לשבור את המעגל: התמודדות עם התעללות

אנחנו בני 40 נשואים 20 שנה.2 ילדים בוגרים ו- 2 קטנים.בעלי אדם עבני עד טירוף,בני הבוגר ילד בעייתי,לימודים,התנהגות,הסתבכויות,מפגין כלפי אלימות מילולית,אך אין לי כלים למנוע זאת.אבא שלו כששומע "עושה עצמו לא שומע"ולא מגיב.אך יכול להגיב בקללות איומות ובמכות כשהוא לא יסדר חדר,ישקר,או יענה לו בחוצפה.כלפי האבא מפגין אלימות מילולית,כמו קללות איומות שלא אחזור עליהם והם ממש לא אני.בנוסף,שתמותי את ואמא שלך שתשרפו,כלבה,מסריחה,מלוכלכת והיד נטויה..פעם עניתי צעקתי וקיללתי,היום למדתי"לא לשמוע" אני לא יודעת אם זאת השיטה,אבל כך אני מרגישה יותר רגועה.כואב לי על הקטנים שחוווים בכל יום כמעט צרחות,קללות ויותר."אני מרחמת על ילדים שצריכים לגדול בבית כזה"היום אנחנו חושבים רק שהם לא מבינים,אבל הם כן.הבן הגדול ראה תמונות של החתונה ואמר לי"איזה מאושרים הייתם פעם כואב הלב לראות אותכם היום"זה ממש כאב לי לשמוע אך זה נכון,אין ביננו זוגיות כבר זמן רב,ישנים בנפרד.בעלי יכול על כלום לשבור דברים בבית,לבעוט בדלתות ולשבור,אך אני כבר לא מתייחסת.אני אשה לא מאושרת,כואב לי עלי ועל הילדים,אני מפרנסת את המשפחה בכבוד.בעלי מרוויח עוד פחות מימני.לא יודעת מה מונע מימני להתגרש.הפחד להיות לבד,מצב כלכלי,התנגדות של הבעל,לא להשאיר את הקטנים ללא אבא?אין לי תשובה.אך נפשית אני מוכנה לזה. היציאות היחידות שלנו הם עם הילדים "ולמען הילדים" שכחתי מה זה לצאת עם הבעל לאיזה בילוי,גם אני לא ממש מחפשת את זה.כשהוא לא בבית אני שמחה. שקט לנו.קראתי שהתעללות נפשית שלא מטופלת גורמת עם השנים למגבלה נפשית שתגרום למגבלות תפקוד חמורות.לא שם אני רוצה להגיע.למעני ו למען הילדים אני צריכה להישאר שפויה.לא להגיע לתוצאות הרסניות חמורות.אני מרגישה שאני ממש ממש שונאת את בעלי.השיחות היחידות הם בנושא הילדים.כלפי חוץ אנחנו הזוג האידיאלי ביותר.אף פעם לא הסכים לשום טיפול.בעיניו אני החולת נפש והבעייתית.אני לא יודעת אם כל הנ|"ל זאת "התעללות נפשית"אך אני יודעת שאני והילדים במקום ממש לא טוב.אנא ייעצו לי וכוונו אותי מה עלי לעשות.רוצה להמשיך להיות שפויה,לעבוד לגדל ילדים,ואם אפשר גם להיות מאושרת.סליחה על אורך המכתה

אב יקרה,
את חייבת לשבור את המעגל. את נמצאת במשפחה שבה התעללות פיזית ומילולית הם דבר שבשיגרה, וזה רע מאד לכולכם, למרות שחלק מכם מעמיד פנים שזה נורמלי. אני מציע לך ללכת ולהתייעץ עם גופים שיודעים לטפל בזה, בהתחלה בחשאי. לבדוק איתם את האפשרויות הטיפוליות, ואיך לא תינזקי מעצם הנגיעה שלך בנושא:ער"ן (עזרה ראשונה נפשית):http://www.1201.org.il/main.aspרשימה ארצית של המרפאות הממשלתיות לבריאות הנפש:http://img2.tapuz.co.il/forums/1_82946968.docתחנות לבריאות הנפש, מחוז תל-אביב:http://www.health.gov.il/Download/pages/services240506.docנעמ"ת (תנועות נשים עובדות ומתנדבות):http://www.naamat.org.ilויצ"ו:http://www.wizo.org.ilעמותת גרני"ת (גרושי נשים, יעוץ, תמיכה וחקיקה):http://www.granitwomen.org

תודה על התשובה,המתנתי לה בקוצר רוח."לשבור את המעגל" הכוונה שעלי לגמור עם מערכת יחסים זאת? ??כך אני מבינה,אך לעומת זאת רשמת שעלי לפנות לגורמים שיתנו לי אפשרויות טיפוליות.ההפניה היתה למרפאות בריאות הנפש,ערן, אך לא שום הפניה לגורם משפטי העוזר בנושא גירושים. אין לי כל כך את הכח והרצון להמשיך עם כזה בעל מתעלל.גם אם הוא יטופל (שהסיכוי שהוא ילך לטיפול אפסי כי בעלי בטוח שמי שלא שפוי בבית זאת אני) אני מאמינה שתמיד יהיו מישקעים.דבר לא יחזור לקדמותו. אז לא ברורה לי כ"כ ההכוונה מה עלי לעשות.נלקחה כאן התמונה שבבית 2 ילדים בגיל 3-4 לערך?? ילדים שקשורים לאבא שלהם.מבחינה חומרית הוא אבא טוב, ממתקים,שוקולדים,...הגדולים הם בני 18 לערך. מפחידה אותי המחשבה של מלחמות על רקע חלוקת רכוש (רכושנו דל אין הרבה על מה להלחם-אבל מלחמה תהיה).תודה על ההתייחסות, אני צריכה תמיכה/הכוונה/עידוד כדי לסיים כאן בהקדם.תודה

אב יקרה,
לא אוכל לעזור לך בהכוונה משפטית. יחד עם זאת, מכיוון שעלולות להיות בעיות אחרות, ומכיוון שאת מתלבטת, תוכלי לקבל הנחייה דרך חלק מאותם גופים, כמו נעמ"ת, ויצ"ו או גרני"ת, מה לעשות, ואיך.

שלום רב
האם מחלקת הרווחה הוא גורם שיכול לעזור???בתודה!!