למה מפחיד להתאהב

אני בשנות ה20 לחיי. היו לי 2 מערכות זוגיות רציניות שנגמרו. כעת אני נכנסת לזוגיות חדשה.מישהו מדהים. באמת. שעד לפני שידעתי שהוא מעוניין בי, לא ממש שמתי עליו. עד שלמדתי להכיר אותו והתחלנו להיפגש יותר. התקשורת מדהימה. הסקס חלומי .. מחמיא (לא הרבה ולא מעט.בול כמו שצריך).. שולח הודעות.. כשאנחנו יחד שיחות שלא נגמרות.. חיבור מושלם.הבעיה היא שעד עכשיו ידעתי לשמור על פאסון ועל קו מחשבה ישר ורציף. הייתי "קול".. ועכשיו אני מתחילה לאט לאט להרגיש את ההתאהבות הקרבה ובאה..אני לא יודעת מה לעשות. אני כל כך מפחדת להתאהב. לאבד את הפאסון הזה. להפוך לרגישה כל כך.. לעשות טעויות.. כל פעם שאני מתאהבת אני פתאום מפחדת לאבד את בן הזוג עד שאני עושה הכל כדי לשמור עליו שלי במקום להבין (ולצערי כבר הבנתי) שזה מה שמרחיק אותם. ה"נואשות" כביכול שנוצרת לה בעקבות ההתאהבות הזו. הקנאה שפתאום צצה לה.. הרכושנות..יש לציין שהוא התחיל איתי. הוא לא הסכים לוותר עלי. התחנן בפניי שאהיה שלו. נעניתי. ועכשיו אני מפחדת. אני לא יודעת מה לעשות כדי לא להפוך את היוצרות ולהיות הנואשת. המתחננת. המרצה.איזה קו מחשבה אמור להנחות אותי?. איך הפעם, אני גורמת לזה לעבוד?. איך הפעם- הרגשות לא ישתלטו ויהרסו לי הכל..תודה..

דנה יקרה,
זה אכן מפחיד להתאהב. כי להתאהב פרושו להפקיד את הדבר היקר לך, האושר שלך וההערכה העצמית שלך והפגיעות שלך בידי אדם אחר. זה לאבד שליטה על מרכיבים חשובים כל כך בעצמיות שלך. אבל נדמה לי שהחבר שלך כן הרשה לעצמו לעשות זאת. הצד השני של המשוואה הוא שכאשר את מרשה לעצמך להתמסר, וכאשר גם הוא עושה זאת, אין אושר גדול מזה. אולי את צריכה ללמוד לפחד פחות מהפגיעה שתבוא אולי אחר-כך, ולדעת שגם אם יהיה קשה אם זה חו"ח לא ילך, שתדעי להתגבר על זה. ואולי החרדות שלך הן בכיוון ההפוך, שלא תדעי לשמור על עצמך מפני נתינת יתר. שלא תדעי להיות אסרטיבית כשצריך, ולעמוד על שלך. זה אכן משהו שתצטרכי ללמוד, דנה. ותצטרכי גם ללמוד לבטוח בו, וגם ללמוד לבטוח בעצמך שתדעי לומר לו את מה שחשוב לך, מבלי לתקוף אותו כדי שילמד לקבל את צרכייך ולהקשיב להם, ממש כשם שאת תקבלי את שלו ותקשיבי להם. כך בונים זוגיות, ואין דרך אחרת ללמוד את זה מבלי לעשות.