התפשרות בזוגיות: מה חשוב לך?

שלום
לך ,

רציתי להתייעץ איתך בנושא מאוד חשוב לי
וזה בקשר לאקס שלי ... אני בת 29 וחצי
הכרתי בחור והייתי לנו זוגיות למשך שנתיים שמאוד
אהבנו אחד את השני כבדנו אמנם היה לנו עליות וירידות
הקשר וזה גרם שנפרדנו וחזרנו פעמיים ... זה היה
אומנם מדברים קטנים ושוליים נגיד מילה לא במקום
אני אישית מודה שאני אישה רגישה וכל מילה לא במקום
וציניות יכולות להשפיע עליי ואחרי שאני נפגעת אני מדברת
על הנושא המון ... מרוב שהיה לי חשוב להבהיר כמה
שזה במאת כאב לי והציק לי באותו רגע .. הוא מצדו
טען שאני מנפחת עניינים ... ולא זורמת נתקעת על הנושא
אבל הבין את זה ואת הכוונות שלי והמשכנו ..
זה מבחינת מהות הקשר
מבחינת הסביבה נפגשתי עם ההורים שלו והם אהבו
והראו לי חיבה ואהדה הוא הבן הקטן בן 28 לומדת עורך
דין וקשור מאוד לאימו ולמשפחה ... כשרצינו להתקדם
בקשר ולמסד אותו אחרי שנתיים שרק הבטיחו שירדו
קומה ויתנו לנו את הקומה שלמעלה כי ככה זה נהוג
אצלנו או שגרים קומה מעל ההורים או שבונים דירה
אז אני מההתחלה הסכמתי לגור קומה מעל כי הם משפחה
ענייה ... היה פער סוציואקונומי בולט בין המשפחה שאני
גדלתי לבינם ... ולמרות הפער הסכמתי כי אני חושבת
שכסף זה לא הכל שיד ביד נבנה את העתיד שלנו אחרי
שנתתי להם את הכל אהבתי כמו משפחה כשנוחד להם
נכד אני הרשונה שבירכתי בימי הולדת של האם וכשהיה
בבית חולים אפילו אימו התקשרה והודתה לי איך שעמדתי
לצידו פשוט אהבתי מכל הלב ובטוב וברע הייתי איתם
כי ממש חישבתיייי אותם כמו משפחתי .. כשרצינו
להתקדם הוא אומר שאין להם עכשיו לרדת קומה ונאלצים
לקחת את הקומה שלמטה ... אז לא הסכמתי ונפרדנו
כי הם שמו אותי בפינה כי הרגשתי שזה הכל תרוצים
אחרי שנתיים לבוא ולהגיד לי דברים כאלה .. ומה עוד
אימא שלו התקשרה והתחצפה מה את חושבת אני לא
חברה את רוצה שאני אחיה ברחוב? אם אתם אוהבים
לכו תשכרו דירה .... אז אני כמו ילדה טובה לא ירדתי
לרמה שלה ואמרתי לה זהו כל אחד בדרכו וזהו שאלהים ישמור לך עליו
הוא רצה לחזור וביקש לחזור ואני לא הסכמתי כי ממש נפגעתי
ועוד סיפרתי לו על איך שהיא דברה אלייי וזה ממש הראה לי
את הכונות שלה ושאני לא יכולה לחיות בסביבה כזאת
שגם לא תומכת וגם מתחצפת .. ולבסוףף אומרת לי אני לא מתערבת
זה היה לפני 6 חודשים ואני עדיין אוהבת אותו והוא גם
הוא סיפר למשהי שאני מכירה ... מצד אחד אנחנו אוהבים
מצד שני הכבוד שלי מעל כל המשפחה הזאת הם פשוט
ירקו בצלחת שאכלו ממנה ... והוא אומר לי היא לא התכוונה
הוא מגו על אימא שלו ... מצד אחד אוהבת מצד שני קשה לי
ומצד שלישי אני לא יודעת אם כדאיי לי להלחם עליו ??
כי הוא מאוד מושפע מהאימא לא יכול לעמוד מולה ותמיד יהיה לע
קשה אם תתערב .. ואני חושבת לוותר כי מגיע לי בהרבה יותר טוב
אבל מצד מאוד חשוב אני חושבת שהוא הפספוס שלי הוא נדיר באופי
כמו שלי כמעט אבל סביבה מאוד אנוכית וחושבת רק על עצמה
וזה מאוד כואב ופוגע .... אני כל יום חושבת רק עליו
יש לציין שאני מלומדת תואר ראשון מורה בהתחלת הדרך עובדת
במכירות עם משפחה מקסימה ותומכת מאוד אך עדיין שבורה נורא ותקוע.ה
לא יכולה לשחרר אותו ... אז מה את ממליץ לי להלחם על אהבה כואב ? כי הוא נדיר ואני חושבת שאין
עוד הרבה גברים כאלה הם מעטים בזממנו אבל הבעיה שלו שהוא מושפע מהמשפחה ומשתף אותם
ומצד שני אני חושבת שמגיע לי יותר נחת במשפחה שתעריך ותוהב יותר ... אבל אני נתקעי ומאוד אוהבת ויודעת שאהבה זה לא הכל הכבוד יותר חשוב ומצידי הם תקעו לע סכין בגב מצידם זה בסדר הם אומרים אין לנו
לכל העולם וזה לגתימי וזהו לא רואים אותי ממתר וזה כואב יעני רק חושבים על עצמם ... ואני אומרת
גם אם אין לכם ואני חושבת שהכל תירוצים למה מי אין לו לרדת קומה?? גם אם אין לכם הגישה כבר מסבירה הכל איזה
אנשים ואיזה רמה מגעילה פשוט מלאך בין קוצים
לצערייייייי אבל מממממש כואב !!!!! מה אתה יכול לייעץ לי האם לוותר על אגו ולהילחם למען אהבה או להמשיך הלאה תודה וסליחה על הארכה

