בגידה, פחדים וחרדות בזוגיות
רעיה
שאלות
⌄
אני נשואה שש שנים, יש לנו שני ילדים מקסימים. אנו חרדים. בחצי שנה האחרונה החל בעלי לעבוד בחברה בניהול כספי. בחג יצא לי לפגוש את חברי הצות שלו לראשונה. ידעתי שהם חילוניים, ובכל זאת כשראיתי את הנשים שאיתן הוא עובד חלשה דעתי, הן התלבשו באופן שרחוק ממני קילומטרים רבים. הן מבוגרות יותר, ונאות פחות, אין לי ספק, ובכל זאת הן מחצינות את עצמן יותר ממה שאני יכולה אפילו בביתי פנימה.וכאן מגיעה בעיה נוספת בעלי רוצה שאהיה יותר פתוחה, יותר בולטת יותר נשית, ובלי קשר לרמה הדתית שלי, אני לא מתאימה לזה. אני- לא החינוך שקיבלתי. הוא רוצה שאהיה פחות צנועה במשמעויות השונות של המילה, וזה לא בא לי טבעי. האם אני מסתכנת בכך שבעלי נמצא במקום כזה? למרות שאני יודעת שאנו אוהבים באמת.ועוד שאלה, אולי תמימה ואולי לא, פשוט תענו לי בכנות כי אני לא יודעת לבד. איש שיש לו אישה שהוא אוהב הוא נאמן לה? האם יש גבול לרצונות, האם יש גבול לסיפוק? אם כן אז מנין באים כל הסיפורים? ואם לא איך ומתי אפשר להיות רגועים?
ד"ר אורן חסון
גבולות שהוא מוכן לקבל
⌄
רעיה יקרה,
הרוגע מגיע מתוך המחשבות שלך, ולא מתוך מה שקורה באמת. העובדה היא שיש בגידות, העובדה היא שיש משיכה לבני המין השני שאינם בני זוג, ולפחות תשומת לב ומשיכת עיניים, כדי לראות. השאלה היא בעיקר מה עושים איתם. השאלה היא גם מה עושים עם פחדים, ובין אם אלו פחדים בכיוון הזה, או פחדים מפני פיגועים, או פחדים מפני אלימות כלפי הילדים. ולכולם יש סיבות טובות, כי דברים קורים. השאלה היא מה את עושה איתם, ועד כמה את נותנת לפחדים ולחרדות לנהל לך את החיים.לכן, כפי שהתחלתי את התשובה שלי – הכל בראש. גם האופטימיות, גם הפסימיות וגם החרדות. יכולת המניעה בעזרת חרדות, היא ממילא לא גבוהה. ולכן, החיים נעימים יותר אם מצליחים להבין זאת, לקבל ולהפנים, ולומר לעצמך: אם יקרה אז יקרה, אבל אני אהיה הכי בסדר שאפשר, ופחות דואגת, כדי לחיות טוב. לפחות עד אז.את פוחדת מהסיכון, לא רק כי הוא נמצא בחברה כזו, אלא משום שת רואה שהוא נמשך לפתיחות המינית הנשית. את מרגישה מאויימת, גם כי החינוך שלך מונע ממך להרגיש בנוח אחרת ממה שאת. אני לא יודע מה הוא רוצה שתעשי שהוא פחות צנוע ממה שנוח לך, אבל אולי כדאי שתבחני זאת. יכול להיות שאלו באמת דברים חריגים בכל קנה מידה ושאין על מה לדבר, אבל אולי זה לא המצב, ואולי משהו שיהיה גם לך טוב. יש לך אינטרנט זמין. גלי סקרנות ודעי קצת יותר. אם תבואי מתוך ידע, ולא מתוך פחדים, יהיה לך אולי גם קל יותר גם לשים גבולות שהוא יהיה מוכן לקבל.