להתחזק מחדש: טיפים להתמודדות עם אובדן

הייתי נשואה 10 שנים לאיש יקר
וטוב. לאסוני, קרה והתאהבתי בגבר מבוגר ממני ונשוי. יש לציין שהוא זה שיזם את הקרבה בהתחלה, אך כפי שאתה מתאר לעצמך בוודאי, הגלגל התהפך מהר מאד. עזבתי את הבית די בהתחלה, לכאורה כדי לא לבגוד מקרוב באיש שכיבדתי, הערכתי ואהבתי. כן, אהבתי. ברור לגמרי שזו היתה בגידה גם ככה, אבל לפחות ככה זה היה איכשהו נסבל. לא סיפרתי לבעלי מדוע אני עוזבת, רק שצריכה זמן לבד,כי עוברת תקופה קשה. לא יכולתי להרשות לעצמי את הפגיעה בו בלומר את האמת. מאז עברו מש שנים. חמש שנים של גיהנום. הביתה לא חזרתי, בעלי נותר שבור במשך תקופה ארוכה. כשרציתי לחזור, הוא כבר לא רצה בי. בצדק. לשמחתי (באמת) הוא השתקם ובנה לו קשר חדש. הגיהנום אותו עברתי היה בשל האיש המבוגר, שמהר מאד התוודה לפני שהוא לא בדיוק יודע אם הוא אוהב. יותר "רוצה אותי". על מנת לא לעשות לו עוול, אציין כי היה גלוי בפניי לכל אורך הדרך, מעולם לא הבטיח לי דבר, הנישואין שלו הם פתוחים, שנים שאין ביניהם אינטימיות והם נשארים במוצהר בשביל הילדים, כל עוד הם בבית. בהתחלה עוד היינו שותפים לפנטזיה של לחיות ביחד בעתיד, אבל יש עוד המון המון פרטים(חמש שנים..). הנקודה היא, בסופו של דבר, שהפכתי להיות הצל של עצמי ברדיפות שלי אותו (לאו דווקא מוחשיות, יותר ברצון שלי להיות שלו), בטוטאליות שאופיינית לי, סבלתי קשות את אופיו הקשה ביותר, המון מריבות שהסלימו (ברוב המוחלט - על שום דבר!!) ועוד ועוד ועוד...טעמתי טעמה של אהבה חד צדדית והוא מר מאד. נכנסתי ללופ, כבר ידעתי שהאיש לא טוב לי, שאני משתגעת, שאני מאבדת קשר עם המציאות, מתחילה לראות הכל דרך עיניו הביקורתיות מנשוא, כולל את עצמי, וכך גיליתי שאני אדם בלתי כשיר, בלתי אהיב, בלתי הכל. אבל זה היה לופ, ובשום אופן לא ראיתי איך אני יוצאת מהמצב הזה. עדיין, למרות הכל, רציתי אותו.והתביישתי בפני עצמי שזה הוא המצב. והנה, משום מקום, פתאום התאהבתי שוב. שוב גבר נשוי. שוב מבוגר (קודם היו 19 שנה הפרש, עכשיו 11). אבל הפעם מדובר באיש טוב כל כך, רך עד כאב, תקשורתי כל כך. ונשוי. הוא הודה שהתאהב בי גם כן (אנחנו מכירים שנים, אבל לא באופן הזה). הוא מאד מבולבל מאז שזה קרה (היו לנו מספר אירועים אינטימיים) כיוון שמעולם לא קרה לו ומעולם לא בגד. אני מאמינה לו, ואנא, האמן לו גם כן. אבל כאן הסיפור אחר לגמרי. אין סיכוי כי הוא מאד מגונן על הילדים ולא יהיה מוכן לפרק את המשפחה בשום מחיר. עצם האמירה שלו שהתאהב בי, כבר היה לה אפקט מרפא. מי היה מאמין. אפשר להתאהב בי, ועוד מי? איש כל כך נהדר. אני כל כך רוצה להיות איתו, לתמיד, כזה בדיוק אני רוצה. אבל לא יכולה שלא לכבד אותו. ולכן, אני פסיבית לא לוחצת ולא מנסה ליזום. גם הוא מנסה עכשיו (הודיע לי מראש) להתרחק כדי לחזור לשפיות. החיים הכפולים קשים עליו, נפשית. נדמה לי שאני מפסידה את היתרון שלי בכך שאני לא מנסה. ולא יוזמת. מד שני, לא נראה לי הוגן לפעול אחרת. אבל אני כל כך מפחדת להפסיד אותו גם אם הסיכוי קרוב לאפס. הייתי מאד שמחה לשמוע קצת תובנות בהקשר של כל מה שסיפרתי כאן. תודה על ההקשבה.

(הודעה ללא תוכן)

את יקרה,
הרי את יודעת שהפסדת אותו עוד לפני שהרווחת אותו. אבל את מתקשה לקבל את זה, כי את עדיין תולה את כל תקוותיך בסיכוי שלא גדול בהרבה מהסיכוי לזכיה במפעל הפיס. הסיבה היא כנראה משום שזה המוכר, וגם זה שרצה אותך. ואני מתרשם שפשוט איבדת את התקווה לאהבה משלך.את צריכה לבנות את עצמך מחדש. את הבטחון העצמי שלך, ואת ההערכה העצמית שלך. את הפחד מלנסות דברים חדשים. את העניין באנשים. כל אלה כרוכים זה בזה.הייתי יכול לספר לך מה שפסיכולוגים בגרוש אוהבים לומר: שאת מחפשת אבא, שזה דגם שבהכרח יחזור על עצמו, שאת מחפשת רק את מה שאי אפשר להשיג, ועוד כהנה וכהנה. אלא שאני לא כל כך מאמין בזה. נראה לי שנישאת מוקדם, ושלמרות האהבה והערכה, היו בו כנראה דברים שהערכת פחות. אולי קשיים שטבעיים לזוגות צעירים (ולא סיפרת אם יש לכם ילדים, ואולי גם זה חלק מהעניין בדרך כלשהי), אולי העדר בטחון עצמי ונון שאלנטיות, אולי קסם, והלכת אחריהם כשמצאת אותם. אני לא יודע, אני מנחש לפי מה שנפוץ יחסית. ואחר כך הלכת אחר מי שאהב אותך בפעם שאחרי, כי זה מה שהיה חסר לך אז, לאחר שהקשר הראשון גרם לך לאיבוד ההערכה העצמית. כך שדברים יכולים לנבוע זה מזה. אבל השורה התחתונה היא שאת עדיין צריכה ללמוד להאמין בעצמך. לחפש את מי שאת לא מכירה, שאולי יהיה גם סוג של פשרה, ואולי לא, על חשבון מי שאת כן מכירה, אבל שאין לך סיכוי להצליח שם. ואולי את צריכה גם ללמוד להתפשר, ובעיקר, על מה כן ועל מה לא, ולא לפחד להעז. ויש לי הרושם שבצד ההערכה הרגשית הנמוכה שלך, יש לך גם הערכה גבוהה של יכולתך האינטלקטואלית. את צריכה ללמוד לחבר בין השניים. ובעיקר, ללמוד להיות אופטימית. ואם צריך לעשות זאת בטיפול פרטני, אל תפחדי.