לשתף או לא לשתף? איך למצוא את האיזון

ד"ר יקר,
שלום!יש לי שאלה שקצת לא קשורה ליחסים (קשורה בעקיפין, זה בטוח) ואני, ברשותך, רוצה לנצל את הפסיכולוגיה האבולוציונית לטובת התשובה:יש לי בעיה, שאנילא מסוגלת לסתום את הפהבכל הקשור למשפחה שלי, ליחסים שלי עם כל בחור חדש, לאנשים מהלימודים, לבעלים של חברות... (בעיקר בענייני רכילויות) אני פשוט מספרת הכל לכולם. עם מי הלכתי, לאן הלכנו, מה אמר לי, מה אני חושבת...זה נוראי, כי ברוב המקרים אנשים מגיבים לא לעניין (למה עשית למה אמרת) וחוצמיזה זה בכלל לא אמור לעניין את החבר שלי לשעבר שפיטרו את בעלה של חברי שלי מהעבודה!! לא??...אני לא רוצה פתרונות, כמו שאני רוצה תשובות.אני לא מצליחה להביןלמהאני מתנהגת ככה!!ברור לי שאתה לא מכיר אותי, אבל אם תוכל להעלות כמה השערות... אולי עם אחת מהן אני אזדהה ויהיה לי קל יותר לפתור את הבעיה הזאת...תודה,הקשקשנית.

קשקשנית יקרה,
השאלה שלך בכל זאת רחבה קצת, ואני אתקשה לתת לך תשובות התפורות לקושי האישי שלך, מבלי לדעת יותר. ובכל זאת, ננסה קצת על קצה המזלג:את אומרת שאת מספרת לכולם על הכל, ולא יוצרת לעצמך מסננת שאומרת לך מה לספר ולמי.השאלה הראשונה שאת צריכה לשאול את עצמך היא "מה אני מרוויחה מכך?"אני מניח שהתשובה לכך היא בעיקר התעניינות של אחרים בך. את מדברת איתם, הם מקשיבים. וזה לא משנה לצורך העניין אם התוצאה אינה תואמת את מה שאת רוצה. מה שחשוב הוא שהתחושה שלך היא, כנראה, אני מדברת – הם מקשיבים.אם זו התשובה הנכונה, השאלה הבאה שאת צריכה לשאול את עצמך היא "מדוע אני צריכה תשומת לב?"התשובה הפשוטה היא שכולנו צריכים תשומת לב, כי אנחנו נשענים על מערכת חברתית, את מספרת לאחרים, הם מספרים לך, חלוקת סודות כזו, בעיקר כאשר היא דו-צדדית, יוצרת בטחון חברתי. ואז נשאלות שתי שאלות:"האם הם מספרים לי 'סודות' שלהם באותה מידה שאני מספרת להם?"ואם התשובה היא שלילית (וכנראה שזה המצב), את צריכה לשאול את השאלה: "אם כך, איך אני לומדת את המינון הנכון?"אולי כאן גם נעוצה התשובה הכללית למקרה שלך: "אני צריכה, בזמן שאני מספרת רכילות (או 'סודות' שלי) לאחרים, אני צריכה לשים יותר לב למה שהם מספרים לי. אם הם רק מקשיבים ולא מספרים, אז אני צריכה ללמוד שאני רק נותנת ולא מקבלת. זה סימן טוב להפסיק. ועוד יותר כך, אם הם לא באמת מקשיבים, אלא רק מעמידים פנים שהם עושים זאת, ואפילו עוד יותר, אם הם לא מקשיבים או נמנעים מלהקשיב בלי להעמיד פנים."ואם נסתכל על המגמה הכללית, היא אומרת אולי – "אני צריכה ללמוד להיות יותר קשובה לרצונות ולצרכים של אחרים, ולהיות פחות מרוכזת בצרכים שלי (לקבל תשומת לב כמעט בכל מחיר)." והאמת? כשתהיי קשובה יותר לאחרים, באופן מפתיע ירצו יותר את קרבתך. ואולי עוד את צריכה לומר לעצמך: "אני צריכה ללמוד להיות יותר בטוחה בעצמי, ופחות נזקקת."