למה להישאר ביחסים משפילים?

שלום
דר חסון!אני כותבת אליך קצת בסערת רגשות..כי הכל קרה כ"כ מהר,חבר שלי מזה שלוש שנים נפרד ממני היום בדרכי הבייתה,ואני חייבת לציין שזה לא פעם ראשונה שזה קורה..כל פעם שיש מריבה קטנה הוא נעלם לא מתקשר לא כלום ואז אחרי כמה ימים אני מתקשרת אליו והמצב חוזר לקדמותו,היחסים שלנו ממש לא בשמים,אנחנו לא יוצאים לבלות, יושבים בבית כל הזמן, הוא עובד עד שעות מאוחרות ואני כרגע בלימודים וזה תקופה ארוכה שאנחנו לא יוצאים אפילו לא בימי שישי ושבת.אני תמיד מאשימה את עצמי במריבות שלנו( וגם הוא דואג להזכיר לי כל הזמן כמה אני אשמה)מפני שאני נורא קנאית למרות שאין לי במה מפני שהוא ממש מעריץ אותי (ואוהב אותי יותר מכל אחד אחר בעולם הזה-לפי דבריו) אך אני ממשיכה לקנא לו גם בדברים הקטנים והשטותיים שנשמעים ממש טפשיים, כמו בטלויזיה, עיתון.. שחס וחלילה לא תהיה איזה מישהי קצת חשופה..והוא יקרא את זה.. (למרות שזה לא קרה)כי אז אני יקנא...אני נוהגת להאשים את עצמי בזה שאנחנו לא יוצאים ולא מבלים -אבל אני בתוך תוכי כן רוצה להנות מהחיים בגיל שלי... כי חיים רק פעם אחת.ולדעתי אם באמת היה חשוב לו הוא היה דואג שנצא קצת.. אבל זה כנראה גם אשמתו -הטיב של היחסים בינינו.הוא יכול להיות מקסים, רומנטי,אבל ברגע שתהיה מריבה הכי קטנה הוא מתעצבן בטירוף.בעבר לפני שנפרדנו בפעם הראשונה( נפרדנו לפני כמה חודשים) הוא אף בלי לשים לב נתן לי כמה מכות שהשאירו לי סימנים כחולים(אך אח"כ הצטער על זה) וזה בגלל שרבנו והוא התעצבן ורצה ללכת אך אני חסמתי לו את הדרך... כי לא רציתי שיילך.. ואז הוא פשוט נתן לי מכה... שאני ישחרר אותו..אך אחרי שחזרנו זה לא קרה יותר עד אתמול שהוא התעצבן משום מה ... רבנו על משהו והוא בא לצאת מהחדר ובאתי לעברו ואמרתי לו תשב ונדבר והצבעתי על מיטתו... והוא טען שאני מצווה עליו דברים והוא לא מוכן ליחס כזה אחרי כל מה שהוא עושה בשבילי..ואז הוא תפס אותי בכוח והעיף אותי על המיטה שלו...(לפני כן הוא אמר תעיפי את היד מהדלת או שאני ישבור לך אותה,-זה רק אמירה בשביל להפחיד אותי אבל זאת אמירה פוגעת ביותר!)והוא דואג להתיחס אליי כמו אבא שלי,, שלטענתו אם ההורים שלי לא חינכו אותי לתת כבוד לאנשים אז הוא יחנך אותי וזה אומר אם אני מעצבנת אותו אז הוא ייתן לי עונשים,זאת אומרת שאני לא יראה אותו כמה ימים..וגם שהוא מתעצבן הוא אומר דברים קשים שאני בן אדם רע.. שאני שטן מהגיהנום, שאני ממש לא הבן אדם הכי קרוב אליו בעולם ושאני אפילו לא מהאנשים שהוא סומך עליהם וכמובן מה שהוא נוהג לחזור עליו כל הזמן שאני שקרנית!אני לא טלית שכולה תכלת אבל הבן אדם פשוט עושה מכל דבר קטן משהו עצום, פשוט מגזימן,,,ושלא תבין לא נכון הוא יכול להיות הכי מקסים בעולם..