לפסיק לתת לאחרת לנהל את חייך

שלום רב,
אני וחבר שלי ביחד שנה וחצי ואנחנו בני 27.אני בחורה קנאית מטבעי דבר שליווה אותי במשך כל חיי. אל הקשר הנוכחי הגעתי אחרי שעבדתי על עצמי הרבה, הלכתי לטיפול וקראתי הרבה בנושא והחלטתי לשנות את הטבע שלי בנושא זה. בתחילת הקשר נראה לי שהלכתי קצת יותר מידי לקיצוניות השניה, יצאתי הרבה עם ידידים והסכמתי לחבר שלי לצאת גם. הבעיה התחילה עם ידידה אחת שהיא ידידת ילדות שלו, הוא התחיל לצאת איתה קצת יותר מידי והתחלנו לריב הרבה על הנושא. הוא תמיד טען שהיא רק ידידה מאוד טובה שלו ואני לאט לאט התחלתי לפתח יותר ויותר אנטי ולעשות לו סצינות בעוד הוא טוען שהוא לא מוכן לוותר על הקשר איתה. ניסיתי הכל להפסיק לדבר עליה כדי לא ליצור את המצב ההפוך שהאנטי שלי גורם לו לרצות להיות איתה יותר, לצאת איתם ביחד, אך איבדתי שליטה ולבסוף זה נהייה הדבר שדיברנו עליו הכי הרבה וזה ממש עמד בניינו. אני הגעתי למצב שכל טלפון שיש לו מקפיץ אותי וכל פעם שהוא לא עונה לי אני חושדת.המצב נהייה גרוע ואני עשיתי לו סצינות קשות עד שלבסוף הוא נפרד ממני, פרידה מאוד קשה וכואבת לשנינו. לאחר שבוע של פרידה שבה לא דיברנו בכלל הוא התקשר וביקש לדבר איתי בטענה, שהוא הבין הכל. בשיחת החזרה הוא אמר לי שהוא הבין כמה הוא אוהב אותי וכמה הוא לא התחשב ברגשותי, רק לאחר שתחקרתי הוא סיפר לי שהוא נפרד ממני על-מנת לברר אם יש לו רגשות לידידה, הוא דיבר איתה על זה, אך הוא אמר שלבסוף הוא הבין שאני אהבת חייו שאיתי הוא רוצה לחיות ושהוא מכיר אותה מגיל צעיר ובחיים הוא לא חשב עליה בצורה של משהו רציני ושלדעתו שהאנטי שלי וכל הטיפטופים עליה והזכרת השם שלה כל יום כל היום גרמו לה להכנס למחשבות שלו בלי שליטה.כמובן שהיה לי קשה מאוד לסלוח, היה שבוע מאוד קשה אחרי החזרה, אבל באמת הרגשתי שיש משהו בדבריו ושהאהבה שלו היתה מאוד חזקה אלי מהתחלה ולא נראה לי הגיוני שהוא באמת רצה אותה. דבר נוסף הוא שאחרי שלושה חודשים שהיינו חברים, אני לא הייתי בטוחה באהבתי אליו ונפרתי ממנו לשבוע מחשבה, דבר שאני יודעת שהוא לקח מאוד מאוד קשה והוא כל פעם הזכיר את זה בחזרה השניה "גם את לקחת לך זמן לחשוב, וגם את לא היית בטוחה לגבי, וזה בכלל לא משנה אם היה לך מישהו אחר בתמונה או לא". הדבר גורם לי לחשוב שהוא קצת החזיר לי אולי על הפגיעה שהיתה לו.הבעיה הקשה שלי היא שאומנם דיברנו המון על הנושא ואני מצליחה להבין אותו ואני יודעת שהוא לא בגד בי פיזית ושהיה לי גם יד בדבר. מה גם שבשיחת החזרה הוא גם אמר לי שהוא יודע ומבין שהוא לא יכול להיות איתה יותר בקשר והוא גם התקשר ואמר לה שהוא היה מבולבל אבל הוא אוהב אותי ובחר בי והוא נאלץ לנתק איתה את הקשר.אך למרות הכל אני עדיין חשדנית מאוד אני בודקת לו את הנייד בכל אפשרות (בידיעתו כמובן), ולפני כשבועיים (משהו כמו חודשיים אחרי החזרה) ראיתי שהוא התקשר אליה, הוא מאוד נבהל שגיליתי וזהיתי את המספר שלה והוא הסביר לי שאח שלה חולה מאוד בטיפול נמרץ והוא לא יכול להתעלם מהעניין. שוב בכי כמעט פרידה ובסוף הוא נשבע לי שהוא לא ידבר איתה יותר. שאלתי היא האם אני שוגה שאני סולחת לו למרות שהוא שיקר לי? אני מסבירה לו שהוא צריך לתת לי ביטחון ולקנות את האמון שלי שוב, אבל לא יודעת איך הוא אמור לעשות את זה, נמאס לי לבדוק לו את המייל והנייד כל הזמן.אני באמת מאמינה שהוא אוהב אותי ורק אותי, אבל אני צריכה יותר ביטחון ממנו. מה גם שהבחורה הזאת היא חלק מהחבורה שבה הוא מסתובב והחברים שלו יודעים מכל הסיפור. אני לא מעיזה לבוא למפגשים חברתיים שלהם אני לא יודעת איך להתמודד עם לראות אותה בחתונות ולפזז יחדיו. אשמח מאוד לשמוע את תגובתך...וסליחה על האורך...

