עצירת התהליך הזוגי?

אורן שלום,התייעצתי איתך בפורום (ופרטנית) בעניין בנזוגי ומשבר שאנו עוברים לאחרונה בעקבות זאת שהוא נכנס ל"סרטים" (מילה שלו) לגבי חתונה והקמת משפחה.מציינת זאת כי אני מניחה שהדברים קשורים, ויש לי 2 שאלות נוספות (ייתכן שקשורות אחת לשניה) שאשמח לשמוע את דעתך:1. על אף שאני מנסה להחזיר את העניינים לשגרה, להיות "בולם זעזועים" כפי שציינת, אני נורא פגועה. אני מגלה את עצמי בוכה הרבה כשאני חושבת לבד על הקשר (לא בפניו), ונפגעת נורא מהרבה דברים. אז או שיוצא לי להעיר הערות מגעילות, או סתם להיעלב ולעשות פרצוף. ובמקום לחוש קרובה אליו יותר, אני מרגישה שרק יש ריחוק שהולך ונבנה. מהצד שלו אני בכלל לא חושבת שהוא מחבר זאת לאכזבה שלי ממנו לאור כל מה שהיה.אני מניחה שהבעיה שלי נעוצה בזה - הוא פגע בי וקשה לי עם להתנהג כחזקה ואוהבת מבלי שהוא מכיר בפגיעה הזו. אולי באיזה שהוא מקום אני מרגישה גם שלא מגיע לו היחס הטוב. אני קצת רוצה "להעניש" אותו. אפילו שאני יודעת שזו אינה הדרך הנכונה וזה רק ייצור ריחוק.אני מרגישה שאנו הופכים לרחוקים יותר ויותר. מדברים פחות במהלך היום. כל זה הופך אותי לעוד יותר נעלבת. אבל מצד שני, גם עם העובדה שרק אני מתחילה לדבר איתו כל פעם במהלך היום לראות מה נשמע (אנחנו בקשר בצ'אט ששנינו מחוברים אליו בעבודה) פוגעת בי ומפריעה לי.איך יוצאים מזה?2. והדבר השני שקשור אולי לאותו עניין. בזמן האחרון, יש לו קטע שבו הוא אומר כאילו בדיחות שנורא מעצבנות אותי (ולמעשה גם פוגעות). זה גם התחיל בערך עם אותו הזמן של השיחה (בדיוק לפני שבועיים). הקטע של הבדיחות זה שנגיד אני בבית והוא נכנס מהעבודה הוא אומר לי "את פה? או "מה את עושה פה?" או קם בבוקר ואומר לי "מה את כאן?" או שאנו חוזרים יחד הביתה והוא אומר לי "אז את נכנסת לדירה?" (אני לא יודעת אם זה עובר על הכתב אבל המשותף זה כאילו פליאה שאני שם, או בדיחות כאילו שזה רווק שמזמין מישהי אליו הביתה והם לא חיים יחד).הסוג בדיחות האלה לא מצחיק אותי, ולמעשה מעליב אותי וגורם לי להרגיש כאילו שהוא לא רוצה שאני אהיה שם. מאחר שאני בתקופה רגישה ממילא זה עוד יותר מעצבן אותי.הוא רואה שזה מעצבן אותי, אמרתי לו מפורשות כמה פעמים שאני לא אוהבת את זה. אמרתי בחביבות תוך כדי צחוק (הוא צחק והמשיך) אמרתי גם פעם בנחרצות מתוך כאב נמאס לי ושיפסיק (הוא אמר שיפסיק ולא הפסיק).אבל כלום לא עזר. זה ממשיך. כמו ילד קטן שעושה דווקא.מה הדרך הנכונה לגרום לו להפסיק עם ההערות הללו שמאד מפריעות לי ורק גורמות לי לרצות לברוח ממנו, אבל בצורה חכמה? האם לא להגיב כלל? לעשות לו שיחה אמיתית על כמה זה פוגע בי? להחזיר לו בחזרה באותן בדיחות?אני לא מסוגלת ליצור איתו קרבה כשכל היום אני נפגעת מדברים שהוא עושה. ולמה לעזאזל שהוא יתנהג ככה כשהוא יודע כמה זה מפריע לי? גם זה עוצר אותי מלחוש קרבה כי אני פשוט מרגישה שהבנאדם מזלזל בי ובמה שחשוב לי אם הוא כל הזמן מנסה לפגוע בי.

ברברה יקרה,
אני לא יודע במה הוא המשיך ופגע בך. אתם מתרחקים זה מזה, ואמרתי לך שייתכן שהוא מרגיש מאד לא בטוח בתהליך שאליו אתם הולכים, ואולי פחות בטוח בעצמו וביכולות שלו. האם זה המצב, וזה מה שגורם לו להתנהג כך? - אני לא יודע. אבל זו יכולה להיות אחת הסיבות.אולי כדאי לעצור את התהליך הזה. דברו ביניכם, ואולי כדאי שתשנו כיוון לחלוטין. גם אם זה כך, יתכן עדיין שהוא יתקשה לחזור לעצמו מבלי לראות בעצמו כישלון, או אולי כישלון בעינייך, ולכן ימצא את עצמו יותר מתגונן ותוקף כדי להשיג מחדש תחושת כבוד עצמי ביחס אליך. גם הנקודה השניה שכתבת עליה יכולה להתחבר לכך. אם זה מה שאת רוצה, לנסות לחדש את הזוגיות ביניכם גם על חשבון התהליך שרצית ללכת איתו, חשבי על עצירתו ועל בנייה מחודשת של אמון הדדי ורצון הדדי, וביטחון שלו שאת מעריכה אותו ואוהבת אותו. זה תהליך לא פשוט, אבל אולי הכרחי בגלל מה שהוא. אולי גם בגלל מה שאת (זו אמירה כללית, רק כנקודה למחשבה, כי אין לי כאן משהו ברור שאני יכול לקשר לזה), אבל בודאי בגלל מה שהוא.