אבל כשהוא מתעצבן הוא יכול להגיד את הדברים הכי מגעילים ופוגעים שאני לא נורמלית,שאני צריכה טיפול, אשפוז שאני לא ישיג כלום בחיים שלי עם התנהגות כזאת,,אני חייבת לציין שבהתחלה שהכרנו לקח לי הרבה זמן להתאהב בו, והיום לפעמים יש בי מין הרגשה שאני לא באמת אוהבת אותו,,אבל אני משכנעת את עצמי שזה לא נכון.. ושאף אחד לא יאהב אותי כמוהו..ואפילו בהקשר של עתיד משותף- למרות שהוא היה מדבר על זה-על עוד כמה שנים,(וגם זה היה באיומים ובעונשים שלו-אם תמשיכי ככה, אני בחיים לא יתחתן איתך, ואף אחד לא ירצה להתחתן איתך אחרי שידע מי את באמת) אני לא יודעת אם הוא באמת הגבר שתמיד רציתי , אני כבר הרבה זמן חושבת על זה ובזמן האחרון התחלתי להגיד לעצמי שכן, הוא טוב בשבילי ואני לא ימצא מישהו יותר טוב ממנו.אני יציין שאני לא בן אדם הכי חברותי , קשה לי להיפתח לאנשים ,,יש לי כמה חברות שממש אני בקושי רואה אותם... ועוד יותר התנתק הקשר מאז שאני איתו.וכמובן שאני מפחדת מאוד להישאר לבד...אני מנסה לחשוב שהכל לטובה...שככה זה צריך להיות, שאנחנו לא יכולים להיות ביחד ועדיף לי בלעדיו מאשר לסבולוכל פעם לשמוע כמה אני אשמה בהכל שאני יקבל עונשים ואיזה בן אדם דוחה אני..זה אמנם קשה , ואני כל פעם גם חושבת איך אני ימצא מישהו אחר שיאהב אותי כמוהו..וקשה לי להאמין שזה יקרה..אני קצת במבוי סתום...מה עושים הלאה...פעמים קודמות שהוא אמר שאנחנו נפרדנו התקשרתי וניסיתי וחזרנו כל פעם כאילו השפלתי את עצמי בשבילו והבטחתי להשתנות כאילו אני לא מספיק טובה..הפעם אניי ממש לא מוכנה לעשות את זה אחרי שהוא השפיל אותי ככה ודאג אף להאשים אותי במצבו הבריאותי.. שבגלל העצבים שנגרמים לו איתי... הוא בסוף ימות, אז הוא מעדיף לא להיות איתי..מה עושים הלאה?? איך ממשיכים מכאן? האם הקשר הזה עדיף ככה שייגמר וזהו??למרות שההודעה ארוכה מקווה שתקרא ותביע את דעתך הכנהמצפה לתגובה

שכחתי לציין- אני בת 24 והוא בן 27

למאיה.אני לא רוצה להשמע חוצפנית ולהתערב אני יודעת שאת מחכה לתשובה של ד"ר חסון אך שקראתי את מכתבך הייתי חייבת לרשום לך תגובה.וזה רק בגלל שקרה לי משהו מאוד אבל מאוד דומה לשלך אפילו אותו דבר תראי מאיה קודם כול אני רוצהלהתייחס לזה שהוא פעם הרים עלייך יד אני פשוט לא מבינה את זה את לא יודעת שאם הוא הרים יד פעם ראשונה הוא ירים שוב וכול המילים הפוגעות אלייך על תרשי את זה כי זה רק הולך ומחמיר בצורות אומות על תחשיבי שאפשר לשפר כי אי אפשר הוא כבר התרגל ואת לא אשמה הוא בטח בנאדם כזה על תפחידי להיות לבד ועל תגידי לעצמך שאף אחד לא יאהב אותך כמוהו יאהב אותך מישהו יותר שיכבד אותך וילמד איך לדבר אלייך.