לחצים בנישואין: איך להתמודד?

שלום,
לי ולבעלי התמודדות מאוד לא פשוטה בתקופה האחרונה. יש לנו שני ילדים קטנים (בת שמונה חודשים ובן 3). אין צורך להרחיב כמה הטיפול בהם הוא אינטנסיבי, מהנה אך גם לא קל.בעלי החליט להתחיל לימודי ערב (למשך 3 שנים) אני לא כ"כ חשבתי שהעיתוי מוצלח אבל הוא די צודק במה שאמר שאף פעם לא יהיה עיתוי מוצלח.מאז שהתחיל ללמוד אני מרגישה כ"כ לבד, כל המעמסה בגידול הילדים ותחזוק הבית וכמובן שאני גם עובדת. אני מרגישה שלא על כך חלמתי וייחלתי וזה מאוד מכביד עליי ועל הזוגיות שלנו.בסתר ליבי גם מתגנב לו החשש שהוא מוקף בערבים בבחורות צעירות ורווקות (רוב הכיתה הן בנות) ואנרגטיות והעייפות מכל המסביב אולי תגרום לו לפזול. אני מאוד מאמינה בו אבל עצם זה שאולי זה יפתה אותו ויראה שיש דברים אחרים חוץ מאשר אישה תשושה, עייפה עם פיג'מה שלא תמיד מקבלת אותו עם חיוך רחב יכול לעורר אצלו איזה סדק.כל המכלול של הדברים גורם לי לחשוב איך לעזאזל עוברים 3 שנים כאלו בשלום?????????

דנה יקרה,
נכון. זה קשה, וזה גם מפחיד. מצד שני, אולי גם נשים שלומדות בערב מגיעות עם הלחצים שלהן, כאשר הבעל שלהן משכיב את הילדים לישון, ומלחיץ אותן כי הוא לא מרוצה מזה.בזוגיות מתפשרים בין צרכים, וזה מה שאתם עושים. ובמקרה הזה, בין הצורך שהוא שלו, אבל גם שלך, שהוא ילמד, ובין הצורך שלך שהוא קצת מרווח זמן, שהוא גם צורך שלו – כי אז תוכלי לפנות את עצמך אולי גם אליו, מדי פעם, ולא לקרוס באותם מקרים נדירים שאתם מצליחים למצוא לעצמכם. היה יכול להיות הרבה פשוט לו הייתם מליונרים, נכון? משאירים את הילדים עם האופר, יכולים לעבוד פחות שעות, לומדים, עובדים רק כמה שרוצים... אבל החיים אינם כאלה, וזה לא פשוט. זה מלחיץ. ובכלל, נישואים זה דבר מלחיץ, כי אף אחד לא יכול להבטיח לך שהם יישארו. אפשר רק ליצור את התנאים הטובים ביותר זה לזה, כך שתרצו להמשיך את החיים ביחד.