מבולבלת: קישור להתכתבות קודמת

שלום רב
ד"ר חסון,כותבת לך שוב...הרקע: גרושה +ילד בן 7 בת 40.יש לי בן זוג מזה כשנתיים המבוגר ממני ב-12 שנים +3 ילדים.אנחנו מאוד אוהבים זה את זו ויש לנו קשר בהחלט מיוחד. נהנים מאוד יחד וללא מחלוקות בנושאים של יומיום.הבעיה המתמשכת שלי היא כזו...אני מרגישה תקועה. אני גרה בדירה שכורה קטנה והילד שלי הוא ילד מקסים אבל יש לו מס' בעיות ולא פשוט לגדל אותו לבד במיוחד כשהאבא עושה את המינימום ולא עוזר או מתעניין ובתכל'ס אני מתפקדת כמעט כמו חד-הורית. רציתי מאוד פרק ב' בחיי ועוד ילד. בן זוגי לא מעוניין חד וחלק בעוד ילד ומרגיש שאין לו כבר בגילו סבלנות לעוד אחד ואינו מעוניין להתחתן.גם בעניין מגורים משותפים הוא מעוניין לגור יחד רק בעוד 3 שנים בערך.אנו גם גרים במרוחק (כשעה נסיעה) מה שאומר שגם אם הייתי עוברת אליו (יש לו דירה חדשה שרק עכשיו עבר אליה) זה אומר לעקור את הילד ואותי מהאיזור שלנו למרות שאני מאוד מחוברת למקום מגוריו ורואה את עצמי חיה שם.עברנו הרבה פרידות רק בגלל העניין הזה...שהרצונות שלנו שונים.בן זוגי אוהב אותי מאוד, אני מבקרת את משפחתו והוא את שלי ומבלים לפעמים עם הילדים יחד. מתראים מס' פעמים בשבוע ושוב בזוגיות עצמה מעולה לנו יחד.בכל פעם שאני מנסה לעזוב ולנסות למצוא קשר חדש בסופו של דבר אני נשברת וחוזרת אליו כי איתו אני מרגישה שפשוט טוב לי ושאני במקום הנכון. זה גם מה שאני מרגישה...האינטואיציה אומרת לי שהוא האחד שלי. לא רואה את עצמי עם מישהו אחר וניסיתי 4 חודשים להיות עם בן זוג אחר...זה לא היה אותו דבר בכלל והמשכתי לאהוב את בן זוגי הנוכחי כל הזמן וחזרנו.אני גם מפחדת לחפש מישהו אחר ולבנות איתו פרק ב' וגם כך כבר לא בטוח שאני יכולה כבר להיכנס להריון בגלל גילי (למרות שאני נראית מאוד צעירה) וחושבת מה יכול לקרות בפרק ב' ואם הילד שלי אולי יסבול מכך שיהיו לו עוד אחים כי הוא צריך תשומת לב רבה יותר אותה רק אני נותנת.אך כשאנחנו חוזרים שוב המחשבות מטרידות אותי שלעולם אישאר גרושה עם ילד אחד ומרגישה מאוד בודדה ורוצה יותר מזה ואז הלופ שוב חוזר.גם מצבי הכלכלי אינו להיט. יש לי עבודה טובה אך יוקר המחיה מכרסם את המשכורת שלי יפה מאוד. בן זוגי אינו עוזר לי כלכלית כרגע (מממן את הבילויים שלנו אך לא מעבר), דיברנו לא מזמן על זה והוא אמר שהוא מוכן לעזור בחלק משכ"ד אם ארצה לעבור לדירה טובה יותר וכאשר אעבור אליו שזה רק עוד הרבה זמן כמובן שלא אשלם.עכשיו נפרדנו שוב.. ושוב חזרנו. מפעם לפעם בן זוגי שיש לו מעט קשיים בהתחייבות וזוגיות, נקשר אליי יותר ויותר ומנסה כן יותר לתת מעצמו. ממש רואים שינוי. אמר שנדבר על פתרונות חדשים כדי להישאר יחד.אני לא יודעת איך להחליט החלטה נכונה. מה נכון לי?זוגיות נהדרת או להמשיך לחפש לי עתיד עם משפחה חדשה ופרק ב'. עניין ילד נוסף לא עוזב אותי וגורם לי ממש לדיכאון.איתו אני מאמינה שהמכסימום יהיה מעבר אליו עם הילד שלי למגורים משותפים.אשמח לקבל תובנות חדשות כי אני ממש הולכת לאיבוד וסובלת מאוד.רוצה כבר להיות שלווה בהחלטתי.תודה וחג שמח,חצויה.

