לחץ בנישואים: מה לעשות?

שלום
אני בת 22 ובאה מעדה קווקזית, למי שמכיר עדה לא קלה.לפני כמה חודשים התחלתי לצאת עם חבר של בן דוד שלי, הוא בן 28, גם הוא קווקזי.בגלל ששניינו באים מאותו מעגל אז לשנינו היה מובן מהתחלה שאחרי 3 חודשים נצטרך להתארס, לאחר חודש וחצי שיצאנו (יום אחרי ששכבנו - יחסית מהר) הוא אפילו אמר לי "אולי אין טעם לחכות כל כך הרבה?, הרי שנינו בטוחים", אני בתגובה הסכמתי איתו. הוא הודה שהוא אוהב אותי לפני שבועיים, למרות שהוא מאוד ביישן רגיש שמפחד להראות רגשות וכך גם אני הודיתי שאני מאוהבת בו. העניין הוא שכבר עברו שלושה וחצי חודשים וכלום לא זז. הוא לא מציע לי כלום. המשפחה שלי לוחצת עליי ואני מבינה אותם, אצלנו בכלל לא מקובל שיצאו לפני האירוסים (אולי זה נשמע מוזר), אבל בגלל שאני בת יחידה והתעקשתי אז התירו לי. הוא מצידו יודע שהם לוחצים עלייי אבל מעשים אני לא רואה.הוא לא אומר לי כל הזמן שהוא אוהב אותי- מבחינתו זה אמור להיות מובן עבורי, אבל מודה שטוב לו איתי מאוד, שהוא נהנה בחברתי שהוא מכיר אותי מצויין, פעם הייתי נעלבת מהבדיחות שלו ולוקחת ברצינות כל דבר והיום כבר למדתי לזהות את השטויות שלו, אני יודעת שטוב לו איתי במיטה גם. כלומר אני בטוחה שמכל הבחינות טוב לו איתי וזה מה שהוא אומר פעם אחר פעם, אני תומכת בו תמיד, מנסה לייעץ לו, אנחנו מבלים ביחד בשישי ולפעמים באמצע שבוע, עם החברים שלו ובלעדיהם. המשפחה שלו מכירה אותי ויש לי תחושה שגם מאוד אוהבת, אימא שלו תמיד מתייחסת אליי טוב. עוד שבועיים וחצי אחותו צריכה להתחתן והוא רוצה שאני אהיה איתו שם, העניין שאם עד אז לא נתארס אני לא אוכל ללכת איתו, ואני מאוד מאוד רוצה. אני מנסה שלא ללחוץ עליו, למרות שעליי לוחצים ואני מרגישה פשוט שאני משתגעת. יש לנו הרבה שיחות על העתיד המשותף שלנו. דיברנו איתו על עניין האירוסים, הוא יודע שלוחצים עליי וזה קצת מפריע לו למרות שהוא מבין למה זה ככה, כפי שאמרתי הוא גם קווקזי ויודע מה זה. אמרתי לו שאני לא אוכל לבוא איתו לחתונה אם לא תהיה החלטה, והוא בתגובה אמר לי שאין מצב ומה שלא יקרה עד אז אני חייבת להיות איתו שם, הסברתי לו שאני לא יכולה לא להתחשב במשפחה שלי עד כדי כך. הוא אמר לי שאירוסין צריכים להיות בהפתעה ולא בלחץ, העניין הוא שאני כרגע מרגישה שאני נמצאת בין המשפחה שלי שבפירוש לא מסכימה לי להמשיך להיפגש איתו אחרי החתונה עם דבר לא יוחלט לבין הגבר שאני אוהבת. אני לא רוצה שיקרה מצב והמשפחה שלי תשנא אותו על כך שהוא לא מחליט, ואני לא רוצה להיפרד ממנו, אני לא יכולה לתאר את חיי בלעדיו. אבל פוגע בי שהוא לא מחליט כלום, אם הוא אוהב אותי וטוב לו אז למה הוא מחכה? אני נמצאת בלחץ שאני לא מראה לו, אבל בבית ומול עיניה של אימי ואחותי אני בוכה ולא מצליחה לאכול ולישון נורמלי כי אני מפחדת ממה שעלול לקרות בשבועיים הקרובים. לפעמים אני בספק שטוב ל ו איתי באמת כי הוא לא עושה שום דבר.לכולם בסביבה ברור שאני והוא נתחתן.. לפני שבוע אימא שלו אמרה שהיא מספרת לחברות שלה שיתכוננו כי עוד חתונה באופק, התגובה שלו הייתה חיוך ענקי והוא הוסיף "כן כן שיתכוננו..".לפני כמה ימים כשסיפרתי לו על עניין החתונה של אחותו הוא גם אמר לי שהוא רוצה שנחייה עם אימא שלו כי היא לבד ושאל אותי מה דעתי על כך..כלומר יש שיחות על זה.אבל מה עם המעשים? ביום שישי שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי והוא היה בשוק שאני לא בטוחה בזה.. הוא אומנם לא ענה לי כי אמר לי שזה אמור להיות כל כך מובן לי, שהוא אפילו לא רוצה לענות על זה.. הוא כל הזמן אומר לי "למה את צריכה מילים? תראי מעשים" אבל איך אני אגיד לו שאם הוא לא מציע לי כלום למרות שהוא יודע שלוחצים עליי אז כבר אין לי בטחון בכלל שהוא אוהב אותי... העבר שלי גם מאוד מקשה עליי להאמען בגברים שהרי אבא שלי נטש אותי בילדות והסברתי לו את זה כשהוא שאל אותי למה אין לי בטחון...אמרתי לו שאני בטוחה בו ורוצה רק אותו ושאני בטוחה שאני רוצה להעביר את חיי איתו. אז מה קורה פה?סליחה שאני חופרת לכם אבל אני חייבת עצה של אנשים מהצד שלא מעורבים בכל התסבוכת הזאת...