אני בחורה בת 23 יצאתי אם מישהו במשך שנתיים שגם היה מרם עליי לפעמים את היד מעיף אותי על המיטה כמו שאת אומרת ותמיד זדאג להגיד לי שאף אחד לא יאהב אותי כמוהו הוא גם היה מקסים ומפנק ואוהב אותי אך שהיה מתעצבן היה אומר הרבה כל כך דברים פוגעים עליי ועל משפחתי ואני הבתי אותו שהייתי אומרת לעצמי הוא אוהב אותי הוא ישתנה אך מתוקה הוא לא השתנה הוא הפך להיות יותר גרוע גם אני התרחקתי מחברות מהמשפחה שלי מכולם אבל בסופו של דבר הבנתי מה אני שווה ואם כול האהבה והחויוות איתו עזבתי פשוט הכול לא יכולתי יותר לסבול את העלבות שלו המילים המגיעלות שלו עזבתי הכול הייתי בדיכאון במשך 3 חודשים לא שתיתי לא אכלתי חשבתי אפילו להתאבד עד כדי כך הייום לאחר 8 חודשים אין בחורה המאושרת ממני אני מתחתנת בקיץ אם החור נפלא שמכבד אותי ואוהב אותי באמת ולא גורם לא לי בחיים להרגיש לא שווה בעולם הזה היום אני מבינה שהצעד שעשיתי לעזוב אותו שינה לי את החיים מקצה לקצה אני מקווה שתקחי את זה גם בשבילך ועל תפחידי תעריכי את עצמך על תראי לאף אחד בעולפ הזה שהוא יכול להיות מעלייך כי את הכי טובה בעולם....

מאיה יקרה,
את הקשר הזה את היית צריכה לסיים. מזמן.אני מבין שאת מאשימה את עצמך במה שלא עבד ביניכם, ואולי במידה רבה את צודקת ויש לך חלק בזה. אבל אין הצדקה לכך שבמריבה הכי קטנה הוא "מתעצבן בטרוף". לפי תאורך יש לו סף תגובה נמוך, כלומר, הוא מגיב מהר ועל דברים לא חשובים. עם זאת, לפי תאורך, אין לא הרבה עכבות באשר לעוצמת התגובה. הוא מגיב חזק, וגם באלימות. אלה הם דברים שיחזרו על עצמם, אלא אם הוא יטפל בעצמו ברצינות.את, בטמפרמנט שלך, גורמת לו לתגובות חריפות. כששני הדברים ישנם ביחד, האופי שלך והאופי שלו, הוא יגיב עם הזמן עוד יותר מהר ועוד יותר חזק. זה לא בשבילך. הוא עשה לך טובה שהלך. והרי חיים רק פעם אחת, נכון? אז חיי את החיים שלך עם גבר אחר.קראי את מה שכתבה לך אורטל. גם ממקום שאת בטוחה שאף אחד לא ירצה אותך, וששום דבר טוב לא ייצא ממך, הדברים יכולים להשתנות. אז אולי זה לא ייקח שנה, אלא 3 שנים. אבל תני לזה סיכוי. את נמצאת במקום רע, השפילו אותך, הפרידו בינך לבין החברים והחברות שלך, גרמו לך לאבד בטחון, ואת כבר לא יודעת מה נכון ומה לא נכון. כרגע, יותר משאת אוהבת אותו, את מושפלת ורוצה לשקם את הכבוד העצמי שלך. היית אולי אפילו רוצה שירצה אותך, ושיגיד לך עד כמה את נפלאה, ואז תוכלי ללכת ממנו בראש מורם. זה לא יקרה. לא בגלל שאת לא נפלאה, אלא כי הוא לא מסוגל להגיד את זה.תני לעצמך קצת זמן, לראות איך את מתמודדת עם זה. אם את לא מצליחה, לכי לטיפול. יותר מזה, את חייבת לעצמך גם בטחון עצמי רב יותר, וגם יכולת לשלוט בכעסים שלך. אולי היה רק איתו, ועם אחרים זה יהיה אחרת. בדקי את עצמך, ולפי זה תחליטי איך לחזק את עצמך. אבל אל תוותרי לעצמך. מגיע לך להיות יציבה יותר, עם בטחון עצמי גבוה, ועם קשר שיש בו הערכה הדדית ואמון.