מבולבלת יקרה,
מכיוון שכבר ניסיתי לעזור לך בעבר, ומן הסתם השקעתי בתשובה אליך, הייתי רוצה שתשקיעי את המעט שאפשר מצידך, ותני לי קישור להתכתבות קודמת. זה יעזור לי, ויכול מאד להועיל לך, כי אהיה מדוייק יותר. אנא מצאי אותה, וכתבי לי לפחות את התאריך ואת הכינוי שבו השתמשת ואת כותרת השאלה. אם תצליחי, יותר קל להקיש על הכותרת בעזרת הכפתור הימני של העכבר, לבחור להראות אותו חלון או חלונית נפרדת, ולהעתיק את כתובת האתר מחלון הדפדפן למעלה.

שלום,
פניתי אליך לפני שנתיים ואיני מצליחה למצוא את הקישור.תודה בכל אופן.

מבולבלת יקרה,
חשבתי שההתכתבות בינינו היתה לאחרונה. אני מבין את הקושי למצוא את הקישור להתכתבות לפני שנתיים. מן הסתם, אז הקשר שלך עם בן זוגך היה בתחילתו, עכשיו הוא כבר שנתיים של קשר.אני מבין את ה"חצִיוּת" שלך. בודאי. היה לך חלום להיות בזוגיות טובה ובה עוד ילד, משלך, אח או אחות לילד שלך. והנה, את מוצאת שיש פער בין הצורך בבן זוג שאת אוהבת ושאוהב אותך, לבין הצורך המאד משמעותי הזה. שני הדברים בעלי משמעות רבה, ומי אני שאומר לך איזה מהם משמעותי יותר? כל אחד מאלה הוא חלום ורצון משמעותי, ועל כל אחד מהם קשה לוותר. אבל עושה רושם שאין לך ברירה, ואת צריכה לבחור. אני לא יכול לכפות או לשכנע את בן זוגך להסכים לעוד ילד, או לחיים משותפים "עכשיו". למרבה הצער, גם את לא. וכמו שאת אומרת - זה לא אומר שהוא לא אוהב אותך, אלא שיש לו גם צרכים אחרים, ואולי חרדות משלו, והוא לא יכול להתגבר על אלה, למען הצורך לעשות לך טוב.נראה לי שיש לך שתי אופציות, ושתיהן קשות מאד. האחת, היא להדק את הקשר איתו, ולהתמודד עם הויתור על עוד ילד. ואם בקשר הטוב הזה הוא יסכים בכל זאת, יופי, אבל את באופציה הזו, את צריכה לקבל אותו ואת הקשר בינכם כפי שהוא. כן לומר את מה שאת רוצה, אבל להתמודד עם הכעס והאכזבה שלך אם לא, מבלי לפגוע בקשר הזה.האופציה השניה היא לוותר עליו, ולנסות להביא ילד לבד. כי לעשות את זה בזוגיות אחרת, א. יש לך מעט מאד זמן כדי להצליח, ו-ב. כמו שאת רואה - קשה לך מאד ליצור קשר משמעותי עם גבר אחר. לכן, זה אומר שהסיכוי הוא לא משהו, בזמן הקרוב. הוא בטוח יכול להיות טוב בהמשך, ואולי כשמאוחר מדי, אבל אז אולי שווה לשמור על הקשר הנוכחי. אולי - כי יתכן שתמיד העמדה הקשה שלו מולך תעמוד ביניכם. כשזה יהיה עם מישהו אחר, גם כשזה מאוחר מדי, לפחות לא תהיה לך הסיבה הזו לכעוס עליו.ואולי אולי, קיימת האפשרות שתחליטי להביא ילד בלעדיו, ושהוא יהיה מוכן להיות איתך וללוות אותך בתהליך הזה בכל זאת. אולי... אבל אלו האפשרויות, וצר מאד לי שהן לא מאפשרות לך את הכל ביחד.

ד"ר חסון,אני מודה לך מאוד על התשובה המרגשת.אני חושבת בדיוק כמוך ואני לא רוצה להביא ילד לבד. בלתי אפשרי מסיבות שונות.תודה רבה על העזרה,פחות מבולבלת :-)