יחסים מורכבים: טיפים להתמודדות

שלום,
אני נשואה בערך שנתיים ויש לנו בת בגיל שנה. עם הולדת הבת גיליתי שבעלי אדם מאוד רגיש וחרד. שומר על הילדה שלא תקח דברים לפה, שלא תהיה בחוץ על הרצפה. שואל אם שומרת עליה מכל משמר, כמו משמש שלא תכנס לעינייה, שלא תתייבש לו ביום חם וכו. זה טוב מצד אחד שיש אב דואג אבל אני מרגישה טו מאץ'.היום לא הוזמן רשמית על ידי אימי לטיול למרות שהזמנתי אותו, ולכן הרגיש מנוכר.מרגיש יסורי מצפון אם לא נפגש עם אימו הבודדה ביום יום. אשם בכך שלא יכול לדאוג לאוכל מסודר לאימו החולה. מרגיש אשם כאשר אימו לא מרגישה טוב. חושב שהכל בגלל שלא הצליח לתת לה את הזמן הדרושאנו אנשים מתחזקים. שומרים נידה. ביימים אילו הוא מרגיש שאני דוחה אותו. למרות שאני לא .הגעתי למצב שאני חוששת לדבר איתו שמא אעליב אותו ושלום בית יפגע.אשמח לכמה הצעות לדרכי התמודדות איתו. עד שיהיו המשאבים ללכת לטיפולאגב ואיך לגרום לו ללכת ליעוץ?תודהא'

אול יקרה,
את מתארת יחסים עם גבר שהוא במידה מסויימת חרדתי ודואג, ואולי גם חסר ביטחון ופגיע. יתכן שבתקופת הנידה נוצרת ביניכם תחושה של ריחוק שמפריעה לו. כלומר, די שאחד מכם יראה קירבה פיזית כאופציה לקירבה מינית, או חושש מכך שזה מה שהשני עושה, כדי לגרום להתרחקות ולהימנעות מאינטימיות שאינה מינית. יתכן שזה מה שקורה לך, מתוך החשש שתצטרכי לדחות אותו כאשר נוצרת קירבה פיזית ביניכם, כאשר אין אפשרות ליחסי מין, ולכן את נמנעת מראש. אם לא תימנעי, האם באמת הוא ינסה גם להגיע ליחסי מין ולמגע עם הקשרים מיניים וגרוי מיני כאשר אין אפשרות ללכת עם זה עד הסוף? אם כן, צריך ללמוד את הגבולות, כלומר, אינטימיות וקירבה כן, אבל הוא צריך להבין שגרוי מיני לא, ושאלה הם גבולות אסורים, גם אם אין ביניהם מגע מיני מלא. אם הגבולות יהיו ברורים, אולי הוא יתאכזב פחות, כי הציפיות שלו תהינה ברורות יותר, ועדיין תוכלי להראות לו קירבה ואהבה.הוא דאגני, ורגיש לרגשי אשם. לומר לו שזו אינה אשמתו כאשר דברים לא טובים קורים, לא יועיל, כי אני לא בטוח שהוא יאמין לך. הוא צריך ללמוד את זה בעצמו. זה אכן אחד הדברים שאפשר ללמוד בטיפול - להתמודד עם רגשי אשם. עד אז, אולי הוא צריך את הביטחון שהוא אדם טוב ונותן, ולעזור לו למצוא את האיזונים בין צרכים שונים.