טיפול זוגי: קול צלול וביטוי עצמי

שלום,
אני נמצאת בזוגיות כמעט 4 שנים, לא כולל הפסקה של חצי שנה באמצע. שנינו עברנו את גיל ה- 30 ומתגוררים ביחד. לאורך כל הקשר היו התלבטויות מצידי וגם מצידו שלוו במשברים. רובם נגעו לחוסר ביטחון שלי ולוודאות הזוגית העתידית שלנו ביחד. הפרידה הארוכה הגיע מצידי לאחר שחשתי שהוא לא מכוון לחתונה. בעקבות הפרידה ההיא הוא הציע לי נישואין אך אני הרגשתי שזה לא בא מהמקום הנכון ונכנסתי לחרדה שבגללה ביקשתי לחכות עם החתונה. אמנם חזרנו אך אני התחלתי טיפול פסיכולוגי בעצמי על מנת להבין את מניעי החרדה שלי שנבעו מחוסר ביטחון ואמון בו. לא היתה בגידה אך תחושת הבטן שלי אמרה לי שהוא לא בשל למחויבות אמיתית. ברקע קיימים קשרים שלו עם האקסיות ואמירות שלו שמוסד הנישואין הוא שגוי. אני רוצה לציין שזוהי למעשה הקשר המשמעותי הראשון שלי ויש אהבה מאד גדולה בינינו אך מורכבת לא פחות. בשלב מסוים הוא ציין את הרצון שלו לחוות חוויות מיניות משותפות עם פרנטרים אחרים וזה הבהיל אותי מאד, מטבע הדברים. לאחרונה הלכנו לטיפול זוגי שבעקבותיו הוא הבהיר שהוא ציפה שאני אתגמש ואסכים למתכונת של נישואים פתוחים, תוך כדי הגדרת הגבולות בינינו. הוא בעצמו התקשה להבהיר את הגבולות ואמר שזה מצביע על הפתיחות שבקשר בינינו אך זהו קו אדום מבחינתי. אני מאד מבולבלת ורוצה לעזוב אך מרגישה שאני עדיין מאד אוהבת אותו ויהיה לי קשה מאד הניתוק. אני חוששת שאתחרט אך באותה עת לא מוכנה לעשות שקר בנפשי ולהסכים לדבר כזה. איך יוצאים מהפלונטר הזה?

מתלבטת יקרה,
אתם בטיפול, ולכן אני תוהה מה מביא אותך לשאלה בפורום, כאשר לכאורה יש לך את מי לשאול. אני מתרשם שאת מרגישה שאת לא נענית שם, ואולי לא נשמעת מספיק. ואולי גם מרגישה שהתשובה שלו (יש פתיחות) תואמת את גישת המטפל/ת שלכם. אם לא עשית זאת, בקשי פגישה לבד, כדי להבהיר את עמדתך אם היא לא נשמעת מספיק כאשר אתם ביחד.מהתמונה כולה אני מתרשם מכך שהחבר שלך רואה עצמו כאיש מיני, פתוח, ועם צרכים מתירניים יותר מאלו שלך. לפיכך, בעבר, כאשר הדברים היו ברורים לך באופן חלקי, הרגשת רק חוסר מחוייבות. עכשיו, כאשר הוא אומר "או קיי, אני מתחייב" הוא אומר בצד זה גם "אבל אני לא רוצה לוותר על התנסויות מיניות נוספות, אז בואי נעשה את זה ביחד!", או מקסימום "טוב, תעשי את זה גם את" (קרי: נישואים פתוחים).אם את מרגישה רע עם זה, אין לזה כל הצדקה. בזה, אין פלונטר. כי כשאת אומרת "לא", הלא הוא לא. אלא שהפלונטר הוא בשאלה איך שומרים על קשר, כאשר יש ביניכם חילוקי דעות מהותיים מסוג זה. ואולי, לכן, גם האם שומרים על קשר כזה? את כל התהיות הללו הביאי בפני המטפל/ת שלכם. זה צריך לעלות שם, והמצוקות שלך צריכות, וחייבות למצוא מקום.אני לא אופטימי, לצערי, אבל אני לא מכיר מספיק את הפרטים הקטנים. את חייבת להעלות את הדברים הללו בטיפול בקול צלול יותר.

שלום
ד"ר חסון,אני חוזרת אליך שוב מאחר והטיפול הזוגי לא צלח והחלטנו על פרידה אחרי 4 שנים. אותו קול צלול שדיברת עליו שעליי להשמיע בטיפול אכן הושמע מצידי אך בעיקר מצידו כשביטא את רצונו בנישואים פתוחים והגדרתו שזה ה"אני" האמיתי שלו. זו בעיקרה הסיבה לפרידה אך מאז ההחלטה אני חווה קשיים רגשיים עצומים ועליות וירידות במצב רוח בצורה קיצונית. דבר אחד שבייחוד מערער ומבלבל אותי הן האמירות של כמה מחברותיי שאין שום סיכוי שזה גבר שאכן יבגוד מאחר וכולו דיבורים ולכן הייתי צריכה לזרום עם זה כי הוא מאד אוהב אותי ולא היה למעשה מיישם את מה שהוא קורא לו אידיאולגיה, כי למעשה מדובר רק בפנטזיה ותו לא, שנובעת מכל מיני אבחנות אישיותיות הקשורות אליו. האמירות האלה מפחידות אותי כי במקום מסוים אני יודעת שהן נכונות אך האמת שלי לא מאפשרת לי להסכים למה שהוא מציע רק כדי להינשא, זה מרגיש לי כמו תחבולה. מצד שני, האהבה היא עדיין ענקית והפחד לאבד אותו הוא כואב ברמות שלא חוויתי וחוששת מאד שלא אתגבר. ברמה הלוגית אני יודעת שזה נכון להיפרד אך הקושי הרגשי והמער שאני חיווה הוא בלתי ניתן להכלה ואני ר מרגישה שאני רוצה שהאהבה שלו אליי לעולם לא תילקח ממני. אשמח לייעוץ שלך.