מה עושים כשיש יחסים טובים, אבל חסרה אהבה?
אלי
קרקע לקשר עתידי בריא
⌄
שלום רב
ברצוני לדעת על דעתם בהגדרת האהבה הדרושה למיסוד קשר: אני נמצא בצורך להחליט האם להמשיך קשר (שהתחיל לפני יותר משנה) שייועד בהמשך לנישואים או להפסיק אותו. ההתלבטות היא האם ההרגשה שאני מרגיש כלפי בת הזוג היא מספיקה או שעדיף לחפש בת זוג אליה ארגיש רגשות חזקים יותר או שמא הרגשתי אליה היא מספיקה, לפי הבנתי ישנן 2 גישות לנושא זה האחת אומרת שיש להרגיש "פרפרים" בכל פעם שרואים את בת הזוג וכביכול לצאת מכליך מרוב אהבה , ההרגשה שתגרום לחכות בכל שבוע לפגישה הבאה, ולבטל את הספקות לגבי המשך הקשר איתה, וגישה אחרת שאומרת שמספיק לדעת שכלית שבת הזוג מתאימה ולתת לאהבה לגדול עם הזמן. כיום אני סטודנט בן 23 ורואה אותה בסופי שבוע בלבד. אנו דתיים ונמנעים מקיום יחסי מין וארוח שבתות אחד אצל השניה. הפעמים בהם ישנתי בביתה ספורים..תודה מראש
ד"ר אורן חסון
התמסרות לאהבה
⌄
אלי יקר,
בניגוד לשאלות רבות שנשאלו כאן, האומרות שיש אהבה אבל יש המון בעיות, זלזול, השפלה וכעסים ו"מה עושים", אתה כותב: יש יחסים טובים. שכלית אני יודע שבת הזוג מתאימה לי. מה עושים עם האהבה? (ובמילים אחרות: אני לא מאוהב מספיק, האם להמשיך את הקשר?)מה שבטוח הוא שאתה רוצה להיות מאוהב. זה חסר לך, וזה מה שאתה מרגיש שאתה צריך בחיי הזוגיות שלך.האם זה בגלל שאתה אכן מרגיש צורך וכמיהה? האם זה בגלל שאתה יודע כי כך צריך, לפי זה שכך אומרים כולם? בדרך כלל זה כנראה קצת באמצע. מה שאומרים כולם יכול להוסיף לכמיהה ולצורך. אבל באמת אין פתרון אחד. הדת מאפשרת, ואולי אפילו כופה התמסרות למסגרת הנישואים. התמסרות כזו, והבנה שאין אפשרויות נוספות, עוזרות לאהבה להגיע. יש אחרים הדורשים פיצוץ גדול מלכתחילה, וכשאתה קורא על הפיצוץ הזה, אתה מן הסתם מקנא, כי גם אתה רוצה. אלא שקשר שמתחיל כך, לא בהכרח מבטיח קיום לאורך זמן.עד היום עוד לא היה מישהו שהוא בדיוק אתה, שמנסה להתחבר למישהי שהיא בדיוק היא. מה שנשאר לך, אלי, הוא לפלס את הדרך האישית שלך לזוגיות טובה ולאהבה, וייקל עליך אם תנהג בתבונה בדרך, וכן גם אם תצליח להתמסר לה, כשתחליט שזה זה.