לוותר על בן זוג "מוצלח"

ד"ר חסון היקר
שלום וחג שמח,בזכות התייעצות איתך נפרדתי מחבר שליhttp://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3822083הוא לא מוכן להיבדק, לכאורה חושש מבדיקות דם ובטוח בבריאותו, ואני לא מוכנה להסתכן. יתרה מכך, הסברתי לו שגם מאוד מטריד אותו עניין ההתעקשות. תגובתו - כמו שאני.אחרי כמה ימים שלח לי סמס כמה קשה לו בלעדיי, והסקתי שהתרכך והתקשרתי אליו. מסתבר שלא שינה דעתו רק רצה לתת לי עוד הזדמנות(!) לשנות את דעתי.לא שיניתי, אך למחרת נשברתי והצעתי להיפגש. כשנפגשנו אמרתי לו שמוכנה לקיום היחסים ללא בדיקה אך בתנאי שלפני הנישואים ייבדק.גם לזה סירב! "אם אבדק ואגלה שאני חולה לא אוכל להמשיך בחיי... עלייך לקבל אותי כמו שאני... כל האחראיות לבריאותך תהיה עליי... אני רואה שאנחנו תקועים בנושא זה בואי נעצור ולא נענה אחד את השני" אך זה לא הפריע לו לנשק אותי שוב ולומר כמה טוב יהיה יחד ושוב להגיד שלא עובד, שכן עובד, שעליי להניח את הנושא בצד.ליבי כבד עליי והתקשרתי ואמרתי לו שזה נגמר כי אני אומללה מסירובו, שוב אמר שאני לא מניחה לנושא, והרי השלב הבא היה להכיר את ההורים (אכן דובר על כך), שאני מוכנה לאבד יחסים טובים אהבה זוגיות נישואים וילדים איתו בגלל הדבר הזה, שהוא היה תומך בי, גם כלכלית בלימודים ובכלל. אמרתי לו שאני עשיתי ויתורים, מוכנה עד החתונה בלי בדיקה, אך הוא בשלו, אמר שכל האחריות על הפרידה עליי כי אני הצבתי אולטימטום ולא מוכנה להרפות. ולא מעניין אותו שכל מה שעליו לעשות זה להיבדק כדי שנהיה יחד- אז נפרדנו. אמר שאם הייתי מוותרת בעניין פעוט זה הייתי מקבלת המון.אז האם עדיף היה להישאר בזוגיות לא הכי קלה, ההתעקשות וגם יש עניין שלא תמיד מקשיב לדבריי עד הסוף למשל, ואני מחבבת אותו, עם אדם נדיב (לארג', מפנק, מתנות), אמיד, שהיה מקל על חיי כלכלית ויכל להיות לי כבר בעל, ולהסתכן בחמישים חמישים אולי חולה אולי לא הרי בכל אופן נשכב עם קונדום?מצטערת שפונה שוב אך כבר כמה לילות לא ישנה וחוששת שאולי טעיתי למרות שהטיעון שלי חזק יותר - בריאות מול עקשנות. סליחה, ניסיתי לדבר עם חברבתודה על כל תשובותיך וחג שמח!!!

ההודעה נשלחה כשהוספתי סליחה ניסיתי לדבר עם חברים אך אף אחד לא נותן עצה מעשית או אובייקטיבית וזה רק תורם לבלבול.

מנדי יקרה,
זה לא רק בריאות מול עקשנות. אם תקראי שוב את ההתכתבות בינינו - תראי שזה אולי גם חרדות ופחדים, כאפשרות החלופית לעקשנות וכוחנות. כך או כך, משהו מנהל אותו וזה לא הדאגה לך ולשלומך, וכנראה ימשיך לנהל אותו אלא אם יילך לטיפול. האם להמר על כך שהוא בריא, ולהתמודד עם החרדות, הפחדים ו/או העקשנות שלו שיצופו מאוחר יותר גם בנושאים אחרים, גם כשזה יהיה שוב על חשבונך? - זו כבר החלטה שלך.קראי בבקשה גם את המכתב הזה שלי לאריאל:"לא בן זוג" מוצלח.

ד"ר חסון היקר,
אין מילים, העלית לי דמעות בעיניים עם התיאור הכל כל מדוייק "משהו מנהל אותו וזה לא הדאגה לשלומך..." דברים כדורבנות.אני מודה לך שנתת לי את האפשרות והזכות להרשות לעצמי להרגיש את מה שפחדתי להודות שאני מרגישה- הקלה עצומה.פשוט תודה רבה ענקית.