לחצים בזוגיות: יעוץ זוגי וחתונה

אני נמצאת בזוגיות מזה 5 שנים, התארסנו לפני כמעט שנה ואנחנו אמורים להתחתן עוד 3 חודשים.. בתקופה האחרונה בעיקר מאז האירוסין, הבן זוג מקלל אותי בכל ריב הקללות הן קשות עד לכדי לרשום אותן פה... אנחנו סטודנטים שמשלמים את הלימודים ואת המחיה של כל אחד מאיתנו לבד כולל את החתונה... הרבה מהנטל הכלכלי הוא עליו הוא גם עובד... כלומר יש הרבה לחצים (בייחוד עכשיו בתקופת המבחנים), אבל שום דבר מאלו לא מצדיק קללות במהלך הריבים וכשאני מדברת איתו על זה או מאיימת לעזוב הוא טוען שאני אשמה שאני מביאה אותה למצב של "שיגעון" שאני קשה שיש לי אגו וכו...- זה הגיע למצב שאתמול הוא איים עליי שהוא ירצח אותי.. אני כמובן הגבתי בצורה קשה (לא כלפיו- לו לא עניתי בכלל- ניתקתי את השיחה), פשוט בכיתי הלכתי מהבית שלו לפני שהוא חזר מהעבודה ומאז אמרתי לו שעד שהוא לא הולך לטיפול אני לא מתכוונת לחיות איתו, האם לא להיכנס בכלל לנישואים כאלו ולבטל את החתונה- אני ממש מפחדת שילדי לעתיד יצטרכו לשמוע קללות ואיומים... או לשכנע ללכת לטיפול אפילו זוגי?

הרבה מאוד נורות אדומות, טוב שעזבת

טוש יקרה,
אני לא יודע מה קרה, אבל אם הדברים ימשיכו כך, את בדרך להיות אישה מוכה.כנראה מה שקרה לכם הוא לחצים, והעובדה שבן זוגך לא יכול לעמוד בהם, ואולי גם את. אמנם לא כתבת או רמזת על חלקך בעניין הזה (מעבר לכך שהוא חושב שאת "קשה"), אבל מקרים רבים כאלה הם דו-צדדיים באופן כזה או אחר. אי אפשר לקיים זוגיות מבלי היכולת להתמודד עם לחצים. חשבי היטב, וזו שאלה חשובה מאד: מה חשוב יותר, הסטאטוס של "אשה נשואה", או להיות אשה עם נישואים ראויים?אתם חייבים ללכת ליעוץ זוגיכבר עכשיו, ורצוי זוגי. קודם כל כי כן, הזוגיות היא על הפרק, ושנית, כי חשוב שבתהליך הזה את תהיי מראה מנגד לשינויים שהוא עובר. אחרת, כשהוא יילך לטיפול לבדו, זה יכול להיות תהליך ממושך שבו לא יהיה לך מושג מה קורה, וכך אולי גם, ברוב הזמן, גם למי שיטפל בו. כל דחייה במועד תחילת היעוץ הזוגי תגרום ללחץ זמן בלתי אפשרי לטיפול בשל מועד החתונה הצפוי. גם כך זה כבר מאד בלחץ. התחילו בזה כבר עכשיו.

ד"ר שלום,עברה כמעט שנה מאז ההודעה הזאת, קודם כל תודה על התגובה שלך היא עזרה לי להגיע להחלטה, החלטתי לבטל את החתונה בשלב ההוא ולהיפרד מבן הזוג שלי. זה היה קשה אבל זאת הייתה ההחלטה שנראתה לי הכי נכונה. מאז לא יצרתי שום קשר עם גברים ואני תוהה אם נוצרה בעיה. אני כן יוצאת לבלות ואני ממשיכה בחיי כרגיל (לימודים עבודה וכו...) אך לא מצליחה ליצור שום קשר עם גברים, הנושא מלחיץ אותי ואני לא בדיוק מצליחה להתגבר על כך וליצור הזדמנויות. בן הזוג לשעבר עדיין מתקשר ושולח הודעות אני לא כל כך מגיבה (אני כן עונה לו, אבל אומרת לו שאני לא מעוניינת להיפגש ולדבר כי לא נראה לי שיצא מזה משהו טוב)אולי זאת הבעיה. לא נפגשנו מאז, זה מה שהוא רוצה שנפגש "ונסיים" את הקשר בצורה טובה. האם אני צריכה להיענות לבקשה שלו? אולי זה מה ש"תוקע" אותי מליצור קשרים? או שמא ירד לי הביטחון לגמרי מאז הפרידה וכל הסיפור הזה וזאת בעצם הסיבה? מה אפשר לעשות?