מאבק כוח בזוגיות: איך להוריד הגנות

שלום,
כתבתי כאן כבר הודעה בעבר בפורום, אבל הפעם רציתי לשאול משהו יותר ספציפי, אז תימצתי את הפרטים הרלוונטיים :)אני בת 25 והתחלתי לצאת לפני שנה בערך עם בחור בן 26 שהכרתי מאז התיכון, כידיד. מאז שהכרתי אותו הוא תמיד התייחס אלי בחיוב ורמז שמעוניין שנצא. (אבל מן הסתם אמר זאת לבנות נוספות כך שאני לא יודעת אם ליחס לזה חשיבות) לי היו חברים רוב הזמן וגם לא כל כך היתי מעוניינת.בכל אופן, נפרדתי לפני שנה מחבר שלי והתחלנו לצאת, הכל היה מצויין , מלבד זאת שאני, כנראה משום שידעתי שהוא מעוניין, היתי קצת עוקצנית ולעיתים אמרתי לו (כל כמה פגישות, אם היה משהו שלא מצא חן בעיני) שאני לא יודעת אם כדאי שנמשיך בקשר, כי ככה וככה מפריע לי, אבל אז הינו מדברים על מה שהיה מפריע לי ואחרי רבע שעה שיחה הכל היה נפתר. אני יודעת שאלו היו קצת משחקי כוח מצידי, לראות עד כמה הוא מעוניין (הרגל רע מקשר קודם שהיה לי) אבל אני גם יודעת שזה לא היה בסדר.בכל אופן, הכל היה פחות או יותר בסדר, עד שיום אחד הוא התרגז ואמר שאני צודקת ושאין מה להמשיך, והוא גם אמר שהוא לא מרגיש שהוא אוהב אותי, שניסינו ושאין טעם. הוא שלח לי זאת בהודעה, ולא ענה לטלפון לאחר מכן (קיוויתי שזה מצביע על כך שזה נבע יותר מכעס ולא מרגש אמיתי) ואני ניסיתי להשיג אותו במשך שלושה ימים בהן לא ענה לטלפון, ואז ניסיתי לפייס אותו ולבסוף (בשיכנוע שלי) החלטנו להמשיך עוד חודש ולראות מה קורה.זה קרה לפני בערך חודשיים, ומאז היו עליות ומורדות, הוא גם היה צריך לטוס לחו"ל באמצע לענייני עבודה, אבל באופן כללי הקשר מעט הידרדר לטעמי. הוא בחור עסוק למדי ויוצא שאנחנו נפגשים פעם בשבוע, והוא גם לא אוהב לדבר הרבה בטלפון (פעם ביומיים- שלוש מספיק לו, ולי חשוב פעם ביום) אבל מאז הריב אני לא רוצה ללחוץ או להפעיל אולטימטומים למרות שהדברים הללו מפריעים לי. כמו כן הוא עדיין אומר מידי פעם דברים כמו "אם נהיה ביחד עוד חודש, אז נעשה כך וכך.." ומאוד קשה לי עם התזכורת התמידית הזו לכך שהקשר רופף. (הוא היה עושה את זה גם לפני הריב, אבל בווריאציה של "את בטח תיפרדי ממני בגלל משהו שאעשה") הוא גם נהיה קצת יותר פוגעני, ולמשל אמר לי יום אחד שאני משעממת אותו (הוא לא העז לדבר ככה קודם)מצד שני, הבחור נשאר פחות או יותר בקשר רציף, גם כשהיה בחו"ל היה מנסה לשלוח הודעה או לדבר כמעט כל יום (שזה משהו שחשוב לי) וכשחזר שלח לי ישר הודעה שאני אתקשר וניפגש למחרת, קנה לי מתנה מחו"ל וכו'.כעת, יש לי שאלה, ואשמח לעצה איך לפעול-האם הבחור כן רציני, ופשוט נפגע ממני או איבד ביטחון בקשר ולכן הוא מתנהג כך, או שממילא הוא לא כל כך מעוניין וכדאי לי לוותר (כי הוא אמר בפירוש שהוא לא אוהב אותי, והוא היה אומר מידי פעם שבטח אפרד ממנו גם לפני הריב)בהנחה שההתנהגות שלו נובעת באמת מפגיעה, איך אני יכולה להחזיר לו את הביטחון בקשר מבלי להתחנף אליו ועדיין שיבין שאני מעוניינת, אני לא רוצה להגיע למצב הפוך שבו אני מתרפסת בפניו אבל מאוד מאוד היתי רוצה לתקן את הנזק (בהנחה שיש טעם..)אשמח מאוד לעצה טובה....... :|

