מאבק כוחות בזוגיות: מה עושים?

יצאתי עם בחור בגילי (23) ב3 וחצי חודשים האחרונים,בתחילת הקשר היה לנו מדהים והיינו הרבה ביחד, ממש כמעט כל יום ויצאנו הרבה והכל היה מושלם, הרגשנו שאחנו מתאימים בצורה מושלמת ושכל אחד אוהב בשני את האופי ואת המראה והחיצוני ואת הכל, והכל הלך טוב והיה לנו ממש כיף.כעבור חודש וחצי בערך שנינו עברנו כל מיני שינויים בחיים וכל אחד התחיל מסגרת יומיומית חדשה, שנינו עברנו תקופות לא קלות בלי קשר אחד לשני בחודש הזה, ובגלל זה, וגם כנראה בגלל שהיינו יותר מידי זמן ביחד על ההתחלה של הקשר, היחסים בינינו החלו להדרדר בצורה נוראית. שנינו נהיינו עצבניים ובמיוחד אני שאני בנאדם מאוד רגיש נפגעתי ממנו מכל דבר והראתי סוג של תלותיות בו שזה דבר שהוא לא אוהב ובדיעבד לא היתי צריכה לעשות את זה למרות שאני הרבה פעמים מרגישה ככה כשאני בקשר עם אנשים, ומתי שאני במצבי לחץ אני לא שמה לב מה אני אומרת ואני מתחילה לריב על שטויות ולהוציא את העצבים שלי על מי שליידי שבמקרה שלנו זה הוא.,וגם הוא נהיה ממש עצבני והתחיל לריב איתי הרבה ולהתעצבן מהרבה דברים והוא לא אהב את זה שאני נעלבת מכל דבר קטן ומתחילה לריב איתו על דברים קטנים ולבוא אליו בדרישות כאלו ואחרות, אז התחלנו לריב כל יום גם ריבים גדולים ופתאום כל מיני דברים בקשר התחילו להפריע לי אצלו והתחילו להפריע לו אצלי אפילו שבהתחלה הסתדרנו ממש טוב והרגשנו שאנחנו מתאימים אחד לשני בצורה מושלמת עד שהתחילו כל העצבים ולעיתים אפילו סוג של זלזול אחד כלפיי השני, והוא גם בנאדם מאוד עקשן ולא משנה לו אפילו אם אני זאת שצודקת בריב ,נורא קשה לו להודות שאני צודקת והוא לא צודק (או שהוא פשוט באמת מסרב לראות את זה בצורה אחרת מלבד זאת שהוא צודק) והוא תמיד זה שאחרי ריב יחכה שאני אבוא אליו להתנצל ואזום את השיחה , ומכיוון שאני בנאדם הרבה יותר קליל ולא עקשנית תמיד הייתי מבקשת ממנו סליחה ומודה שהיתי לא בסדר ורק אז גם הוא הודה וביקש סליחה ואמר שננסה לעבוד על זה.אז בחודש השני והשלישי לפעמים היה כיף ולפעמים היו עצבים וריבים והעלבויות שונות, אבל בדרך כלל הסתדרנו בסדר אפילו שהיו המון ריבים על דברים שטותיים ויומיומיים ולא דברים מהותיים אלא סתם דברים שנתקלנו בהם בהתנהלות היומיומית של הקשר שלנו, ומהנקודה הזאת הקשר שלנו פשוט הפך לקשר שמתי שטוב- ממש טוב לנו ומתי שרע- ממש רע לנו.אחרי כל ריב שלנו השלמנו וניסינו לפצות על זה ולדבר על זה וללכת אחד לקראת השניה וזה קצת עזר אבל אז , אחרי שזה כבר היה ככה תקופה פתאום היה לנו עוד ריב אחד שפוצץ את הכל והוא פשוט אמר לי שאפילו שהוא ממש אוהב אותי ויהיה לו קשה להפרד הוא חושב שאנחו לא מתאימים ואין טעם למשוך את זה עוד כי מתישהו וכנראה בקרוב זה כבר ימאס והריבים לא מפסיקים.כשהוא אמר לי את זה בהתחלה קיבלתי את זה ואמרתי לו שאני מסכימה איתו ושכנראה אנחנו לא מתאימים ונפרדנו יפה, למרות שהוא בהתחלה קצת ניסה להציג את זה כאילו שאני זאת שלא רוצה להפרד והוא זה שכן רוצה (כנראה יש לו בראש כבר סטיגמה עליי שאני ממש צריכה אותו ולא רוצה לאבד אותו בשום אופן וזה לא טוב כי הוא לא אוהב טיפוסים כאלה לפי מה שהוא סיפר לי על חברות עבר שלו)בשורה התחתונה הוא תמיד אמר לי והראה לי בהמון דרכים שהוא ממש אוהב אותי ואני יודעת שלא היה לו קל להפרד אבל הוא אמר שפשוט אין טעם להמשיך עם קשר שלא מסתדרים כמה שמנסים ושזה לא כיף כבר ושזה נהרס על ההתחלה., אני גם חושבת שזה דיי נהרס ושהראתי לו יותר מידי שאני אשאר איתו למרות כל הריבים ובגלל זה הוא זה שנשבר מזה.בכל אופן עברו כבר כמה ימים מאז הפרידה ולא שמעתי ממנו מילה. וממש קשה לי עם זה. זאת לא פרידה ראשונה שלי, הפרידה הקודמת שלי היתה אחרי קשר של כמעט 4 שנים והיא היתה הרבה יותר קלה כי ידעתי שזה מת מבחינת הרגש, אבל בקשר הזה אני ממש לא מרגישה שמיציתי בכלל או שנגמר לנו הרגש , אני מרגישה פספוס . אני עדיין אוהבת אותו וזוכרת איך שבהתחלה הסתדרנו כלכך טוב לפני שהתחילו כל הבעיות האלו שהתגלגלו איכשהו ואני יודעת שאני בנאדם לא קל אבל אני גם יודעת בוודאות שהיה לשנינו ממש כיף ביחד ושהייתי החברה היחידה שלו שהוא ממש אהב ובאמת אהב אפילו שזאת היתה תקופה קצרה.אני כל היום חושבת עליו אבל אני לא מתקשרת כי אני יודעת שהוא לא אוהב שהבחורה היא זאת שרודפת אחריו הוא אוהב שהבחורה קשה להשגה ולא מגישה את עצמה על מגש של כסף (זה לא משהו שהוא אמר לי בקשר להתנהגות שלי או משהו אני פשוט הבנתי את זה לפי כל ההתנהגות שלו וכל מה שהוא סיפר לי מאז שהכרנו) הבעיה היא שהוא מאוד מאוד עקשן ואני יודעת שאם אני לא אתקשר הוא לא יתקשר כדיי לא לפגוע לעצמו באגו. ואני כל היום רק חושבת עליו, במקום לעבוד כשאני בעבודה אני מסתכלת על הפלאפון ובמתח וכל צלצול שיש אני קופצת לראות אם הוא התקשר. אני ממש מתגעגעת אליו. אני לא רוצה שהוא ידע שאני ככה ואני לא רוצה שהוא ידע שאני נואשת לחזור אליו. אבל אני כן רוצה לחזור ומאוד, ואני מוכנה לשנות את ההתנהגות שהיתה לי קודם ולהתחשב בו הרבה יותר למרות שגם היו פעמים שלא אהבתי את ההתנהגות שלו, אני מרגישה שאני ממש רוצה להיות איתו ולנסות לעבוד על זה. היו לנו גם המון תוכניות לעתיד והיה לנו קשר מאוד רציני. ואני יודעת שהוא היה עצוב כשהחלטנו שזה נגמר.מה כדאי לעשות במצב כזה? אם אני אתקשר, אני מפחדת שזה יוריד לו ממני ושהוא ירגיש שוב שאני רודפת אחריו ומקבלת אותו בכל מחיר בלי לתת לו להתגעגע , ואם אני לא אתקשר אני מפחדת שאני אפסיד אותו ואולי לא נחזור עוד אף פעם להיות חברים וממש קשה לי לחשוב על זה שאיבדתי את הקשר הכי טוב שהיה לי עד עכשיו ועם בנאדם שהיה לי כל כך כיף איתו ברגעים הטובים. אז מה כדאי לעשות במצב שכזה? אני לא רוצה להשאר כמו עכשיו. ממש רע לי ככה. מקווה שאמצא כאן עזרה...

