מחיר הכעסים: עצות זוגיות

ד"ר חסון שלום
רב,אני נשואה טרייה לבן זוגי מזה 6 שנים. אנחנו מאוד אוהבים ויש לנו מערכת יחסים טובה.אני מרגישה שהדבר שמכעיר על יחסינו יותר מכול הם בני משפחתו של בעלי וליתר דיוק אימו ואחותו. האמת שמדובר בהסטוריה מאוד ארוכה והרגשתי כזו ממש מהרגע הראשון שהכרנו. אימו ואחותו קרירות לא מפרגנות עוקצניות ואנתיפתיות בכזו רמה שאפילו ביום חתונתינו לא אמרו מילה טובה או מפרגנת.קשה לי לשים את הנקודה מדוע הן לא ממש אוהבות אותי או לפחות נוטעות בי את התחושה הזו, בתחילת מערכת היחסים שלנו ניסיתי להתקרב אליהן אולם שנוכחתי שאין היענות מן הצד השני כמובן שנסוגתי ואפילו פיתחתי אנטי.הבעיה העקרית מלבד המובנת מאליה שאיני מחפשת את קרבתם ולכן המפגשים שלנו עימם קצרים ומועטים, היא שאני משליכה את רגשותיי- הכעס, הזעם, התסכול וכל מה שנלווה לכך כלפי בעלי, אני מטיחה בפניו מילות גנאי אודותיהן, מאשימה אותו בכך שלא יוצא להגנתי,מדברת בזלזול על משפחתו בפניו או בקיצור כל מה שרציתי להגיד להן בפניהן ואני מרגישה שאני לא יכולה אני אומרת לו. כמובן שהדבר גורם לריבים מיותרים ותסכולים והרגשה מאוד לא נעימה שלו שצריך לעמוד באמצע ביני ובין משפחתו ואפילו נפרדנו מהסיבה הזו בשנת החברות הראשונה שלנו. אני מבינה את זה אני מודעת לבעייתיות אך איני יכולה לעצור את עצמי למרות מספר ניסיונות שעשיתי בנושא, אני פשוט מוכרחה להוכיח לו כמה הם לא בסדר כלפיי .הבעיה היא שמבחוץ כלפי הסביבה מתקיים למעשה משחק שכולם משחקים, כמה הכול טוב וכמה כולם אוהבים את כולם, מעין קשר של שתיקה שהכול בסדר. כמו כן משפחתו מאוד עוזרת לנו כלכלית. זכורה לי פעם אחת שבעלי עוד בתקופת חברותינו בהשפעתי ולאור לחציי פנה לאימו וניסה לרמוז לה שההתנהגות שלה קרה ומנוכרת כלפיי ושזה גורם לי להרגיש לא בנוח - היא מנגד השיבה שזה האופי שלה ואף אחד לא יוכל לשנות אותה- כמובן שזה לא מדוייק שכן בקרבת חברותיה או כלפי החתן שלה היא יודעת להיות ממש נחמדה.חוץ מזה עם אביו אני ביחסים מאוד טובים.היום אני נמצאת במצב שאני מרגישה שאני מותחת את החבל עוד ועוד ובסוף הוא יקרע כשזה יקרה לבעלי ימאס לשמוע "דברי נאצה" על משפחתו והוא יקום וילך(הוא מאוד קשור למשפחה שלו ומעריץ את אימו).אשמח לעצתך,

נורית יקרה,
עושה רושם שאת עומדת לשלם את מחיר הכעס שלך, ואת מחיר חוסר האפוק שלך. עושה רושם שאם אתבאמתרוצה להיות איתו, ולחיות איתו את שארית חייך, את צריכה לשנות את סדרי העדיפות שלך. כלומר, לרדת מהנושא, ולהתחיל לחיות חיי זוגיות ומשפחה, ולהחשיב יותר את מה שחשוב לבן זוגך ממה שאת עושה היום. ההחלטה היא כולה שלך, נורית, ואל לך להאשים אף אחד אחר. את לא תצליחי לשנות אחרים רק כדי שיהיה לך נוח. הדרך היחידה שנותרה לך, כדי להשיג חיים שאת רוצה (על מגבלותיהם; כנראה שלא תצליחי להשיג במסגרת הזו חיים אידיאליים, עם חמות אוהבת ודואגת, אז כדאי שתחליטי אם זה מתאים לך כחלק מעסקת החבילה, ואם כן אז להשלים עם זה), היא לעשות את השינוי בעצמך.ואם את לא מצליחה, אני חושב שכדאי שתגיעי לטיפול דחוף, מתוך מטרה מוגדרת וממוקדת, ללמוד לשנות את גישתך, ולשלוט בכעסייך. אחרת, את יודעת היטב מה המחיר.