ירין יקרה,
בין אם תרצי בזה ובין אם לא, כשאת בוחרת בן זוג, את בוחרת גם את האנשים הקרובים לו, והמשפחה שלו היא בדרך כלל האנשים הקרובים לו. יש מי שמנותק יותר מבני משפחתו כשהוא יוצר זוגיות חדשה ותא משפחתי חדש, ויש מי שלא. וכנראה שבחברה שבה את נמצאת, ואולי עוד יותר כשזה איתו מאשר עם אחרים, המשפחה מגיעה ביחד עם בן הזוג. זה מקומם, זה לא נעים, אבל זו עיסקת חבילה. ניסית לומר לו לנהוג אחרת, וזה לא עבד. ועכשיו, את צריכה להחליט מה חשוב לך יותר. עושה רושם שהחלטת, רק שזה באמת כואב. האם תוכלי לעשות את ויתורים? - אני לא בטוח. כי אני מתרשם שאם תעשי ויתורים שכאלה, תאכלי את עצמך אחר כך באופן כזה שתהיי ממורמרת בתוך הזוגיות, וגם את וגם בן זוגך תסבלו מזה. כך שאם את לא מסוגלת להיות שלמה עם ויתורים שכאלה, את צריכה ללמוד להיות שלמה עם הויתור על בן הזוג. וזו בעצם הבחירה שאת צריכה לעשות. כך או כך, את מפסידה משהו אחד, על מנת להרוויח משהו אחר. למרבה הצער, זה המצב שבו את נמצאת. וכל עוד לא תהיי שלמה עם בחירה שלך, איזו בחירה שלא תעשי, יהיה לך קשה. לפחות בהתחלה, עד שתתרגלי למה שבחרת, ועד שדברים ישתנו. וכך או כך הם ישתנו עם הזמן.

אני מאוד מודה לך על הייעוץ כל מילה בסלע
שירבו אנשים כמוך שיאירו את הדרך
מה שחשוב לי ומאוד נחוץ לי לא להיות ברחמים עצמיים
זה כאב לי איך שלאחיות שלא עושות כלום לא תומכות וחוצפניות שתלטניות ומקבלים גברים מזהב
ואני שמעניקה הכל יורקים לי בצלחת עכשיו אני יודעת שהם לא שווים אבל
בגדול כואב נורא שהן מקבלות בשליטתן הכל ואני מפסידה ... כי אני לא יודעת ולא חונכתי לשלוט בגברים
ולא אוהבת ולכן לא משיגה גם כלום מי ששולט שלא שווה מקבלת הכל וזה מה זה גורם לי להרגיש לוזרית
כי זה מה שבאמת מתרחש סביבי השולטות וזהו ... אני חונכתי על כבוד ונתינה ורק מקבלת רחמים עצמיים עכשיו אני יודעת שבסופו של דבר אמצא מי שיעריך ואת האחד שלי אבל האם אני צריכה להיות יותר אסטרטיבית ושולטת טיפה בזוגיות על מנת להגיע לזוגיות מאוזנת או להשאר כפי שאני בלי הרחמים העצמים האלה

ירין יקרה,
את מסתכלת סביב, ועושה לעצמך הכללה, שלפיה בין אם אתה שווה ובין אם לאו, אשה שמשליטה את רצונה על גברים, תצליח למצוא גבר זהב, ואשה שלא, לא תצליח. ואני חושב שאולי גבר זהב הוא זה שרוצה זוגיות שוויונית יותר, וחושב שגם הוא שווה משהו, וגם בת זוגו. ולפעמים, כדי להשיג את זה, זה גם עניין של מקרה, ומזל, בלי שום קשר לתכונות אחרות. האם את צריכה להיות יותר אסרטיבית ממה שאת עכשיו? - אני לא יודע. אחרי הכל, זה תלוי גם בבן הזוג, וגם בשאלה איך תרגישי כשאת כך, ואם תעריכי בכלל בן זוג שהדרך היחידה לשמור עליו היא להשתלט עליו בדרכים שלא מתאימות לאופי שלך.