לחץ בזוגיות: דרך הביניים

שלום רב
!אני בת 28 ובן זוגי בן 30 ואנחנו יוצאים כבר שנתיים וחצי.שנינו יודעים שנועדנו זה לזו ושנתחתן ב'ה. אני מאוד רוצה שנתחתן כמה שיותר מהר בגלל כל מיני סיבותכמו הגיל, ילדים( אני כבר לא קטנה, השעון מתקתק) וכן גם יש לחץ עצום מהמשפחה וגם מהמשפחה שלו.העיניין הוא שבן זוגי סטודנט ועובד והוא מעדיף להיות מסודר כלכלית ואז להתחתן. הכל טוב ויפה אבל מתי זה יקרה?? יש לו עוד 3 שנים ללמוד וגם אז , לוקח זמן בשביל להיות "מסודר".אני חושבת שצריך לקפוץ למים כמו כל הזוגות שמתחתנים.אני מאוד רוצה לשתף אותו במחשבתי ממש לעומק אך אני לא רוצה לגרום לריחוק בינינו אם ירגיש שלוחצים אותו( כי גם ככה יש לחץ מההורים)השאלה שלי היא האם כן לדבר על זה או בעצם להרגיע לחץ ולזרום מתי שיבוא יבוא?תודה מראש.

ליאת יקרה,
אני מניח שתאלצי ללכת בדרך הביניים. אולי גם כפי שעשית עד כה.את רוצה לדעת שאתם מחוייבים זה לזו, ושלא תיאלצי לחפש מחדש. את אולי גם מאד רוצה להיות אמא צעירהיותר. את גם מושפעת יותר מהאוירה החברתית/משפחתית/סביבתית, ואת יותר אשה ממנו, מן הסתם, שזה מכתיב שעון ביולוגי אחר.הוא, כגבר, לחוץ פחות. אבל גם הוא, כגבר, רוצה להיות יותר אחראי, יותר מסוגל לתת, ויותר מסוגל לכלכל, ואולי גם יותר מסוגל להיות אבא, כשהוא קצת פחות לחוץ בעבודה-לימודים-תינוק בבית-חיתולים-אשה שרוצה תשומת לב-סבתות שרוצות גם.ואולי הוא אפילו רוצה להיות בעל ערך בעינייך, עצמאי יותר, מכלכל יותר, ולכן "גברי" יותר (שוב, על-פי הנורמה החברתית שלנו), כי אז תעריכי אותו יותר. אולי מפחיד אותו שאם לא, היחסים ביניכם, בעת לחץ, יהיו מוצלחים. לפחות פחות מוצלחים עבורו, אם תעריכי אותו פחות.אני חושב שאת כן צריכה לדבר איתו, אבל מבלי לקבוע לוח זמנים. שיבין מה את רוצה, ושיבין שזה חשוב לך, אבל שהוא יקבע את הקצב. וכשהוא יודע שזה חשוב לך, ולמה וכמה, יכול להיות שירצה, למענך, להקדים את לוח הזמנים שלו. ובתנאי שתדעי לעשות זאת נכון, כלומר, לא להכתיב לו, אלא לספר לו את מחשבותייך. שיבין אותך טוב יותר, שגם את תביני אותו טוב יותר, ולהשאיר את הפערים שיהיו ביניכם על כנם מבלי לפתור אותם. זה בסדר לעשות זאת. זה ישאיר פתח לרצון טוב בהמשך, כדי שיוכל, כאשר ירגיש מתאים, ללכת לקראתך, כדי להפוך אותך למאושרת יותר. וכנראה מוקדם מכפי שהוא מתכנן כרגע.