למה לבזבז שנים על ציפייה?

שלום
ד"ר חסון.אני בת 19,הכרתי בחור ואנחנו בקשר קרוב לשנה,קשה לי להגדיר את המערכת יחסים מאחר ומצד אחד אנחנו ידידים ומצד שני קרה מצב שניפגשתי איתו והיה בינינו קרבה אינטימית.(לא היו יחסי מין מלאים). העיניין הוא שאני אוהבת אותו,ואני יודעת שהוא מחבב אותי,אך גם יודעת שהוא לא היה נותן לעצמו להתאהב בי כי היחסים בינינו קשים למימוש (הוא גדול ממני ב-10 שנים, אני באה מבית דתי והוא ההפך,הוא גר בעיר אחרת). הוא תומך,סבלני,אני מרגישה בטוחה איתו. אני מעדיפה לא לומר לו שאני אוהבת אותו,כי אני חושבת שזה עלול להעמיד אותו במצב לא נעים (כי אולי הוא לא מרגיש כמוני,ויכול להיות שזה יזעזע את היציבות בקשר), מצד שני חשוב לי לפחות שירגיש אהוב ורצוי לידי. כלומר,לפחות אם לא לומר זאת,אז להראות זאת.. אז רציתי לשאול ולהתייעץ מה יכול לגרום לו להרגיש טוב יותר איתי? הוא לא מפגין רגשות בד"כ.. אני רוצה להעניק לו חום,תמיכה,כבוד,אהבה,תחושת שייכות ומפלט..אך איך אוכל לגרום לו להרגיש את כל אלה לידי? אני יודעת שזה עיניין של גישה,אבל מעשית קשה לי לבטא זאת,מאחר ואני חוששת מלהיתפס בעיניו כ"דבק" ..חשוב לי לאזן..מה שגם אני לא מתראה איתו לרוב, בגלל המרחק ..והמטרה שלי היא לשמר את הקרבה לפחות דרך תקשורת..אשמח ללמוד מניסיונך על דרך התמודדות..ותודה:)

שרון יקרה,
אני מבין ממכתבך שהיית רוצה לתת צ'אנס לקשר הזה, למרות המרחק, למרות הפערים האחרים.אני מניח שאת עושה פחות או יותר את הדבר הנכון, אם מטרתך היא שירגיש טוב איתך. אולי לא מספיק אם את רוצה שייקח אותך ברצינות, ויחשוב עליך כעל פוטנציאל לזוגיות. ויש הבדל בין זה לזה. כדי שירגיש טוב איתך, הוא צריך להרגיש שאת מתאימה לצרכים שלו, שהם לא רבים בהבט הזה, שכן הם כרוכים גם במאמץ. את הרי גרה רחוק. לכן, את צריכה למלא צרכים גדולים מאד כדי שיהיה מוכן למאמץ גדול יותר. קשה לי לראות את זה, אלא אם הוא במצוקה וזקוק מאד לתמיכה מהסוג שאת יודעת לתת ושאין לו ממקורות אחרים. אולי יש דבר כזה, אבל אני לא בטוח שזה אפשרי ללא סקס, או ללא האפשרות לראות בך פוטנציאל לזוגיות, שניהם יגדילו את הצורך שלו בך.רגע, בעצם הזנחתי עוד אפשרות, והיא שהוא ירגיש טוב עם עצמו כי הוא מספק צורך שלך… כלומר, הזדקקות שלך לו. אבל את לא יכולה "לשחק בזה" הרבה מבלי שירגיש שזו מניפולציה, ולכן יש לעשות זאת, כרמזים לרצון שלך לראות אותו, רק במשורה.ומכיוון שהאפשרות השניה (זוגיות) הרי בסופו של דבר היא זו שקוסמת לך, למרות הסיכונים, ואם הוא לא מעוניין היית רוצה לדעת, ולא לבזבז שנים על ציפיה של חינם ופסיחה על בני זוג ראויים אחרים. לכן, אולי מוטב להיות גלוייה איתו. לשאול אותו על דעתו. או לרמוז ברמזים מספיק עבים על כך שאת רוצה לבלות/לדבר איתו. אם אין לו עניין, תדעי מהר יותר.

ד"ר חסון,תודה רבה על התייחסותך וההכוונה שלך!נקודה נוספת היא שבעבר היה לי קשר עם מישהו שהסתיים לא טוב ונותרתי די פגועה (רגשית,ומינית).כמובן שהבחור שכרגע איתי יודע על הסיפור. רק שהוא רואה את עצמו ביחסים שלנו כמי שיכול לעזור לי להשיב את הביטחון העצמי שלי בלפתח מערכת יחסים נורמלית עם גברים אחרים שיכולים להתאים לי.(מבחינת גיל,וכו')יש אינטימיות,יש פתיחות,הבנה.לכן גם ניקשרתי אליו.הוא רוצה שאצליח להיפתח לגברים אחרים גם מינית ורגשית בעתיד ושלא ארגיש שאם אני איתו אז אני "מוגבלת וסגורה עליו".מה שגם לאור ההתנסות המינית הקודמת שהייתה לנו,הוא מעוניין שנקיים יחסי מין מלאים.רק שאני דתייה וזה קצת בעייה.הוא גם לא מרבה לדבר על עצמו וקשה לי לדובב אותו.רוב הנושאים מתרכזים סביבי.והוא מקשיב לי מייעץ לי ותומך בי.וחשוב לי שגם הוא יוכל לדבר ולשתף.רק שהוא שותק אם אני לא מדברת.ואני כ"כ רוצה לומר לו מה אני מרגישה כלפיו.אבל חוששת שהוא יחשוב שאני מותחת את הגבול בקשר ויעדיף לעזוב אותי.כי זה לא יהיה קשר בריא..מה שגם מעורר בי שאלה היא למה שהוא ירצה להיות איתי,להשקיע בי מזמנו,ולקיים קשר של יחסי "מדריך-מודרכת" ,קשר שלא תורם לו דבר?(הוא סיפר לי גם שבמקביל לקשר שלו איתי,הוא היה בקשר עם עוד בחורה בגילי,דתייה, וניפגש איתה.על אותו עיקרון. רק שאיתי "קרה יותר" לטענותיו.)קשה לי למצוא מניעים הגיונים להתנהגותו.

שרון יקרה,
בהחלט יכול להיות שזה נותן לו תחושה טובה, "להדריך" אותך, אבל גם מבלי להיות באמת מחוייב לך. כי כנראה שהוא לא מעוניין להיות איתך בקשר זוגי. וזה פחות או יותר גם המידע שהוא נותן לך: אני מעוניין להיות איתך, לעזור לך, אפילו לעזור לך להתגבר על המעצורים המיניים שלך (וחלק מהריגוש שלו בהחלט יכול להגיע גם מהפוטנציאל לממש את זה איתך, ומהחיזוק שהוא מקבל לאגו שלך, ומה עוד ש"הוא לא מנצל אותך" כי זה "למטרה טובה" – שלא ברור עד כמה זה לשכנוע עצמי ועד כמה לשכנוע שלך, ואולי שניהם). אבל הוא נותן לך, במקביל, גם מסר נוסף: אני לא לוקח אותך ברצינות כאפשרות לקשר זוגי. את תהיי רק "חניכה" שלי, ואחר-כך, אחרי שתלמדי, אני ארגיש חופשי ללכת לאן שאני רוצה, כשאת "במצב טוב יותר".לכאורה, מצב של win-win, רק שאני לא בטוח שגם את מרגישה כך...