אורית יקרה,
אני כמובן לא יכול לדעת, אבל ללא ספק עזרת לו לאבד ביטחון בך וברצון שלך להיות איתו, או לפחות במוכנות שלך להתמסר ללא יצירת מעמד כוחני של מי שרוצה פחות ביחס לצד השני. כל אחת מהאפשרויות הללו גורמת להורדת החשק להיות בזוגיות, מכיוון שאנחנו מחפשים בזוגיות את השלווה, ואת המקום הבטוח ואת המקום שבו אמירה שלנו שווה משהו, מה שלא נתת לו.אלא שעד היום את רואה את הזוגיות כמאבק כוחני. ואני לומד זאת מתוך מה שאת כותבת: "אני לא רוצה להגיע למצב הפוך שבו אני מתרפסת בפניו" - מה שמסביר מדוע קשה לך להתחנף אליו. ואני חושב שהגיע הזמן שתורידי הגנות ותתחנפי אליו. ובכלל, שתורידי הגנות כשאת בתוך זוגיות, למרות הסיכון. בזוגיות טובה לוקחים סיכונים, וזה קשה לך. רצית עצה טובה? - נסי ללמד את עצמך לקחת סיכונים, ולהבין שהמקסימום שיכול להיות מכך הוא זה שתיפגעי בסופו של דבר. אלא שהרווח שאת עשוייה לקבל שווה עשרת מונים - אם וכאשר תקבלי אותו, ושלא תקבלי אותו בצורה שלמה וטובה אם לא תקחי את הסיכונים הללו

אני מבינה את תשובתך...אבל אני גם לא רוצה להיות בזוגיות בה אני כל הזמן מביעה רצון והוא לא.למשל בשבוע האחרון יצאנו לארוחת ערב ביום ראשון ואז במהלך השבוע רק אני התקשרתי, אם אני לא מתקשרת הוא לא מתקשר.אני כמובן יכולה להמשיך להתקשר, אבל אני לא רוצה להיות בזוגיות שבה רק אני כל הזמן יוזמת התקשרות.השאלה אם ניתן להחזיר את הביטחון אבל בלי להפסיד את הקשר, כי קשר שבו רק אני מראה יוזמה נראה לי שלא יגיע רחוק... מה גם שהוא מביע עודף ביטחון. אחרי הריב הגדול שלנו, כשאני ניסיתי לפייס אותו הוא אמר: "את מאוהבת בי ובטח תקבלי פחות או יותר כל מה שאעשה"וזה אומר שגם הוא במאבק כוחות... איך מורידים באופן כללי את מאבקי הכוחות מהקשר?

אורית יקרה,
את צודקת. זו אינה זוגיות שוויונית, שבה שני הצדדים בטוחים ומרגישים נאהבים ושרוצים אותם, גם אם לא בדיוק באותה מידה, אז לפחות קרוב עד כדי כך שלא ירגישו שיש בה פגיעה וכוחנות. יתכן מאד שהוא הסיק מתחילת הקשר ביניכם שזו הדרך היחידה שבה הוא ירגיש בטוח איתך, שאת תהיי זו שרודפת אחריו במקום להפך. או שהוא בוחר לחנך אותך כך, או שבאמת איבד אמון ושרגשית הוא כבר בדרך למקום אחר. אני חושש שהדרך היחידה להבין ולפתור זאת, כך או אחרת, היא לפתוח את זה, לדבר על זה, להביע צער על הפגיעות בו, אבל גם לומר באופן ברור שאם היחסים לא יהפכו להיות "שווים" יותר, תרתי משמע (כלומר, גם מבחינת האיכות הזוגית וגם מבחינת אופי יחסי הכוחות ביניכם, שיהיו כאלה שקל יותר לבטוח ולהאמין זה בזה וזה ברצונו של זה), אז יהיה לך מאד חבל. והניחי זאת להיות בחירה שלו - האם הוא רוצה את הזוגיות ביניכםכפי שהוא רצה בה מלכתחילה(ושאת מבינה את הפגיעה שנפגע ומצטערת על השתלטנות שלך), או שבאמת נגמר לו? ודברו ודברו על זה, בכנות ובפתיחות, וגם על הכאב והחרטה, ועם לקיחת אחריות אישית על הכשלים, כי זו הדרך היחידה ללמוד לבטוח זה בזו מחדש.