לחשוב עליו: טיפים לזוגיות

שלום
אני בת 29, עם בן זוגי שבאותו גיל כבר מס׳ שנים, ובמקביל לפני כשנה קודמתי בעבודתי לתפקיד בו אני מנהלת כ15 אנשים. העבודה עמוסה מנשוא, העומס כל כך גדול ורוב מה שאני חושבת עליו לאורך היום הוא הלחץ, הבעיות שעליי לפתור בעבודה מול עובדים, ואין לי כמעט יום אחד בלי שזה יגיע גם לשעות הערב ועיסוק בזה גם בזמן שאני פוגשת את בן זוגי. אני מרגישה שבחודש האחרון אני כבר בקושי שואלת אותו מה איתו, וגם כשמספר אנימלא פנויה ולא מתעניינת, כי אני לא פנויה לזה, והיו כאלה תקופות בעבר. זה לא בסדר, אני מרגישה שאני מתרחקת ממנו בגלל זה.
ראוי לציין שגם הוא איש מקצוע ועובד הרבה שעות אבל זה לא משפיע עליו כך. העבודה שלי דורשנית ומעמיסה מאוד. אין איך להפחית מהעומס בשל ציפיות הארגון והמנהל.
מה עושים כשהעבודה מתחילה להשפיע על קשר הזוגיות?

כלנית יקרה,
את נמצאת במקום שבו נמצאים גברים רבים, ועם הרבה יותר רגשי אשם מאשר יש בדרך כלל לגברים. כדאי לקחת זאת בחשבון. אבל את אומרת גם דבר נוסף, והוא חשוב: את מדברת על העומס הנפשי, על מידת הקשב שלך כלפי בן זוגך שיורדת בשל הלחץ הכולל, והעובדה שכל אלה גורמים לך להגדיל את המרחק ממנו,שגם הוא חשוב לך. את לא רוצה לאבד אותו בדרך.זה אומר שצריך לעשות עוד מאמץ, כלנית. לא לבוא הביתה בציפיה "לנוח", אלא ללמוד לשמור על מתח גם כשאת בבית. לא מתח במובן של מתיחות, אלא של עירנות ותשומת לב. לפעמים זה עניין של הרגל, והאפשרות ללמוד להמשיך לעשות זאת קיימת. ונסי למצוא מקומות בזמן העמוס והטרוד שלך, שבהם תחייבי את עצמך לחשוב עליו. בין אם כאשר אתם ביחד, שזה אומר לחשוב פחות על ענייני עבודה ולהיות עירנית יותר כלפיו, ובין אם כשאת לא בבית, לחייב את עצמך במשך השבוע לכמה משימות ”זוגיות", שזה אומר לחשוב, ואולי לתכנן ולבצע דברים שהוא אוהב, כמו יציאה לבילוי, תכנון ודאגה לסופשבוע, לקנות לו משהו מדי פעם, בין אם זה אוכל ובין אם זה בגד או חפץ קטן. אם תתמידי בזה, תשימי לב שההרגל שלך משתנה, ושבאמת תחשבי עליו יותר. לא צריך הרבה זמן בכל פעם, כמו מספיק פעמים משמעותיות.