כשיש הכל ועדיין מחפשים

ד"ר...(אנחנו גרים יחד), בני 25/6, אני אוהבת אותו, והוא כל הזמן אומר שהוא אוהב אותי, אני כל הזמן חסרת בטחון לגבי אהבתו אלי, לא יודעת למה...אני מרגישה שאני כל הזמן "מחפשת אותו", וזה גם מה שהוא אומר: שאני מתעצבנת על שטויות.מבחוץ הכל ורוד, הוא באמת כמעט כל מה שיכולתי לרצות..אתה חושב שזה יכול להיות שאני מערערת על אהבתו אלי באובססיביות אולי דווקא כי אני בעצמי מעורערת, ואני אולי לא באמת אוהבת אותו...אני יודעת שהשאלה קצת מוזרה ואולי אפילו לא תוכל לענות, אבל ניסיתי לקצר ולתאר במס' מילים את התסכול שאני נמצאת בו לאחרונה.אני פשוט מרגישה שלא משנה מה הוא יעשה/יגיד/יגידו אחרים... אני תמיד ארגיש שהוא לא בסדר ולא באמת אוהב אותי...מה אתה חושב?

שלי יקרה,
זה באמת מבלבל, כשיש לך כמעט כל מה שאת יכולה לרצות, ובכל זאת את "מחפשת אותו". וההשערה שהעלית, שאת חסרת בטחון, סבירה בהחלט. כי חוסר הבטחון שלך דוחף אותך לבדוק אותו שוב ושוב, להעמיד אותו בעוד ועוד מבחנים, עד שהוא ייכשל באחד מהם. אולי כשיימאס לו. לפחות תוכלי להגיד לעצמך בסוף שצדקת...