לחיות בחו"ל, וכמעט לבד

היי ושלום רב,כתבתי לך לא מזמן.סיפרתי לך שבעלי ואני חיים בנפרד כרגע כי הוא נמצא בחו"ל ואני בארץ והמלצת לי לבדוק באתר שלך על טיפול מרחוק.הוא התנגד חד משמעית על צורת טיפול שכזו ובכל אופן מפה לשם נכנעתי והסכמתי לחזור לחיות איתו בחו"ל כדי לא להפריד את המשפחה.(יש לנו 2 ילדים קטנים)המצב ביננו הוא נורא לא אידיאלי, הוא מחייג אליי בקירוב של 3-4 פעמים ביום לפעמים אפילו יותר ואני מרגישה שאין לי מה לומר לו כל כך. השיחות הרבה פעמים די שקטות ומבחינתי זה רק לשתף אותו במה שעבר על הילדים ומה התוכניות ליום למחרת.יש ביננו מעט מאוד אינטראקציה מבעבר.חוסר פרגון מוחלט.ברור לי שלעבור לחו"ל חזרה כשהיחסים ביננו במשבר כרוך בסיכון מאוד גבוה אבל באמת שאני רוצה הכי טוב לילדים ואני לא מרגישה שאני יכולה להיות אנוכית כל כך ולהחליט לפרק את החבילה מבלי שניסיתי הכל.כבר היינו רגע מלסיים את המערכת יחסים ובכל זאת החלטנו לנסות.הוא נורא התרגז כשאני השבתי לו לשאלה האם אני רוצה להיות איתו עדיין בתשובה של לא יודעת. כי אני לא באמת יודעת, אני לא רוצה להשאר איתו ככה. אני מנסה להיות הכי כנה וישירה שיש זה פשוט נראה לי חשוב ביותר כי אני לא מחפשת לשחק משחקים , אני רוצה למצוא פתרון ולסיים עם הפרק הזה לטוב או לרע.אני חושבת שאני אוהבת אותו עדיין אבל אני לא בטוחה עד כמה הוא באמת יהיה מסוגל להשתנות ולשנות מדרכיו. לא יודעת, הוא כמובן רואה שאני הלא בסדר ושאני כבר לא כמו פעם.אני מרגישה שבורה וטיפול זוגי לא יהיה אפשרי בכל מקרה בזמן הקרוב כי אני אהיה שם ואצטרך להתמקד באמת בדברים אחרים, אבל אולי יש משהו שאני אוכל לעשות כדי להתחיל לפחות לעזור לעצמנו? ישנם כלים שתוכל לתת לי רק לשם התחלה? איזשהוא בסיס לעבוד איתו עד שנוכל להתחיל טיפול?אני נואשת...תודה.

דבורה יקרה,
לפי תאורך, גם במכתבך הקודםכאן, בן זוגך בעל דעה נחרצת על העולם, וגם על מה שהוא רוצה, שזה כולל גם אותך בתמונה, ומפריע לו מאד כאשר משהו עלול להכשיל את זה. כמו דעה אחרת וצרכים אחרים שלך, או יעוץ זוגי, שעלול לקחת מידיו את השליטה, לפחות לתפיסתו. ואם מפריע לו ייעוץ מרחוק, או מהארץ, בדקו את האפשרות של יעוץ במקום שבו אתם נמצאים, בין אם דרך איש מקצוע ישראלי שגר בסביבתכם, או איש מקצוע מקומי, ובשפה משותפת שתוכלו לתקשר בה. כמו שזה נראה, לפי תפיסתו, הדברים הולכים על פי דרכו, אז למה לשנות?קחי בחשבון שאם לך יהיה רע, גם לילדים, בסופו של דבר, יהיה רע.אין לי שום עניין אידיאולוגי בשאלה היכן כדאי לחיות, בארץ או בחו"ל. אבל חשוב ששניכם תרגישו בנוח במקום שבו אתם חיים. וכנראה שזה לא עובד. את לא מרגישה טוב שם, הוא מרגיש לא טוב כאן. לא ברור לי טיב היחסים ביניכם, ולכן אני לא יכול לדעת עד כמה מה שמשפיע לרעה על היחסים ביניכם הוא רק שאלת מקום המגורים, או דברים אחרים גם כן. כפי שזה נראה, רע לך שם גם בגלל היחסים המעורערים ביניכם וחוסר האמון של שניכם ברצון להיטיב זה עם זו וללכת זה לקראת זו.אם את רוצה לנסות את המגורים שם, על מנת ליצור זוגיות טובה, ואם זו באמת כוונתך, תבחני באמת ובתמים את האפשרות שלך לחיות שם. ובכך אני מתכווןלחיותשם, כלומר, גם לעבוד, שיהיו לך חברים וחברות, ושתרגישי הרבה יותר בבית מכפי שאת מרגישה. האם את מסוגלת ליצור לעצמך מסגרת חברתית כדי שלא תרגישי שם לבד? האם את רוצה בכלל? האם הוא יכול לעזור לך או האם הוא מפריע לך? כי אם הוא מפריע, ומבודד אותך, זה סימן לא טוב. את עלולה להרגיש בדרך לעבדות. אם הוא עוזר לך להרחיב את הקשרים החברתיים שלך, אולי שווה לנסות.

