מאבק כוח בזוגיות: מה עושים?

יש לי בן זוג שלעיתים הוא קצת ילדותי, אנחנו כבר ביחד כבר שלוש שנים.וי
ויש לו איזה התעקשות מעצבנת לשים בצג המסך הראשי של המחשב תמונות ערמות של בחורות , ביקשתי
מימנו רבות להחליף את התמונה למשהו אחר . כי זה משגע אותי כול פעם לראות את זה.
חשוב להדגיש כי המחשב הוא מקום העבודה שלו. הוא בתשובתו אומר לי שאין לי זכות
להחליט בנושא הזה וכי הוא עובד שעות מול המחשב וזה גורם לרוגע. אני לא יודעת למה,
אבל אני די סובלת מיזה, השאלה שלי מה אני עוד יכולה לעשות, והאם הבקשה לגיטימית?

רוני יקרה,
עושה רושם שה"ילדותיות" הזו אינה הבחורות העירומות אצלו על המסך, אלא ההתעקשות מולך. כלומר, הבעיה היא איזה שהוא מאבק כוח מולך, אולי דווקא כי זה מערער אותך, ולכן מאפשר לו, לכאורה, להיות חזק יותר בזוגיות, ולכאורה "רציונלי" יותר, למרות שאין לכך כל קשר – אבל העובדה שאת מגיבה כפי שאת מגיבה היא זו שנותנת לו כוח. האם ה"רוגע" שהוא מקבל מהתמונה הזו שווה ערך יותר מ"אי הנוחות" שזה נותן לך? בכלל לא בטוח. האם תמונה של גבר עירום שחלציו המשמעותיים בולטים לעין על המחשב שלך גם כן "תרגיע" אותו? – גם כן אני לא בטוח.יש דרכים שונות לסנקציות, איומים, בקשות, הבטחות, העלבויות וכן הלאה שהן אפשריות. יש אולי אפשרות לחפש ביחד תמונה באינטרנט של נוף מדהים ש"תרגיע" אותו יותר, או רק מעט פחות, במקום זו שיש לו, ויש אפשרות להתעלם, אם זה הדבר היחיד בו שמטריד אותך.

תודה על תשובתך , אבל איני באמת מצליחה להתעלם,בגלל שהוא עובד מהבית, אז כול הזמן
אני רואה את זה מול העניים, וזה נורא מתסכל, וכול הנסיונות והבקשות שלי שיחליף
תמונה וישים משהו אחר כשלו. הוא מתעקש. וטוען שאני לא יכולה לחדור לו לפרטיות.
אתה חושב שהבקשה שלי מוגזמת?שההרגשה שלי מוקצנת .ודרך אגב הוא גם דואג לחליף כול שבוע תמונה אחרת
להחליף את התמונה בכל שבוע לתמונה פונגרפית אחרת.אני מאוד מפחדת שאני
טועה... אני אוהבת אותו אבל קשה לי לקבל את זה, מה עוד אוכל לעשות

והיתי ממש שמחה עם היית נותן לי את חוות דעתך בעניין הבא:אנחנו חיים ביחד וגרים ביחד
כבר יותר משלוש שנים , אפשר גם לציין שהוא בן 32 ואני בת 28,עד לפני כמה זמן הוא
אמר לי שאין לו את הצורך להביא ילדים,כי ברגע שזה קורה אין דרך חזרה לחופש. שלא
נדבר בכלל על חתונה, לאור תחנוני הוא התחיל טיפול בכדי לברר עם עצמו את העניין,
הוא נמצא בטיפול במשך חודשיים פעמיים בשבוע. ואני לא שומעת ממנו שום התקדמות בעניין
אני לא כולכך רוצה להפריע להתהליך, אבל כשאני שואלת אותו הוא אומר שאין לו עדין תשובות
. ובטח אולי זה יקרה בעתיד אבל הוא לא יכול לדעת מתי בקיצור אני גם לא יודעת איפה זה בדיוק עומד
אני מרגישה שאין לי ממש בטחון בענין הזה. ומפחדת קצת להוליך את עצמי שולל.אני אוהבת אותו
אבל בהרבה נושאים הוא לא עושה לי טוב. אני לא שלמה עם שום החלטה שלי. האם להישאר
לחכות ולראות מה יהיה, או פשוט לעזוב. אני לא שקטה .מה דעתך בעניין? ושוב ממש תודה על ההתיחסות

רוני יקרה,
כפי שחשדתי, מדובר לא רק בתמונה על המחשב שלו, אלא במערכת היחסים שביניכם, ובמאבק הכוחות שיש לכם הקשור גם לעניינים אחרים. והנה, את מעלה עכשיו משהו שהוא הרבה יותר משמעותי מאשר תמונה על המסך. יש ביניכם בעיות וחילוקי דעות משמעותיים, וכל עוד הוא בטיפול לבד, לא תדעי לאיזה כיוון זה הולך. את צריכה להבין שטיפול נפשי פרטני לא מכוון "לרפא" אותו כדי שירצה ילדים. בכלל, יכול להיות שטיפול כזה רק יאפשר לו להשתחרר מיסורי מצפון שיש לו, אולי, בגלל שהוא לא רוצה. או בכלל עבר לנושאים אחרים לגמרי, שאולי הוא מרגיש שהם יותר בוערים. בוערים לו, כמובן, ואולי לא מה שבוער לך. – אני לא יודע אם זה כך, אבל זו אפשרות. יתכן שהייתם צריכים ללכת ליעוץ זוגי במקום פרטני שלו. כך שמעבר למה שכתבתי לך כאן, אין לי הרבה תשובות. קחי את חוסר הביטחון וחוסר הודאות, ואולי גם את חוסר שביעות הרצון הנוכחית שלך, כחלק מהזוגיות שיש לך. אל תצאי מתוך הנחה שהוא עובד על "שיפור הזוגיות" שלו, כי זה בכלל לא בטוח, ואת לא יודעת גם מה תהיה התוצאה. קחי בחשבון את מה שיש עכשיו, ושאלי את עצמך אם זה מספיק לך כדי להתחתן איתו. כולל גם את הקשיים שיהיו לך בנסיונות לשכנע אותו להביא ילד, שהצלחתם תהיה מוטלת בספק. במילים אחרות, התעלמי מהטיפול שהוא עובר. עשי משא ומתן איתו כפי שהוא עכשיו, ואם הוא רוצה לקחת את זה לטיפול בקצב שלו, שיבושם לו. את לא צריכה להתחשב בזה, אלא לראות בזה חלק מההתלבטויות הנורמליות שלו, כמו שהוא מתייעץ עם חבר. וקצת מדרכי השיכנוע, המקובלות והפחות מקובלות, הקשות או הקלות, פרטתי לך בתשובתי הקודמת.