מה לעשות כשלא טוב להמשיך בזוגיות?

ד"ר חסון שלום,
אני בת 29 ונמצאת בזוגיות כ- 3 שנים, אנחנו מתגוררים ביחד קצת פחות משנה. באמצע שבוע באזור המרכז בדירה שאנו שוכרים יחידו משום שאני עובדת באזור המכרז וסופ"ש במושב בצפון שהוא גר שם לפני שעברנו לגור יחידיו אך אינו מוכן לוותר על הבית שם (עליות ההחזקה שהן לא גבוהות אך הן רק עליו). רק אציין כי שנינו מודעים לכך שזה אינו "סידור" לתווך הארוך...לאורך כל מערכת היחיסים שלנו כל שלב היה כרוך בדם יזע ודמעות... היה לו קשה לומר לי שהוא אוהב אותי, לקח לו המון זמן להציג אותי בפני ההורים שלו, כמה ימים שהחתלנו לחפש דירה הוא נפרד ממני כי הוא הרגיש שנכנסו ללופ... חזרנו אחרי חודש לאחר תחנונים רבים מצידו ואחרי שאמרתי לו שיסגר על עצמו לפני שהוא מטריד אותי...הוא לקח כמה ימים ולאחר מכן אמר שהוא נסגר על עצמו וכאמור עברנו לגור ביחד.עכשיו כמובן שעניין החתונה עומד על הפרק ולי אין כוח לעבור שוב את הטלטלה הנפשית הזו, שרק כאשר הוא מבין שהוא מאבד אותי הוא מתאפס על עצמו.. וכמובן אני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך את חיי עם בחור שכל החלטה תיהיה כרוכה בסבל, איומים וכו'.שני דברים נוספים שמפרעים לי:1. הערות עוקצניות - הוא נוהג להעיר ליבאופן לא יפהעל דברים כמו אורות בבית בוליר דולק וכו' אני לא אומרת לא להעיר אבל יש דרך... מה אני יכולה לעשות על מנת שיפסיק חוץ מכמובן להגיד לו שזה לא מקובל עלי...דבר שעשיתי פעמים רבות.2.ידידות - יש לו מספר רב של ידידות איתן הוא נוהג לפרטט באמצעות המייל/ פיס בוק, אני יודעת בסבירות גבוהה שהוא לא עושה איתן דבר, אבל פעם ראיתי התכתבות במקרה וההתקבות ממש הפריע לי , אציין רק שלדעתי חלקן לא יודעות שיש לו חברה ... גם על עניין זה הערתי לו בתגובה הוא אמר שמדובר בחוסר ביטחון שלי...האמת שעכשיו שאני כותבת את הדברים מה שבאמת קשה לי עם זה שאני כביכול נשארת במערכת היחיסם הזו על אף שאני יודעת זאת, למעשה אני מכה עצמי על כך שאני מאפשרת לו להתנהג אלי כך ואני מרגישה ממורמרת מכל המצב... אבל מה לעשות אני אוהבת אותו וכיף לי מאוד לבלות בחברתו...

לילי יקרה,
נדמה לי שראית את התשובה על הקיר, ובעצם, על מסך המחשב תוך כדי הקלדה. הכאן והעכשיו איתו טובים לך, אבל גם זה לא כל הזמן. אולי רוב הזמן. תהליכים של קבלת החלטות ומחוייבות קשים לו, וכנראה ימשיכו ןיהיו קשים לו. זה חלק ממנו. הוא לא מכבד אותך מספיק בהערותיו הסרקסטיות, וזה יכול לעבור רק אם הוא יכבד אותך יותר. והוא לא מספיק מחוייב לך. העובדה (סעיף 2 אצלך) שהוא שומר אופציות פתוחות היא מאד משמעותית. זה אולי חוסר ביטחון שלך, אבל חוסר הביטחון הזה שלך מוצדק, כי הוא לא מתחייב לך באופן מעשי. ולזה יש משמעות עמוקה והשלכה, אולי, גם על כל יתר הדברים שאותם את מתארת, והם נובעים מכך שהוא אולי רוצה, אבל לא מספיק. כלומר, לא מספיק כדי להתחייב להיות איתך, רק איתך, ובאופן בלעדי איתך. אז הוא יכול להרשות לעצמו לחפף.זה לא אומר שאת צריכה להיפרד ממנו. זה אומר שהזוגיות הזו לא תהיה טובה לך אם התנאים הנוכחיים יימשכו. וכדי שלא יימשכו, תצטרכי להעמיד בפניו אולטימאטום – אבל רק אם את באמת מוכנה לעמוד באולטימאטום הזה אם התנאים הנוכחיים ימשיכו – כלומר, לומר לו "או שינוי או פינוי". או... ללכת ליעוץ זוגי. שוב, כדי שהתנאים הנוכחיים לא יישארו כפי שהם.