אני מאוד מעריכה את מה שאתה כותב לי ומודה לך מקרב לב.רק לשם תיקון, מכתבי הקודם מצוי פה http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3227646 ולא בלינק שצרפת לתגובתך.החלטתי לעזוב את הארץ בתקווה שאוכל לחיות שם חיים עצמאיים בהקדם האפשרי ובעידודו של בעלי.אני לא אכחיש שהוא חושב שרצוני לצאת לעבוד אצל מעסיק במסגרת תנאים ותכתיבים שלו נראה לו מטופש ושהוא חושב שעדיף לי לעבוד עבורו מהבית.הוא טוען שאני צריכה לחשוב על מה שהכי טוב למשפחה שלנו וזה לא לצאת לעבוד בחוץ.אחרי שכתבת לי שהוא אולי מבודד אותי , המילים שלו האלו בעצם קיבלו משמעות חדשה אצלי. אבל אני כבר לא נאיבית כמו שהייתי ואני מרגישה חזקה לעמוד על שלי ולדרוש את שמגיע לי. בתקווה שהוא יבין ושזה יילך ויעבוד ,למעני ולמען הילדים.אני מודה לך שוב על התגובה.ישר כוח על עבודתך ותרומתך לפורום הנפלא הזה.

דבורה יקרה,
אוסיף עוד משהו... הדרך שבה אני רואה עבודה של אשה מחוץ לבית, אפילו כאשר היא לא רווחית כי בתחילת הדרך היא מכסה בקושי, אם בכלל, את המטפלת, היא של השקעה לטווח הארוך. כאשר את עובדת בחוץ, את "משתלמת בחינם". אחרי הכל, לא כל החיים תמשיכי באותה עבודה, אלא תוכלי להתקדם מקצועית וכלכלית. כך שההשקעה משתלמת בטווח הרחוק. אם לא תעבדי בחוץ, לא תוכלי להתקדם מבחינה מקצועית.ובנוסף, כאשר את עובדת בחוץ, את גם הופכת להיות יותר עצמאית. כשאת נשארת בבית, את יותר תלויה בו, ואם הנישואים לא מוצלחים, או אם המקום לא נראה לך, האפשרויות שלך לצאת מהם מצומצמות יותר. הן אפילו ילכו ויצטמצמו עם הזמן, ככל שתתבגרי יותר ללא עבודה בחוץ. התוצאה היא שאת עלולה להסכים לחיות במשפחה בתנאים שאשה עצמאית לא תסכים להם.עם זאת, יש תנאים ומצבים שבהם הן כלכלית והן משפחתית, הצעה לעבוד בעסק משפחתי בבית יכולה להיות טובה. את צריכה לשקול את האפשרויות על ההבטים הרחבים שלהם.