לא לתת לאחרים לנהל את חייך

הנישואים שלי מתרסקים לי מול העיניים.אני לא אגלול פה את כל מסכת היסורים שעברתי אבל בגדול ... החמות.כן כן הנושא הכאוב המוכר..פשוט מפרק לי את הנישואיםמה יש לגברים הללו שהם כל כך רוצים לרצות את אמא שלהם ולשכוח שגם להם יש משפחהאנחנו ביחד כבר 8 שנים ..נשואים שנתיים עם קטנציק בן שנה+-ומאז הלידה אני ממוטטת ממנהכמה שרואים אתם לא מספיק ותמיד כשאני שם אז יש עקיצות והערות..מי מכן שמכירה מה זה התמוטטות עצבים אז אני באחת ארוכה ...ולמה אני בחורה צעירה למה אני צריכה לעבור את כל זה.והבעל..אין גיבוי.הוא רק אומר שזה לא בסדר שאני לא מרגישה עם המשפחה שלו חופשיה כמו שאני עם המשפחה שלי...ובינתיים אנחנו רבים..רק!!על!!!זה!!!אני בורחת לישון מוקדם, יש שתיקות רועמות, אני לא מסוגלת לדבר איתו,הוא כבר לא החבר שלי.אני מרגישה שאני שונאת אותו.עד כדי כך.ממש עצוב לי ..מה לעשות??????????

סליחה שאני מתפרצת, פשוט קראתי את מה שא' כתבה וזה היה כאילו אני כתבתי את זה...א יקרה, אני כל כך מבינה לליבך. אני רק אוכל לומר לך איך אני פתרתי את הבעיה: הבנתי שאמא שלו לא צריכה לעניין אותי, לא איתה התחתנתי, ושמצידי היא יכולה לתקוף כמה שהיא רוצה - מה זה צריך לעניין אותי בכלל ? הבנתי שמה שאני כן צריכה לעשות זה לשקם את הקשר ביני לבין בעלי, שהרי כאן יש בעיה אמיתית, ואת הבעיה הזאת באמת חשוב לפתור.לכן במקום לריב ולהתעצבן על בעלי התחלתי לנהוג עימו במתיקות. כשהוא הגיע הביתה קיבלתי אותו בחיוך ונשיקה. כשהילד הלך לישון דאגתי לזמן איכות איתו, כל יום כל ערב. פשוט במקום להשקיע אנרגיות באמא שלו (שלא באמת מעניינת אותי), השקעתי אנרגיות בקשר שלי עם בעלי. הפסקתי לערב אותו בכלל במה שקורה ביני לבין משפחתו.כנ"ל כלפי חמותי: במקום להתעצבן ממנה התחלתי לנהוג גם איתה במתיקות בלתי נלאית - היא עוקצת ואני מחמיאה לה, היא תוקפת ואני מקשיבה בסבלנות, מחייכת ואומרת בפשטות "אני מאוד מעריכה את זה שאת אומרת לי בכנות את אשר על ליבך". היא יצאה מטומטמת ואני יצאתי חכמה.בהתחלה זה נורא נורא קשה (גם עם הבעל וגם עם החמות), אבל עד מהרה את מגלה שככה פשוט הרבה יותר קל לך בחיים. בדרך הזאת את סותמת לחמותך את הפה ובמקביל משקמת את חיי הנישואים שלך. אני לא אומרת שאסור לך יותר לדבר עם בעלך על מה שמפריע לך, אבל מהנושא הספציפי הזה כדאי לך פשוט לרדת כי זה לא יעזור לך, זה רק יגרור מריבות.בטח יש מי שיאמר שזו התקפלות, אבל זה לא. זה מה שנקרא להשקיע אנרגיות במקום הנכון, זה הכל. וקצת "לבלוע" ולהבליג למען הנישואים ולמען הבן שלך זו לא בושה.במקרה שלי זה עזר: ברגע שחיי הנישואים שלי הפכו למאושרים, לבעלי היה כייף איתי ולי עם בעלי, לא עניין אותי כבר מה אומרת אימו, וגם הוא אוטומטית חש מחובר אליי יותר.זה לא קורה בין רגע, זה לוקח זמן - אבל זה קורה. שווה לנסות בשביל חיי הנישואים ובשביל הבן...בהצלחה !!

בקי את ענקית!!! מקוה ש א' תפנים ותעשה את מה שאת מציעה, פשוט לי הייתה אותה בעיה והבנתי שאם אני רוצה את בעלי בלי מריבות , זאת השיטה, נהייתי "נחמדה" כלפי כולם במשפחתו וזה פשוט מדהים, הם "אוכלים" את זה וכולנו מרוצים...סליחה אם זה ישמע מוזר ולא אמיתי לאחרים אבל כמו שאמרת בקי,, לפעמים צריך "תרגילים" כדי לגשר ולגרום לבעל להיות מאושר וגם לילדים ...ועוד נקודה: אם את לא חייבת להיות שם אז אל תהיי, תלכי לבר לעיתים יותר רחוקות, שיתגעגעו קצת.. מנסיון , זה עוזר

א יקרה,
לפעמים אנחנו נותנים, במו ידינו, נגד רצוננו, לאנשים אחרים לנהל את חיינו. את זה אנחנו עושים בתיווך של רגשות חזקים כמו שנאה, או כמו קינאה.קבלת שתי תגובות שמצביעות לך על דרך אחת אפשרית. שימי לב שההצעה של הגישה הזו היא להפסיק לפחד ולהפסיק לשנוא. את אמו של בן זוגך, כמובן. בלא רצון ובלא כוונה שלך או שלה, את נותנת לרגשות שלך, ודרכם לחמותך, לנהל לך את חייך, ולאמלל אותך. אפשר לעשות זאת על-ידי החלטה (להפסיק לשנוא או לפחד), אבל זה לא קל. קצת כמו גמילה מהתמכרות (וכן, השנאה והכעס יכולים למכר). ואם את לא יכולה לבד, העזרי בטיפול מקצועי אישי, או ביעוץ זוגי (וכדאי שתגיעי אליו מתוך מטרה לחיות בזוגיות טובה יותר, ולא מתוך מטרה להוציא את אמו מהתמונה – זה ייתן לזוגיות שלכם הזדמנות טובה יותר בטיפול).

כל מה שכתבת זה ממש מה שקורה לי.אני ממש מבינה אותך.זה מצב שפשוט אין כח.גם לי היא גרמה להתמוטטות עצבים כשהייתי אחרי לידה.לקחתי טיפות נגד דיכאון רק בגלל זה.וגם בעלי חולה על המשפחה שלו ותמיד מגן עליהם .ואפילו אני חושבת שמאחורי גבי אומר לה לא להתיחס אלי.מה אני יגיד לך כל המריבות שלי עם בעלי זה רק בגללה .אני מנסנה לעבוד על עצמי ולנסות להתגבר .זה מאוד קשה כי היא קרציה שפשוט נדבקת וחיבת להרוס כל חיוך שלי.אני מתה להגיע למצב שפשוט אני לא ישים עליה ולא יקנא בה.הרבה תפילות זה מה שנשאר לי לעשות.וגם אני מציעה לך לשמוע ולהשמיע לבעלך הרצאה של הרב קואס בנושא התערבות הורים.זה עוזר לכמה ימים.