לומדת: על זוגיות ואהבה

אני בחורה דתייה,לפני שנה התחלתי להתכתב באתר עם מישהו שחברה שלו נפרדה ממנו אחרי זוגיות של שנה וחצי והוא היה מאוד פגוע וכואב.הם שמרו על קשר של ידידות בינהם והוא אמר לי שהוא כבר לא מרגיש אלה כלום ועבר לו לגמרי.הוא ביקש את הטלפון שלי ונפגשנו כמה פעמים,היחסים נראו שמתפתחים לכיוון רציני אבל לא הובילו באמת לשום מקום,אחרי 4 חודשים שהיחסים ביננו ככה דשדשו הוא פתאום שוב התחיל להרגיש רגשות כלפי חברה שלו,אני נפגעתי מאוד אבל אמרתי שאולי ננסה לעבוד בכל זאת על הזוגיות שלנו,הקשר המשיך לא לזוז ואמרתי לו שאני מרגישה שזה לא מוביל לשום מקום,פגישה אח"כ הוא נשק אותי והפכנו חברים.אנחנו דתיים ולכן עם הקשר יימשך עוד שנה שנתיים הוא בטוח יוביל לחתונה (אני בת 18) כיום הוא מאוד אוהב אותי ואני אוהבת אותו גם אבל עם זאת עדיין לפעמים כשאני איתו אני חושבת על החברה הקודמת שלו,האם הוא אוהב אותי יותר ממנה? האם הצלחתי לעקוף אותה? האם אני דומה לה או יותר טובה ממנה? כשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי אני לפעמים מרגישה מין נצחון שהצלחתי להיות זו שהשכיחה ממנו אותה,שאותי הוא אוהב יותר.כמובן שזה לא כל הזמן ולא על זה מבוסס הקשר שלנו,אבל כמה שאני מנסה ומנסה להגיד לעצמי שהמחשבות האלה מגוחכות ולהדחיק אותן הן עדיין צפות.היו לי מחשבות על פרידה ממנו לא מזמן על רקע אחר.ואני לא יודעת,אולי אני בכלל לא אוהבת אותו וכל הזוגיות הזו מבחינתי היא רק עניין של נקמה בו ופגיעה כמו שהוא פגע בי? כי כשאני חושבת שאם נפרד ואני אפגע בו זה לא כואב לי כל כך (הידיעה שאני אפגע בו). מה עליי לעשות?

מיטל יקרה,
את לומדת. את לומדת מהי זוגיות, ואת לומדת מה זה לאהוב, את לומדת להכיר גבר כבן זוג, כשהוא מורכב ולא חד מימדי, ואת לומדת להכיר גם את המורכבות של עצמך. המשיכי ללמוד, כי זה מה שיש. כך תדעי בהמשך טוב יותר, גם אם לא במדוייק, מה נכון לך יותר.