אנונימית יקרה,
אז זהו, שאת במצב שבו הוא יודע את כל מה שאת אומרת. את פוחדת להפסיק ולומר לו, שמא יחשוב שזה פחות חשוב לך, וימרח עוד את הזמן, ואת עוד חרדה שאולי בסוף הוא לא ירצה.האמת היא שלפי סיפורך אין סימנים המעידים על כך שלא ירצה, פרט לדחיית ההחלטה על טקס הארוסים עצמו. כך שיתכן שסבלנות מצידך תספיק. אבל מצד שני, עומדת המסורת ומשפחתך, ולוחצים. והוא יודע על כך. כך שזה נראה חוסר התחשבות מסויים שלו. אבל אולי הוא מחפש רגע, ואפילו עם תאריך מאד מוגדר שכבר יש לו, שבו הוא רוצה להפתיע אותך. אני לא יודע. את מנווטת בין הצרכים, והרצונות והלחצים והפחדים, וזה באמת לא קל. אני לא יודע אם הבהרת לו נכון את המצוקה שלך. כלומר, שהיא לא כל כך כמו שאת חוששת ממנו ושלא ירצה לממש את הנישואים שלכם, כמו מהעובדה שהוא לא מבין את הלחצים שמופעלים עליך, ולא רואה עד כמה את במצוקה בגללם. יתכן שהעובדה שהוא לא רואה זאת, ושהוא לא מוכן להקל עליך, היא זו שמפריעה לך יותר מכל דבר. אבל זה אומר שאת צריכה אולי להבהיר אותה יותר. את המצוקה שלך, יותר מאשר את חוסר האמון שלך באהבה שלו.

תודה רבה על ההתייחסות,ראשית הוא כן מודע ללחץ אולי לא מודע לעוצמתה. העניין שכרגע יש לי בעיות קצת קשות יותר ולבטים רבים בקשר הזה: באפי שלי אני בחורה מאוד רגישה שלוקחת בכל ללב, באהבה אני מאוד אמיתי ואוהבת עד הסוף בלי לראות כלום מסביב, לא אוהבת משחקי אגו. בנוסףךזה אני סובלת מחרדת נטישה משום שבגיל מאוד צעיר אבא שלי עזב אותי והיה מופיע פעם בכמה שנים מבטיח הבטחות ונעלם, משום מה תמיד הייתי בטוחה שזה לא ישפיע עליי אבל עכשיו כשיש לי קשר רציני עם בחור אני חייה בתחושה מתמדת של פחדים וחרדות, חוסר שקט, חוסר תאבון ונדודי שינה, בחילות, כבר כמה ימים אינני מסוגלת לעבוד ולאכול. יש לי פחד שהוא לא אוהב אותי שאני לא חשובה לו, אם הוא לא מתקשר אני מתחילה להשתגע, אם אני שולחת הודעה והוא לא עונה אני מתחילה לרעוד בפנים במחשבה שפשוט לא אכפת לו, לא לראות אותו כמה ימים מאוד קשה לי. אני לא משתפת אותו באף אחת מן הרגשות הללו, כמה פעמים הערתי לו על עניי השיחות וההודעות הוא אף פעם לא כעס ואמר שהוא מבין למה אני ככה (כי אני רגישה) אבל לפני כמה ימים הוא כעס עליי כשהתלוננתי בפניו שהוא לא התקשר כל היום והוא אמר לי "תפסיקי כבר עם התלונות האלו, את לא מעריכה כלום, אם לא היה לי אכפת לא הייתי מתקשר" זה היה יחסית גם באוירה נורמלית, עם בדיחות וכינויי חיבה שלנו באמצע. אבל מאז אני בסרטים, אם וא נשמע קצת מבואס אני ישר נכנסת לבלאגנים ומפחדת שהוא לא רוצה אותי, אם הוא לא מציע לבוא אליי אחרי העבודה אני גם דואגת. לפני כמה זמן שאלתי אותו אם טוב לו איתי והוא אמר "מצויין לי איתך וכיף לי איתך את לא צריכה לשאול דברים כאלה תאמיני בזה" שאלתי עם הוא בכלל רואה אותנו בעתיד והוא אמר שכן.אני רוצה שהוא יחזר קצת יותר וחושבת אולי להיות קרה אליו קצת, לא לשלוח לו הודעות יפות על הבוקר ולא להתקשר עד שהוא לא עושה זאת. אני מתה לראות אותו באמצע שבוע אבל לא קוראת לו מםחד שהוא יגיד שהוא עייף ואז אי אהיה במצב נפשי גרוע יותר. אגב פניתי לפסיכיאטר שהביא לי נוגדי דיכאון ותרופות הרגעה.אני אשמח לקבל עצות, איך לעבור את התקופה איך לגרום לו לשים יותר לב אליי?תודה מראש