ידע הוא כוח. השתמשי בו!

בוקר טוב, מתנצלת על האורךכשהתחיל הפורום כתבתי אליך אני בחורה בת 29 ויצאתי שנה עם בעלי שהוא בגילי לפני שהתחתנו אנחנו נשואים שלוש שנים וקצת ויש לי ילד בן עשרה חודשים, התחלתי בכך שחמתי ביטלה לי חתונה יום לפני החתונה, אחרי שטבלתי במקווה, בכל מקרה הבחור חזר אלי ואחרי 4 חודשים היינו תחת החופה, בכל מקרה האירוע לא עוזב אותי אני כל הזמן חיה בעבר מה עוד שנוספו עוד כל מיני מריבות עם חמתי,,,, לדוג' נולד לנו תינוק וביום הפידיון בערב אמרה לכל הילדים שלה והאחים שלה שהיו מוזמנים לא להגיע והם אכן לא הגיעו כמעט ביטלנו אבל אז הבאנו כמה שכנים ואנשים שעשו לנו טובה בכדי שיהיה מניין, מיום הברית היא לא ראתה את הילד וגם לא שאלה עליו מובן שאני לא הלכתי אליה, ניסיתי כמה פעמים לוותר ולהתפייס אך עוד פעם שוב כסאח, הוא באמצע מצדיק את הצד שלו לא רואה אותי ממטר.והמצב בינינו החל להידרדר אין ביננו אהבה, אני מרגישה שהוא אדיש אליי, פעם ב.... הוא יוזם איזשהיא קירבה רק במיטה שכמובן מסתיימת בקיום יחסים, אבל מעבר לזה הוא לא שואל לשלומי, לא מתעניין יש חיסון לילד הוא לא מגיע לא שואל איך היה, כזה אדיש וקר, לא מדבר אנחנו מסוגלים לשבת בסלון הוא באינטרנט מחפש איזה משחקים להוריד ואיזה סרטים ואני רואה טלויזיה מקלחת את הילד מטפלת מאכילה, מבשלת מסדרת כביסות מנקה וכו', אני עובדת במשרה מלאה ובבית אין לי רגע דל לעצמי זה כל היום לטפל בהכל,,, אני חשבתי מלא פעמים על גירושין ושיתפתי אותו לא נראה לי שמזיז לו מה עוד שהוא אומר אין בעיה תתחילי לרוץ את לכל הסידורים לבצע את עניין הגירושים הוא מצידו לא מוכן לעשות דבר לסייע הוא רוצה להתגרש אומר שאלו לא חיים ככה אבל לא עושה שום דבר לא לזרז עניין גירושים ולא לשפר את החיים שלנו, הוא כל הזמן אומר שכשהוא ילך אז הוא יודע שאני אתקשר והוא צודק, לא יודעת למה אני לא יכולה להתנתק למרות שהכל אני עושה והוא טפט או עציץ,,, אני נרתעת להיות ממש לבד... עד שאני לא אומרת לו שצריך ככה או אחרת אין מצב שהוא יעשה, הוא מסוגל לדוג' להשאיר ספל קפה בסלון גם 3 שבועות עד שאני לא אקח או לא יגיד לו לקחת את זה. וכשכל זה קורה אני נכנסת להיסטריה עם כעסים ובכי על עצמי ועל המצב ומתחילה לה" עניש" אותו, לוקחת לו את הפלאפון שלא יתקשרו אליו, שלא ידבר עם אמא שלו וכו'.... אני מרוויחה פי שניים ממנו והוא מאבטח, ללא מקצוע וללא עתיד, אני תוהה למה התחתנתי איתו הוא ההיפך הגמור ממני, אני אינטליגנטית הוא פחות, אני יוזמת הוא פאסיבי, אני אכפתית ואשת שיחה, הוא אדיש ויכול שעות לא להוציא מילה, האמת ככה הוא גם אצל אמא שלו הוא יכול ללכת לבקר אותה וחוץ משהיא תדבר והיא מדברת הרבה הוא רואה כדורגל כמו חי בעולם משלו שכולו טוב.אני מרגישה שרצחו לי את הנשמה אני גוף ללא תוכן אני מהלכת כמו רוח רפאים, בעבודה לא היו מעלים על הדעת מה אני עוברת אני מתפקדת במאת האחוזים, ליד התינוק שלי שהוא בן עשרה חודשים אני מראה כאילו הכל בסדר אני מאלצת את עצמי לצחוק ולשיר לו לשחק איתו והכל, ולא אני לא בדיכאון לאחר לידה אני יודעת כי זה גם היה בהריון, יש בקרים שאני מתעוררת ואין לי כח יותר לא ללכת לעבודה וכו' , בנוסף שמנתי ממש ממש ואני מודעת לזה אבל לא עושה כלום וממשיכה להשמין כאילו מתנחמת באוכל.לא יודעת מה לעשות חוששת מהגירושים כי הוא אומר אני אקח לך את הילד את הבית שבמילא הבית במשכנתא אומנם אני לא בחורה טיפשה ויודעת שאת הילד אני אגדל אבל בית משפט יכול להחליט שהבית ימכר למרות שאני אמרתי שאמשיך לשלם עליו משכנתא לבד ואקנה אותו החוצה עם חסכונות שיש לי אבל הוא לא מוכן הוא אומר שהוא לא יוותר וכמו שהוא ילך וישכיר דירה או יחיה אצל אמא שלו שאני גם אלך לאמא שלי, כמובן שזה בלתי אפשרי שאהיה אצלה עם הצרות שלי ועוד עם ילד שלי.לא יודעת מה לעשותממתינה בקוצר רוח לתשובתךתודה מראש ומתנצלת שוב על האורך....:)

רוח יקרה,
כנראה שבעבר היה משהו שמשך אותך אליו, למרות הסימנים המקדימים הרעים. כפי שאני מבין, את מבינה שהדבר הנכון מבחינתך היום הוא לעזור, ואת חוששת כי הוא כוחני, ומאיים להזיק לך אם תעשי את זה. כפי שאני מבין, הוא לא באמת רוצה בך, ולכן האיומים שלו הם יותר לצרכים של כבוד ויוקרה, ואולי להקטנת נזקים כלכליים, ולא יותר. את צריכה קודם כל להתחזק, דרך תמיכה משפחתית, חברים/חברות, ואם אין לך די מאלה, אזי דרך תמיכה מקצועית. ובכל מקרה, לכי לדבר עם עורך דין כדי לדעת מהן זכויותייך. ידע הוא כוח. השתמשי בו.