לקיחת אחריות בזוגיות

אני ובן זוגי ביחד כ-6 שנים ומתוכם חיים ביחד כמעט שנתייםבמהלך כל השנים תמיד היו עליות וירידות בקשר... אבל תמיד בסופו של דבר מצאנו את הדרך לחזור להיות יחד ולהתגבר על הכל..בשנתיים האחרונות של המגורים המשותפים... התחלתיי להתפס על דברים שבעבר היו מעצבנים אותי אבל לא כמו שהיום..אני בחורה מאוד ביתית והוא טיפוס שמאוד אוהב את החופש.וזה מתבטא בכך שהוא הרבה נפגש עם חברים, הרבה יוצא מהבית.וזה הוביל ועדיין מוביל להרבה ריבים. קשה לי לקבל את זה.. וכל פעם שהוא יוצא אני רבה איתו.. והוא עוד יותר מתעצבן בטענה שאני חונקת אותו..יש לי בעיה אחת ולה אני מודעת זה כשאני מתעצבנת אני ישר מתלהטת וצורחתוהוא במקום להרגיע אותי, הוא בורח.. (שוב.. בטענה שזה מבריח אותו ושהוא לא מסוגל עם כזו התנהגות..)מה שבאמת שובר אותי ובכלל גורם למריבות בקשר זה שאני מאוד אוהבת את ה"ביחד" והוא לא שלא מעדיף את הביחד פשוט אוהב גם מאוד את הלבד שלו...ואני מרגישה מתוסכלת ובגלל זה נובעות כל ה"התנהגויות" שלי שהוא כביכול לא מקבל אצלי.. מה גם שהוא טוען שזה מה שמשאיר אותנו דורכים במקום ולא מתקדמים לכיוון של חתונה..אני כל פעם משתדלת לתפוס את עצמי ולהתעלות על עצמי לא להתעצבן ולא להתרגש.. ושוב זה חוזר...כי גם הוא ממשיך לחזור על דברים שהוא יודע שאני לא אוהבת שהוא עושה...אני מרגישה לפעמים שהוא פשוט מנסה אותי כל הזמן...על מנת לראות את התגובות שלי...מה עליי לעשות?לשנות גישה ודפוס התנהגות זה גם ככה משהו שאני יודעת שבלי קשר אני צריכה לעבוד עליו... כי בסופו של דבר זה רק יזיק לי...אבל... האם באמת אקבל את מלוא הבנתו בכך שאשנה גישה? או לא משנה מה יהיה, המצב ימשיך להיות כפי שהוא???אשמח לתגובה...

אובדת עצות יקרה,
אני מבין את התסכול שלך, אבל חושב שיש תקווה בעובדה שאת מודעת לכך שיש בעיה בכך שאת מתעצבנת ו"ישר מתלהטת וצורחת". את מצפה ממנו שיתקן אותך, אבל ההכרה בכך שזהו חיסרון, אמורה לפתוח אותך לאפשרות להתחיל לטפל בזה. לא להטיל עליו את האחריות למנוע את זה. את מקבלת את זה שיש לך קושי בניהול כעסים, אבל עדיין מעבירה עליו את האחריות להתמודד עם זה ולהרגיע אותך. אני מציע לך, במקום זה, לקחת אחריות ולהתחיל לטפל בזה בעצמך. תהיי בת זוג מתאימה יותר, ראויה יותר, נעימה יותר, וכזו שיהיה קל יותר לרצות אותה כאשר תרתחי פחות. עם זאת, לא תוכלי לעשות זאת מבלי להאמין שתוכלי במקביל גם להיפגע פחות. הרי זה מה שמפריע לך להיות רגועה יותר.אני מציע שתלכו ליעוץ זוגי. אם שניכם תרצו, התהליך יהיה הכי יעיל ומועיל. אם הוא יגיד שזו בעיה שלך, ולא יהיה מוכן לעזור לך להתמודד עם זה, לכי לבדך. את יכולה ללמוד לעשות זאת, ולראות שגם תשיגי יותר ממה שאת משיגה בדרכך. ראי בבקשה את המאמר שלי עליעוץ זוגי לזוגות צעירים. את חייבת לקחת אחריות.את מוזמנת לקרוא מאמר נוסף שלי עלשיפור הזוגיות דרך חיזוקים חיוביים. אבל לא תמיד קל להתמודד עם זה ולבצע לבדך, ללא הדרכה ותמיכה.חשוב שתביני שאני לא אומר בזה שאת האחראית הבלעדית למה שקורה. אני רק אומר שאם את רוצה לטפל בזה ולהשיג זוגיות טובה יותר, ולהפוך גם אותו לזוגי יותר, את יכולה לטפל בזה אם תעשי משהו אחר, כי מה שעשית עד עכשיו לא עבד.