לסיים ויכוחים בזוגיות: איך עושים זאת?

שלום.
אשמח לקבל הצעות איך סוגרים ויכוחים בין בני זוג , סתם ויכוחים , חילוקי דעות , חוסר הסכמה וכו"י . אני עד היום הייתי סוגרת אותם בשתיקה גם באם לא הייתי מסכימה / לא מסכימה , אני פשוט שותקת ולא עונה לבעלי כי אני לא רוצה לריב איתו ואז הוא חשב שאני לא עונה לו אז אני מסכימה ואז לאחר מספר שבועות התברר לו שזה לא כפי שהוא חשב ואז הוא מתחרפן ופותח מחדש את הויכוח שגורם למשבר עמוק יותר ביננו . אני אף פעם לא יוזמת שיחה איתו על דברים שמפרעיים לו ואם הוא מתלונן עליהם אני בדרך כלל שותקת על מנת לא להחמיר את המצב כי ברוב המקרים אני חושבת אחרת ממנו ולא מסכימה איתו , אנחנו עכשיו באמצע משבר כי בעלי טוען שנשבר לו ממני , שאני סגורה ואני לא פתוחה למצוקות שלו ועצם הענין שאני כל הזמן שותקת ולא עונה לו אם אני מסכימה / לא מסכימה או שאני חושבת אחרת זה מחרפן אותו ומוציא אותו מהכלים והוא משתגע מהמצב , הוא הציע לי להתגרש כי הוא לא מרגיש שיש לו שותפה לחיים , שותפה למצוקות , שותפה לרגשות ולצרכים שלו כי הוא לא יודע אף פעם מה אני מרגישה ומה אני חושבת כי אני סגורה ולא אומרת לו את זה .מה דעתך איך סוגרים ויכוחים , היינו לפני שנה ביעוץ שרק החמיר את המצב , כי שם נודע לבעלי מה אני חושבת על הרבה דברים , מה אני מרגישה , שאני לא מתה על יחסי מין ואני "נותנת" לו בשבילו ועוד כל מיני דברים שהעמיקו את המשבר ביננו שהיה עדיף באם בעלי לא היה יודע עליהם. מה לדעתך דפוק אצלי .

יעל יקרה,
למעשה, עושה רושם שהיה ביניכם פער. הוא חשב שהויכוח נסגר ביניכם, ואת ידעת שאת משאירה את זה פתוח בינך לבינך, ומבלי ליידע אותו על כך. פעמים רבות זה קורה משום שהצד השני לא מאפשר להפסיק או לעצור דיון או ויכוח, אלא אם "סוגרים אותו" בהחלטה, ובדרך כלל על פי מה שהוא חושב שנכון לעשות. וכשאת לא מסכימה איתו, ומותשת או לא רוצה להגיע לכעסים גדולים יותר שלו, את "מפסיקה" את הויכוח, כשבעינייך הוא לא סגור, ובעיניו כן. כלומר, בעיניו הסכמת איתו, למרות שבמציאות לא הסכמת.אם זה המצב, וכך זה נשמע על פי מכתבך, יש לכם בעייה של תקשורת שלא פתרתם. מן הסתם גם לא בייעוץ הזוגי שבו הייתם. לכן, לא ברור לי למה הפסקתם. אני מבין מדוע, זמנית, יתכן שהיתה נסיגה. ובעיקר כאשר עלו שם דברים שבעלך חשב שהם מוסכמים עליך והתברר שלא. אלא שצריך לעבוד גם על כך שהוא לא אמור לכעוס ולהתייאש מכך, אלא אולי גם ללמוד משהו על שיתוף, ואולי גם ללמוד משהו על דרכי שכנוע, ואולי גם על היכולת להתמודד עם אי הסכמות, ואולי אפילו על ניהול כעסים. התהליך שבו הייתם נעצר בתחילתו.הוא רוצה שותפה לחיים, ושותפה למצוקות ושותפה לצרכים ולרגשות שלו. האם הוא שותף לאלו שלך? האם הוא מוכן לוותר מדי פעם כדי להיות שותף לאלו שלך? כשהוא יכול לעשות זאת, יהיה לך הרבה יותר קל לפתוח דברים מולו ולהתמודד. כרגע קשה לך להתמודד עם אי הסכמות שלו.אני חושב שאתם צריכים לשוב לתהליך טיפולי, ואם הוא לא רוצה בתנאים הללו, או לא מבין מה כרוך בזה, אולי כדאי שתתחילי לבד. חלק מהעבודה צריכה להיות ממילא גם איתך, ולעזור לך להתמודד עם אי הסכמות שלו. זה אפשרי, אם תדעי לעשות זאת נכון מבלי לעורר אצלו רגישויות שקשה לו להתמודד איתם.קראי גם את המאמר שכתבתי: "שיפור הזוגיות: לא יותר עבודה, אלא שינוי רגשי". תמצאי אותו בדף המאמרים שלי על ייעוץ זוגי.