לצאת מהיחסים: עצות ודרכי פעולה

היי דוקטור.. אני בת 23 ובן זוגי בן 25 אנחנו ביחד כבר כמעט שנתיים. מהיום הראשון עברנו לגור ביחד בהתחלה הכל היה נעים ויפה עד שיום אחר בן זוגי קם בעצבים בבוקר וניפץ את הדלת של השירותים.. אני מאוד נבהלתי וברחתי.. אחרי שהוא נרגע דיברנו והכל חזר למקומו.. הבעיה היא שמריב לריב אני רואה שזה הופך לקיצוני יותר.. כל ריב אנחנו עוברים גבול חדש... בהתחלה זה היה קללות מהצד שלו אליי קללות פוגעות וישירות כלפיי ועל העבר שלי העתיד או ההווה ולא כמו בת זו## או קללות כלליות שיכולות לנבוע מעצבים וגם הןלא מקובלות אני לא גדלתי ולא חונכתי ככה ברוב הפעמים אני משתדלת לא לזרוק קיסמים למדורה אבל לפעמים גם אני מגיעה למצב של איבוד אשתונות ומקללת בחזרה.. לאחרונה המצב עבר כל גבול, הוא הרים עליי ידיים, לא קרע אותי מכות אבל כאפות משיכות שיער דחיפות- אלימות לכל דבר!! בחלק מהפעמים החזרתי לו..בפעם השלישית שזה קרה החלטתי לפרק את הקשר אבל הוא נורא התעקש בכה, התחנן, שלח שליחים (חברות וכאלה) כדיי שידברו איתי ולאור המאמץ שראיתי החלטתי לנסות שוב בתנאי שילך לטיפול, טיפול שהוא באמת התחיל, הוא קיבל קלונקס כמשהו זמני עד שיגש לפסיכולוג ולאחר מכן לפסיכיאטר. ת הטיפול הוא הפסיק הרגע שראה שהכל חזר לקדמותו ואני כבר לא כועסת. המצב להיום זה שנכנסתי להריון לא מתוכנן שחלטנו ביחד להשאיר והתארסנו.. כשנכנסתי לחודש השלישי שוב בן זוגי התחיל להשתולל כי הצדקתי את חברה שלי בריב שהיה בניהם הוא נורא נפגע ופשוט עשה לי את המוות!!! הוא השפיל אותי ברחוב, הוא השפיל אותי לייד אנשים שאני מכירה, בבנק, נתתי לו סטירה בעקבות כך שהשעין אותי על רכב נגד רצוני ולאחר זמן מה גם הוא הביא לי סטירה. בסופו של דבר הגענו לתחנת משטרה, כשהוא מגיש על גניבת זרע ואני על האלימות. בן זוגי נעצר ויש לו תנאי קודם על אלימות עורך דינו אמר לי שאם לא אבטל את התלונה הוא יכנס לכלא להרבה זמן מה שלא רציתי כי רק רציתי צו הרחקה.לבסוף שוחרר אחרי 3 ימים כשישי לו צו הרחקה ממני ולי יש ממנו (עקב כך שהוא אמר שהבאתי לו את הסטירה ונפתח לי גם תיק) ועשיתי הפלה. אחרי יומיים שהוא כבר בבית הוא הופיע אצלי בוכה מתחנן שאסלח אמרתי לו שהכל בסדר ושכל אחר ילך לדרכו.. הלילה הוא שוב הופיע אצלי בטענה שין לו לאן ללכת ושאמו זרקה אותו מהבית כי היא יודעת שהוא היה אצלי.. בהכרות עם הסביבה שלו באמת ידעתי שאין לו לאן ללכת ונתתי לו לישון בבית.. עד היום הוא ישן פה והמטרה שיאסוף קצת כסף ונגור בנפרד בתיקווה שניישר את עצמנו ונבנה קשר בריא.אתמוללל, הייתי אצל הרופא נשים לבדיקה שהכל בסדרלאחר ההפלה, בן זוגי הצטרף אליי.. השהייה שם כנראה לא עשתה לו טוב והוא נהיה עצבני.. קילל קצת אצל הרופא ואחר כך התעלם ממני.. בלילה הוא התחיל לקלל אותי כשאני לא עונה לו ביכלל, פשוט מתעלמת.. כנראה שההתעלמות הציטה בו עוד יותר את העצבים והוא פשוט לא נרגע עם זה והמשיך והמשיך והמשיךך.. אחר כך ביקש סליחה אני לא הסכמתי לקבל אותה הוא שוב התעצבן וחזר על אותה טעות שעליה התנצל.. כך בערך 4 פעמים!!! לבסוף נרדמנו ובבוקר כאילו כלום לא היה..חשוב לי לציין שאני אוהבת אותו הוא בנאדם מדהים ויש לו הרבה פלוסים.. אבל המינוסים שלו כאלה קשים שאני כבר לא יודעת מה לעשות!!!!!!!!!!!!ללכת? להישאר?? כל הסובבים אותי כבר לא בקשר איתי בגללו.. גם המשפחה דיי התרחקה רק אמא שלי שומרת איתי על קשר..בראש אני יודעת חייבים מרחק כי זה לא יגמר טוב וגם עכשיו לא טוב לי במיוחד כי אני ישנה עם פצצצה מתקתקת אבל הלב שלי פשוט לא נותן לי לסיים את זה, וגם בן זוגי לא מקל על העניין..אני כל כךךך מיואשת אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי!!!! אני מרגישה מושפלת וסמרטוט אבל אל יכולה להפנות גב לבנאדם כשהוא לבד לא משנה מה עשה לימה אתה מייעץ דוקטור?.. אני על סף איבוד השפיות

מיואשת יקרה,
ללכת בלי לחשוב פעמיים. זה הטיפוס שימשיך ויכה גלים, פעם גלים של אלימות ופעם גלים של אהבה מטורפת. אלא שזו אינה אהבה. היא של הצורך שלו בך, אבל לא הצורך לכבד אותך כאשר הוא צריך להקריב משהו מעצמו. וזה הטיפוס שעלול להגיע לאלימות קשה אם לא יותר, כאשר הוא יגיד לעצמו שאם לא בשבילו אז לא בשביל אף אחד אחר, וכאלה הם הטיפוסים שהגיעו גם למצבים שהעמידו את ילדיהם שלהם בסכנה. את לא רוצה את זה. את חייבת להפנות את הגב. ואת חייבת לבקש עזרה כדי שלא להישאר לבד, כי לבד את על סף איבוד השפיות – לא בגלל שאת לא בסדר, אלא שאת מיטלטלת בין ייסורי מצפון, לבין פחד, לבין חרדות ממה עוד יקרה, ומהערכה עצמית נמוכה שהוא התורם העיקרי לה – כי הוא מרוויח ממנה (למשל, שאף אחד אחר לא יאהב אותך כמוהו, ו/או שאף אחד אחר לא יאהב אותך בכלל).אם את צריכה: בקשי עזרה מגופים מתאימים: ראי בצד שמאל בדף העזרה הראשונה שבאתר שלי(ובעיקר: ויצ"ו, ער"ן, אתר משרד הרווחה, ועוד – כאלה הנותנים שרות טלפוני ראשוני).