רון יקרה,
את שואלת אותי אם את שוגה בכך שאת סולחת לו, וחוזרת לחיים משותפים, אבל זו השאלה הלא נכונה. קודם כל, כי כדי לענות עליה אני צריך לחזות את העתיד, או לדעת מה הוא חושב על סמך המכתב שלך, ואת זה קצת קשה.לדעתי, השאלה הנכונה היא איך להפסיק לתת לבחורה הזו לנהל לך את החיים? ובעצם, לא לה, אלא לפחד שלך מפניה. כרגע, בגלל אותה בחורה את רבה עם החבר שלך, את לא יוצאת עם חברים, ושולחת אותו לבד לחבורה הזו, ולכן, אני מניח, נכנסת לחרדה עמוקה עוד יותר.הדרך להתגבר על החרדות הללו, היא לתת לעצמך להתרגל למצבים שבהם את חרדה. את זה אפשר לעשות בתרגילי הדמייה, ואת זה אפשר לעשות גם באופן ממשי. ואם את מרגישה שזה קצת גדול עלייך להתמודד עם זה לבד, לכי לטיפול כדי להתגבר על זה. אם זה באמת מפריע לך, ועושה רושם כך, כדאי לפחות להתגבר על העכבות מפני טיפול כזה, על מנת להתגבר על הפחדים.

קודם כל אני מאוד מודה לך על תשובתך...אבל יש לי קצת בעיה עם כך שלא התייחסת לאחריות שלו בעניין, התחושה שלי היא שאני זאת שתמיד מנסה להשתנות במערכות יחסים, לטפל בעצמי, לקרוא, להבין והצד השני חיי את חייו בשלווה. אתה לא חושב שאולי אני לוקחת על עצמי יותר מידי? מה שקורה הוא שאני מתעצבנת וצועקת שגורמים לי עוול אבל אח"כ הולכת לבדוק מה לא בסדר בי.אולי חבר שלי צריך להבין את החרדות שלי ולעזור לי? הייתי בטיפול בעבר אחרי פרידה והבנתי המון דברים וזה שינה אותי ב180 מעלות וזה גם מה שמפחיד אותי, הטיפול כ"כ זיעזע את עולמי אומנם לטובה כעקרון, אבל אני מאוד מפחדת מההשפעה שיש לזה עלי ומשינויים הדרסטים שיכולים להתרחש אח"כ. מה דעתך?

רון יקרה,
אני יכול להגיד שהוא אחראי, ואני יכול להגיד שהוא אשם, ואני יכול להגיד שהוא צריך להשתנות. אבל כמה שאני אגיד את זה, הרי כאילו לא עשיתי כלום. אני הרי לא מתכתב איתו, אני מתכתב איתך. הוא לא פנה אלי, את פנית אלי. וכפי שאת כותבת: את מתעצבנת וצועקת, ואחר-כך הולכת לבדוק מה לא בסדר איתך. אולי מה שלא בסדר איתך הוא שאת מתעצבנת וצועקת. האם זה עזר לך עד עכשיו? אם את עדיין כאן, אז כנראה שלא. לפיכך, כדאי שתתחילי לחשוב על שינוי של הגישה שלך, כי העובדה היא שהגישה הזו שלך לא הצליחה לשנות את הגישה שלו. אז אולי שינוי גישה שלך ישנה משהו.אני לא יודע מה השתנה בגישה שלך (180 מעלות כדברייך), אבל יש לי רושם שאולי הבנת שאת יכולה לעשות שינוי, אבל פחדת לעשות אותו. אני לא יודע מה המליצו לך, אבל קחי בחשבון שמה שעשית עד עכשיו, לא עבד.

שוב אני מאוד מודה לך על עזרתך, אני קוראת את תשובתיך אלי ולאנשים בשקיקה וזה ממש עוזר שיש למי לפנות. בדיוק עכשיו חבר שלי אמר לי שהוא חלם שאני בוגדת בו עם מישהו אחר וזאת כבר פעם שניה השבוע שזה קורה לו. גם לי זה קרה דיי הרבה פעמים בקשר לבחורה הזאת. איך אתה רואה את עניין החלומות? האם לשנינו אין ביטחון בקשר?שוב תודה תודה תודה