מה חסר לך? הבנת צרכים בזוגיות

היי , אני בת 28 , עם בן זוג כבר 4 חודשים , שאותו הכרתי לאחר קשר של 3 שנים עם גבר שהיה אגואיסט פלרטטן ולא הכי מעריך ומכבד .. קשר של און אוף .. לבסוף קמתי ואני חתכתי את הקשר.. הבחור הנוכחי שאני יוצאת איתו כיום הוא בן 31 בוגר אוהב מכבד אני כל חייו .. אוהב אותי מעניק ליי, גבר טוב שמכבד אישה ומשפחה .. החברים והמשפחה שלי מאוד אוהבים אותו .. ואני פשוט לא מצליחה להתאהב .. ואני מרגישה כאילו בורא עולם מעמיד אותי במבחן .. כל חברותיי נשואות עם ילדים .. החברה היחידה שלי שהייתה רווקה גם היא התארסה לפני יומיים .. אני מרגישה מתוסכלת בהתלבטות ולא יודעת מה לעשות ...מרגישה שהאל שלח לי משהו מדהים נכס .. כולם אומרים לי .. ואני פשוט לא מצליחה לקבל את המתנה הזו .. כשמו כן הוא .. כמובן שהגיל משחק תפקיד .. אבל לא בא לי להתחתן ללא אהבת אמת גם מהצד שלי .. הוא כל כך משתדל ורוצה רק טוב .. ואני פשוט אובדת עצות .. מבולבלת .. אין לו חברים מאז שהוא איתי כי מבחינתו אם יש לו אותי הוא כבר לא צריך חברים .. הוא כל היום דבוק אליי .. יש לציין שהוא נראה מעולה ואף האקסית שלו התקשרה אליו לפני חודשיים טביקשה להיפגש ולחזור .. ואני לא קנאתי אפילו .. לא היה לי טיפה של קנאה .. חשבתי שזה יעבור וזה עדיין ככה .. הפחד מהלבד מונע ממני לעזוב.. הפחד שאולי לא אמצא .. שכל חברותיי כבר נשואות ואני לא .. תחושת תסכול שכזו .. מין צומת דרכים .. מה עליי לעשות במקרה שכזה?? תודה

מקווה שזה בסדר שאני מייעצת... גם אני הייתי במצבך בדיוק. תשמעי זה לא פשוט... אהבתי את האקס מאד מאד והוא התייחס בזלזול, אפילו כידידה לא תמיד זכיתי ליחס טוב. פגשתי את מי שהיום בעלי ונדלקתי על הטוב שבו ועל זה שאהב אותי מאאאאד, על המראה שלו ועל איזשהו חיבור שהיה לנו. כמעט ואיבדתי את בעלי בגלל האקס שכל הזמן היה ברקע. בעלי קינג מאד ועזב אותי. אחרי תקופה בקשתי שנחזור אבל מודה שתקופה ארוכה האקס היה במחשבותיי. לקח לי זמן לעבד ולהתאבל על הקשר ההוא, אבל תוך כדי הבנתי שאני מרוויחה משהו שהאקס לא יכול היה לתת לי- אהבה, משפחה וילדים. ואם כן, אז אחרי הרבה ייסורים ושנים של סבל ורדיפה אחריו. רוויתי ושמעתי מגברים נצלנים ואגואיסטים שלא לומר מניאקים... והלכתי על מי שהיום אהובי. לא אומר לך שתמיד פשוט. ההתחלה הזו המהוססת יצרה הרבה משקעים, אבל זו עבודה כמו בכל זוגיות. עצה שלי: בכל מקרה תרוויחי ותפסידי משהו בכל בחירה שלך. אני גם היה לי פקטור של גיל. וגם כי אהבתי את בעלי רק שלקח ללב שלי זמן לפנות לו מקום. אם יש לך הערכה וחיבור כלשהו לנוכחי - אל תוותרי! לאט לאט בונים קשר אחר, יפה ומשמעותי. הוא לא יהיה כמו הקודם אבל תהיה בו את מה שאת רוצה: אהבה. בהצלחה גדולה!

נועה יקרה,
אני לא יודע מה בדיוק חסר לך, אבל משהו חסר לך. האם זה הפלירט ותחושת חוסר הביטחון? - זה יכול להיות. יכול להיות אפילו שזה השילוב של הנפילות הקשות והפגיעות והצער והכעס, עם העליות המטורפות כשזה נראה שזה מצליח. יש משהו ממכר ורע בזה. האם זה משהו ביולוגי שבגללו את לא נמשכת אליו? גם זה יכול להיות. האם זה משהו נפשי אצלך, שקשור אולי לכך שכאשר כולם מצפים ממך למשהו, נוצרת אצלך התנגדות פנימית לזה? או משהו אחר מסוג זה? - אני לא יודע. אם הוא כל כך מוצלח, אולי כדאי שתלכי לטיפול פרטני כדי להבין מה קורה לך, ומדוע קשה לך להרגיש משהו כלפיו למרות שיש לו כל מה שצריך מבן זוג, ולראות אם יש משהו שאפשר להגדיר בגישה שלך ואולי בו שמפריע לך להתמסר לקשר הזה. זה יכול מאד להועיל לך בקשר הזה, ואם לא בקשר הזה, אז אולי בקשר הבא, ולכן אולי בעתידך בכלל. חשוב שתדעי להגדיר מה את רוצה ומה לא, ולמה.