מה הכי מרגיז אותך?

אני בת 28 בחורה יפהפייה ומושכת מאדמחוזרת , נשואה באושר יחסי מין בריאים תקינים ומהנים אם לילדה. מזה שנה שאני חושדת בבעלי שהוא בוגד בי. הוא כמובן מכחיש ללא הרף אני חושבת שבגלל שהוא פוחד שאעזוב אותו או שאתנקם בו על ידי בגידה בו עם מישהו אחר. במשך שנה עקבתי אחריו, פירוטי שיחות, חקירות שעשיתי לו על כל שיחת טלפון חשודה, על כל דבר בעצם, שיגעתי אותו כהוגן, ומה שהכי מרגיז אותי שאני לא עולה על כלום מעקבים שעשיתי אחריו , כלום , לא תופסת אותו. הגעתי למצב שבו אני כבר מרגישה עייפה אומללה מרוב חשדות כלפיו. אגב הוא מרגיש גם כן עייף ממני. אבל למרות הכל האהבה אצלנו פורחת גם חיי המין. מה אני עושה לעזאזל עם זה. אגב הוא אומר שאני עושה את זה בגלל שיהיה לי תירוץ לגיטימי לבגוד בו. נ.ב יש לי הרבה מחזרים סביבי וכאלה שמתקשרים אלי ללא הרף. אני מסבירה שזה חד כיווני, אך הוא חושד בי.מה עושים? HELP אני יודעת שאי אפשר להמשיך כך. לייעוץ זוגיות לא מוכן ללכת, לטענתו זה יקר מדי , ואני יודע שהכל בסדר איתי לכי את לייעוץ הבעיה היא אצלך.בתודה

שולמית יקרה,
יש לי הרושם שאת כותבת, ואת לא מבינה מה את כותבת. אכתוב לך את זה, כדי שתראי זאת שוב:"מה שהכי מרגיז אותי שאני לא עולה על כלום" (מעקבים, חקירות, פרוטי שיחות ועוד)שולמית!!!היית שמחה יותר לו היית מוצאת? - תסבירי לי את זה.

אל תבין אותי לא נכון. מה שמטריד אותי זה שאני מרגישה נבגדת. כל שיחה מבחורה יכולה להתסיס אותי ולגרום למריבה בגלל החקירות שאני עושה לו. עובדה היא שאני לא עולה על כלום למרות שאני כבר שנה עוקבת אחריו. אני מרגישה עייפה מדי הייתי רוצה להרפות מזה ולחזור לחיות חיים נורמליים כבעבר. לא יכול להיות שנושא זה ימשיך להטריד אותי. זה כמו שיש לי ג'וק בראש שבעלי בוגד בי. עד לרגע כתיבת שורות אלו , אני מרגישה נבגדת כל הזמן. מרגישה צורך לעקוב אחריו ולעלות על משהו. אבל לא מצליחהברור שלא הייתי רוצה לגלות שהוא בוגד בי כי אז הכל כבר נגמר מבחינתי. אבל משהו בתוכי גורם לי להתנהג כך ויש לי חוסר שקט פנימי בגלל העניין הזה, מה שפוגע במהלך חיי התקינים, פגיעה בלימודים שלי (חוסר ריכוז) בעבודה שלי(הפסקות לצורך מעקבים). ממש מדכא אותי להמשיך לנהל חיים בצורה כזאת.נ.בלאחרונה ניהלתי מעקב צמוד מאד אחריו, ומשנוכחתי שוב לדעת שאין כלום, זה קצת עזר לי לשפר את ההרגשה שלי וכבר מתחילה לאט לאט לרדת מהעניין, בנוסף ניהלתי איתו לאחרונה שיחה לגבי מה שגורם לי להתנהג כך הוא גילה הבנה ואמפטיה והתחיל להתקשר אליי יותר ולשאול עלי בטלפון כל הזמן ולהקדיש מזמנו עבורי, שזה יותר עוזר לי להתחזק ולהתגבר על בעייתי, אבל עדיין יש לי צורך לבדוק אותו כל הזמן, לא יודעת למה???בתודה

שולמית יקרה,
אני לא חושב שהבנתי אותך לא נכון. הצגתי לך את הדברים כפי שהצגתי, כדי שתראי שהם נראים כאילו שאת מבינה את עצמך לא נכון. ואני חושב שכך הצגת את הדברים, בגלל שהחשש שלך, שמא את נראית לא צודקת בעיניו, ואולי גם הכעס עליו, שהוא מביא אותך למחשבות הללו, מצליחים להשתלט עלייך עד שסדרי העדיפות שלך משתבשים. וזה מה שרציתי להראות לך.מכיוון שלא העלית דבר בכל חקירותייך, ומכיוון שאין לך דבר עובדתי לגבות את החשד, היית צריכה לרדת מזה מזמן. על פניו, נראה כאילו שיש לך בעיה קשה של חוסר בטחון ושל התנהגות אובססיבית, וזה מה שמניע אותך וזו הבעיה שלך שתצטרכי לפתור.ובכל זאת, אני לא בטוח אם את ה"אשמה" היחידה במצבך. אני לא אומר בהכרח שיש אש מתחת לעשן שאת רואה, אבל אני תוהה אם העשן שאת רואה הוא קיים רק בעיני רוחך, או שאולי בן זוגך מייצר מעט עשן כדי לשלוט בך, דרך התרסה כנגדך, ודרך כעסים ואיבוד שליטה שלך. כי כשאת מאבדת שליטה, אז הוא ההגיוני והרציונלי, ואת חסרת ההגיון והשליטה. תמונת מצב כזאת, מציגה אותו כאדם השפוי וההגיוני ביניכם, ולכן, כאשר צריך לעשות החלטות זוגיות, הוא האדם המתאים להחליט. ואולי גם משום שכאשר את מרגישה קינאה כזו, אז אולי תביני מכך שהוא מציאה כזו שלא יהיה כדאי לך לחפש מישהו אחר. אני לא יודע אם זה המצב, אבל לעתים קרובות יש בזה משהו. לכן, הדרך הנכונה להתגבר על זה, שולמית, היא דווקא בטיפול זוגי, ולא בטיפול אישי בלבד.