מאבקי כוחות בזוגיות: איך להתמודד

כשבעלי מבקש ממני משהו - מייד אני מבצעת את מבוקשתו, וכשאני מבקשת ממנו משהו אני מגיעה לידי נדנוד רב, ולבסוף הוא אומר לי שאני נודניקית. אני אומרת לו "אתה מביא אותי למצב הזה שאני יבקש מליון פעם ממך ואתה מתפלא שאני כמו עלוקה?". מדוע שאתה מבקש ממני דבר מה - אני מייד עושה ואותי אתה דוחה להרבה זמן זה מראה שאתה לא מכבד אותי!!!! - הוא שותק ואין לו מה להגיד. (הוא יודע שאני צודקת) ואני ממשיכה ואומרת לו: "כשהבוס שלך או אנשים אחרים , כולם חוץ מאשתך, שיבקשו ממך משהו - אתה מייד נהנה לבקשתם, מדוע אותי אתה דוחה????- אין לו מה להגיד. הלוואי שהיה מכבד אותי אותי כמו שמכבד את אחרים. מדוע? כי את אחרים צריכים להרשים? מפחד מהבוס ? מהעובדים בעבודה?. חשבתי, גם לחקות אותו ולא לעשות את מה שהוא מבקש בכדי שירגיש מה אני מרגישה. אך חשבתי לעצמי, שזה נראה תינוקי ואני גם לא טיפוס כזה. מה אני עושה? האם כל הגברים כאלה?. אני גם לא חייבת שמייד ישמע לי, אך לפחות אחרי פעמיים או שלוש של בקשות. וזה יכול להיות בכל בקשה. מדוע זה קורה ואיך לגרום לו לנהוג כמוני? מאד הייתי רוצה שיכבד אותי כמו את אחרים, שיפחד ממני כמו שמפחד מאחרים. חוץ מיזה הוא בעל שאוהב לעזור לי בבית. והוא אבא נפלא. תודה על העיצה.

לפעמים נדמה לי כאילו אני בעצמי כתבתי את ההודעות שאני קוראת... הפעם זה ממש מילה במילה....אז ד"ר, אני מצטרפת לשאלה של רונית.....

רונית יקרה,
למאבקי כוחות בזוגיות יש דרכי ביטוי שונות. מה שאת מתארת הוא אחת הדרכים הללו, לכאורה סמויה, כי הוא לא רב איתך, אבל בעזרת ההשהייה לו, הוא לוקח לעצמו קצת שליטה. והשאלה היא מה ביחסים שלכם, או באופי שלו, ואולי גם שלך גורם לצורך הזה שלו להתנהג כך?את יכולה לנסות ולצאת מהמשחק הזה של שליטה בנושאים הללו. כלומר, הדרך הנוכחית שלך, של נדנוד, נותנת לו את מה שהוא צריך. כלומר, את ההבנה שלו שאת צריכה אותו, ומאד, וכן שהוא שולט במקצב של מה שקורה, כלומר, שהוא לא גבר ש"מזיזים" אותו בקלות. יש לו כבוד עצמי, והוא לא סמרטוט של אף אחת."לצאת מהמשחק" זה להגיד לו פעם אחת מה שצריך,ולהניח לו. תתפני ולכי לעשות דברים אחרים. אני יודע שזה יהיה לך קשה, כי התחושה שלך היא שאם כך, מה שהוא צריך לעשות לא ייעשה. אבל הרי ממילא הוא לא עושה את זה מיידית, נכון? כלומר, הדרך הקודמת לא עבדה, אז כדאי לנסות משהו חדש. אז תתאפקי, ולכי לעשות דברים אחרים. אם הוא לא עשה דבר, חזרי לזההרבהיותר מאוחר, תזכירי לו שוב, בסבלנות, פעם אחת, ותתפני שוב לעיסוקייך. אני יודע שתצטרכי לזההרבהסבלנות, אבל אני ממליץ מאד לנסות. בהתחלה הוא לא יבין מה קורה, אבל אחר-כך מה שהוא כן יבין הוא א. שמשהו תלוי ועומד נגדו (ביקשת ממנו משהו שהוא יודע שהוא צריך לעשות, גם אם באי חשק, וזה יטריד את מנוחתו [אפילו אם רק קצת, זה מספיק] גם אם את לא מנדנדת לו), ו-ב. שהוא לא מקבל את הסיפוק שלו בעניין השליטה, או להפך (ואולי זה המצב), שאם הוא עושה, אז מכיוון שאת לא "רוכבת" עליו, הרי זה לא אומר שהוא מאבד שליטה ועצמיות.אם תעשי זאת בחוכמה ובסבלנות, התוצאה תהיה שהוא ייענה לך יותר בקלות מאשר עכשיו, גם אם לא באופן שבו את רוצה, עם הרבה פחות כעסים שלך, ועם יחסים זוגיים טובים בהרבה.נסי, ואשמח אם תשובי בעוד שבועיים-שלושה לספר מה קרה.

נועה יקרה,
את מוזמנת לנסות ולבצע את אותו התרגיל בדיוק, ולשוב ולכתוב גם כן בעוד שבועיים-שלושה.