכחית, ואם את רוצה בהמשכה, למדי להתגבר על המחשבות האלו. ואם לא תצליחי להתמודד איתן בעצמך, לכי לטיפול, כי מחשבות כאלו עלולות להשפיע קשות גם על בן זוגך וגם על בתך.