למה איכפת לך? - שאלות על בן הזוג

שלום רב.
בעבר שיתפתי אותך בנושא הגבר הזה ונתת לי כל מיני תובנות וטיפים, ולצערי יש לי כל הזמן סיפור בהמשכים מן פלונטר שלא יוצאת ממנו, ומרגישה צורך לשתף אותך מאד כי תמיד אתה מוסיף לי חיזוקים או חידושים כלשהם. שוב זה קורה באירועים, במסיבה בגן בשעות הערב. כשאני עומדת ליד בעלי (מעניין מאד) הגבר לא מביט בי למרות שמדבר אל שנינו ורק מביט בבעלי כשהוא מדבר . אישית, זה קצת פוגע כאילו אני לא קיימת וזה לא מנומס ואיני מבינה מדוע עושה זאת באפגנתיות, מביט אך ורק בבעלי. וכשאני נמצאת לבד- פתאום מכיר אותי. מדוע לעזעאל עושה זאת, זה הרי לא מנומס!!! . זה א. ב. הייתי שקועה בהקשבה לשיחה בין שתי נשים בפינה במקום קצת חשוך הומה אדם, ובעלי שהיה כל הזמן עומד לצידי לא שמתי לב שהוא הלך לדבר עם אחרים. לפתע הרגשתי שהזרוע שלי שעונה על החזה והבטן של הגבר ההוא והייתי בטוחה שזה בעלי, לכן לא טרחתי להסתובב כי לא חשדתי בכלום. פשוט הרגשתי נשענת עליו והוא מאחורי, לקח מספר שניות הסתובבתי וראיתי שזה הגבר שנצמד לא מאד אך חלק מגופי ומגבי היה שעון על חלק מבטנו והחזה שלו. הייתי בהלם. לאחר מכן הזזתי את עצמי ממנו בכעס. והוא עשה את עצמו כאילו לא היה מקום. באמת היה צפוף אך מדוע נצמד. יכל לבקש סליחה והייתי זזה, וחוץ מיזה לא חסר מקום. זה חוצפה שאין דוגמתה.!!! כשחזרתי הביתה שיתפתי את בעלי, הוא היה נראה עם מבט כועס ואמר שאזהר ממנו כמו מאש. שיתפתי אותך ומעניין תגובתך. ברור שזה לימד אותי לקח להיות יותר עירנית לראות מי מאחורי..הייתי בטוחה שזה בעלי ...והיה עוד קטע אחד שנזכרתי: כשהוא הגיע אחרינו לאירוע, בקושי חייכתי אליו, אז ניצל את זה כשעמדתי לבד, עומד בקו ישר איתי, ושואל בכל שקט: "מדוע את לא מחייכת"? אמרתי שחייכתי. הוא ענה "זה לא חיוך זה כאילו". באמת התאמצתי לחייך וזה לא חיוך מפה לאוזן כפי שאני רגילה להיות, כי התחלתי לא לסבול אותו וגם הייתי עייפה באותו זמן. מדוע היה צריך לשאול אותי "מדוע את לא מחייכת ?מה איכפת לו???

יעל יקרה,
אולי הגיע הזמן שתחדלי מלהטריד את עצמך בשאלות מדוע הוא עושה דבר כזה או דבר אחר. הרי הוא לא מעניין, נכון? אז למה איכפת לך מה הוא חושב או מרגיש?- אלא אם כן איכפת לך, ומחמיאה לך תשומת הלב, ואולי הוא מושך אותך אבל קשה לך להודות בזה בגלוי, ואז אולי כל הסיפור הוא שונה לגמרי. את צריכה להחליט היכן הלב שלך.

כי מעולם לא הייתי בסיטואציה שכזאת, פשוט אני טיפוס סקרן מאד ואודה אם תענה על המייל הקודם, על השאלות ששאלתי. אני רגישה להתנהגות חריגה ושלילית שבני אדם מתנהגים כלפי, אולי משום שאני סובלת מרגישות יתר על המידה. וזה היה מאז ומתמיד.

יעל יקרה,
לסקרנות יש מחיר. אם את רוצה, את יכולה להפסיק את הכל על ידי כך שתהיי ברורה מספיק, מרוחקת מספיק, מתרחקת מספיק ופסקנית מספיק, ולהפנות את הסקרנות לאפיקים מעניינים יותר. אם את רוצה מידע לסיפוק הסקרנות הזו דווקא, תצטרכי לשלם את המחיר שכרוך בכך, והוא שתישארי קרובה אליו יותר מכפי שראוי לך. חלק מהמחיר של בדיקה הוא מעורבות, וחלק מהמחיר הוא גם העובדה שזה יעורר אותו לנסות עוד. אבל זו כבר החלטה שלך. אני לא יכול לפרש לך אותו כי אני לא מכיר אותו, וכי כתבתי לך את שאני יכול. אני גם לא יכול לעצור את הסקרנות שלך, ולא יכול לעצור אותך מלשלם את המחיר, אם יהיה כזה. אם את רוצה לדעת עוד, ומכיוון שהמידע נמצא אצלו ולא אצלי, תצטרכי לשלם את מחיר הסקרנות. אני מקווה עבורך שהוא לא יהיה גבוה מדי.