לוותר על תקוות ישנות

שלום.
אני בת 27, רווקה.אני לומדת לתואר שני באוניברסיטה. באחד הקורסים הכרתי מישהו והתאהבתי בו בין רגע. התחלנו לצאת והיינו ביחד לתקופה של כ 4 חודשים. אני הייתי מאוהבת בטירוף אבל לא החצנתי את זה. כלומר אף פעם לא אמרתי לו שאני אוהבת אותו כי פחדתי מאוד לחשוף את עצמי. אחרי 4 חודשים כאמור, רבנו והוא אמר שהוא רוצה להפרד. נפרדנו.הייתי בדיכאון גדול מאוד.כיום, חצי שנה אחרי, סיימנו את הקורס המשותף אבל אנחנו עדיין מתראים מכיוון שיש לנו חברים משותפים. אנחנו במעין יחסי ידידות.הבעיה היא שאחרי חצי שנה אני עדיין מאוהבת בו. אני פשוט לא יכולה להשתחרר. אני בדיכאון, חושבת עליו בצורה אובססיבית, לא מעוניינת להכיר אחרים כי אני יודעת שהוא האחד בשבילי.אני ממש מרגישה שאני שרויה בדיכאון רציני ביותר. כואב לי ועצוב לי. מה אני יכולה לעשות כדי להתגבר על הכאב הזה?

שירה יקרה,
לא קל להתגבר על אהבה שאיכזבה, או שהתאכזבה, ושאינה יכולה להיות ממומשת. הקירבה אליו מקשה על זה עוד יותר, כי היא ממשיכה לחַיות את התקווה שאולי בכל זאת משהו ישתנה אחר-כך. התקווה גם מונעת ממך לחפש באמת קשר אחר, אולי גם כי את פוחדת "לשכוח" אותו ולאבד את הסיכוי שתחזרו להיות ביחד.מה שאומר שאת צריכה לוותר על התקווה, ולהיפתח לקשרים אחרים, ללמוד "להתמסר" לקשר אחר כאשר יגיע, ולפתח לעצמך תקוות חדשות. חשבי על זה. חשבי על תקוות. מנעי את עצמך, במודע, מהתקווה להמשך איתו, והתחילי לפנטז על תקוות אחרות. משם הכל מתחיל, מהראש.ובמקרה קיצוני, אם קשה לך בנוכחותו, ומצבך באמת קשה – שקלי אפשרות של החלפת אוירה וחברה. לפחות באופן זמני.