שחכתי לציין שאתמול הוא שלח לי הודעה לפלאפון שהוא מתגעגע אליי, ועניתי לו שגם אני והוא עדיין לא התקשר ולא כלום מאז שנפרדנו חוץ מההודעה הזאת ומאז לא דיברנו...

נועה יקרה,
לכאורה - זה מצב אבוד. אם לא תתקשרי, הוא לא יתקשר, ואין קשר. ואם כן תתקשרי, הוא לא יעריך אותך ואין קשר. אלא שהוא כן יצר קשר. האם הוא ימשיך עם זה? לא יודע. יכול להיות שחלק ממה שיש ביניכם הוא מאבק כוחות, והוא לא רוצה לצאת חלש, למרות שהוא רוצה להיות איתך. ועכשיו אתם במאבק, אולי, על מי יותר חזק בקשר, ובמאבק הזה יכול להיות שתישארו בלי קשר.ובכלל, מכיוון שכל העניין הזה הוא מאד לא ברור, ומאד לא יציב, יכול להיות שעד שאני עונה, הוא כבר יצר קשר מחדש, או אולי את עשית זאת, ועכשיו אתם ביחד. בכל מקרה, אם וכאשר תצרו קשר מחדש, תצטרכו ללמוד לייצב את רגשותיכם, להאבק פחות על מי צריך את מי יותר, להאבק פחות על שליטה ונזקקות, ולהיות יותר בשלום עם עצמכם. חוסר שלווה בקשר, כפי שהיה לכם, הוא נפיץ, כפי שראית.