לוותר או להמשיך: דילמה זוגית

שלום,
אני בת 27, יש לי חבר מזה כ-3 שנים. עברנו לגור יחד לפני כ-3 חודשים. אציין כי מהרגע הראשון לא הרגשתי פרפרים או משהו כזה. אבל בכל זאת היה משהו שאני לא יודעת להגדיר מהו שגרם לנו להיות ביחד ולא סתם, אלא 3 שנים.אני מרגישה שאנחנו נמצאים בשלב בו אנו צריכים להחליט אם אנחנו מתקדמים (חתונה) או משאירים את הענייניים ככה או שנפרדים (קשה לי אפילו לכתוב את המילה הזו).אני יכולה לומר לזכותו שהוא בן אדם טוב, הוא אוהב אותי ומכבד אותי, אבל מה שקורה הוא שיש לנו תחומי עניין מאד שונים והתקשורת בינינו לא ממש זורמת הוא בן אדם מאד סגור ולא מרבה לדבר ואם כבר זה בעיקר על תחומי העניין שלו (שאותי פחות מעניינים).יש כל מיני דברים שמפריעים לי באופי שלו (למשל שהוא לא חברותי ואני ממש אוהבת ומתחברת לאנשים חברותיים) וזה שהוא פסיבי ואני יותר נמשכת לאנשים פעילים עם הרבה שמחת חיים. (אולי כי אלו דברים שחסרים גם לי אז אני מחפשת מישהו שימשוך אותי לכיוון הזה..)בשורה התחתונה אני מרגישה שאני אוהבת אותו אבל לא "מאוהבת". בכל אופן מאד קשה לי לחשוב על פרידה וגם אני לא יודעת אם זה המעשה הנכון.יש לך עצה בשבילי?תודה רבה.

נילי יקרה,
את מבינה שאת צריכה לוותר על משהו, אבל לא יודעת על מה. אז אולי כדאי להגדיר נכון יותר את האפשרויות. האחת, שהיא ברורה לך, היא האפשרות לוותר על החבר שלך. את זה קשה לך, ואת לא רוצה. האפשרות השניה היא לוותר על החלום של בן הזוג האידיאלי שלך, ומה שתרגישי כלפיו, ויתכן שבעיקר מדובר בתשוקה ותקשורת, שהם בסדר עכשיו, אבל מוגבלים. הם לא מה שחלמת עליו כל חייך. ויתור על זה הוא במידה לא מעטה גם ויתור על התדמית שיש לך על עצמך. זה לא הופך את זה לצעד לא נכון, כי במהלך חיינו אנחנו כן משנים ומשקמים ומעדכנים את התדמית שלנו בעיני עצמנו, אבל זה הופך ויתור כזה לקשה יותר.יש לך בן זוג טוב. את יודעת שהחיים שלכם יכולים להיות טובים, אבל לא נפלאים. את יודעת שאת "מסודרת", ושהחיים שלך יהיו עם מה שאת יודעת שיהיה בהם, על הטוב שבהם, אבל גם עם המתח המסויים שיישאר אצלך בין החיים לבין החלום של מה שהיה יכול להיות. אולי גם מתח מסויים של אכזבות קטנות בכל פעם שמשהו לא יהיה תואם את התקוות הקטנות והמקומיות לשינוי, ליצירה של דברים ואוירה שתרצי יותר.נשארת השאלה – אז מה עושים עם זה? וכאן, ההחלטה היא שלך. הן על סמך הידיעה של מה שיש לך עכשיו, הן על סמך הידיעה על מה מוותרת כשאת מחליטה שאת הולכת עם הזוגיות הזו, והן על סמך ההשערה שלך של איך תסתדרי עם זה לאורך זמן, והן על סמך הניחוש שלך אם ומתי תצליחי למצוא משהו שיהיה משמעותית טוב יותר. מכיוון שאת היחידה שיכולה לשקלל את כל אלה באופן הטוב ביותר, ההחלטה היא שלך. רק זכרי שכרגע, בכל מקרה את אמורה לוותר על משהו, והשאלה היא אם על בן זוגך או על החלום. והדרך הנכונה להחליט היא לדעת גם להשלים עם ההחלטה ועם עצמך, לאחר שאת עושה איתה.