התגברות על פרידה: טיפים ודרכים לשיקום

היי,לפני כחודש וחצי חברה שלי נפרדה ממני לאחר קשר של שמונה חודשים בלבד.הסיבה לפרידה מבחינתה היתה בהתחלה על כך שאני לא מתקדם עם החיים שלי וכן על הפרק טיול שלה לדרום אמריקה ושהיא חוששת איך היא תחזור משם ואם יהיו לה את אותן רגשות כלפיי כמו קודם.לאחר שדיברתי איתה וניסיתי לשכנע אותה שאנחנו לא צריכים ליפרד בגלל הנסיבות הללו ושכן אקח את עצמי יותר בידיים ובאמת שניסיתי להלחם עליה כול התקופה הזו בכך שאמרתי לה שאני מוכן לחכות לה כול התקופה עד שהיא תחזור מהטיול שלה.היא אמרה לי שיש לה עדיין את אותן הרגשות כלפיי ושהיא מבולבלת מהמצב וצריכה זמן לחשוב.זה נתן לי תיקווה מאוד גדולה שאנחנו נחזור בסופו של דבר.לאחר שלושה שבועות שלא דיברנו גיליתי מימנה שהסיבה האמיתית לפרידה היתה מההתחלה שהיא פשוט הפסיקה להרגיש אליי ולא היה לה נעים לומר לי את זה והיא לא רצתה לפגוע בי ולכן הבנתי שהיא ניסתה לשמש כתירוצים את הטיול ושאר הסיבות שאנחנו צריכים להפרד.מאז אנחנו לא מדברים יותר..ואני מנסה להמשיך קדימה ולא מצליח לנתק את הזיכרונות שלי מימנה.כול הזמן מחשבות מה יכולתי לעשות כדי לתקן את המצב ואיך קרה שביום אחד בן אדם שהיה הכי קרוב אלייך בעולם הפסיק לאהוב.מרגיש שזה פגע לי בבטחון העצמי והחשש שזה יכול להזיק לי ביצירת קשר חדש עם הבת זוג הבאה..אני אשמח לקבל עצה בנידון..

תקוע יקר,
לא קל להיפרד, ובעיקר זה קשה כאשר זה טרי. טבעי שאתה מרגיש רע, ושזה פגע בך ובבטחון העצמי שלך. ברגיל, גם טבעי שדברים כאלה נוטים לעבור. אלא שלפעמים זה לא, ואם זה לוקח יותר ממספר חודשים, או יותר משנה, ואתה עדיין לא יוצא ממצב הרוח הרע שלך, כדאי ללכת לטיפול. אבל יש גם דרכים לצאת מזה עוד לפני, ואתה רק צריך לנסות קודם. במודע. מתוך רצון והחלטה שאתה לא רוצה לשקוע, אלא שאתה מאמין בכך שאם מצב הרוח ישתנה, גם תגיע למה שאתה רוצה. ראה בבקשהטיפ שכתבתי פעם בענייני היכולת להתגבר על פרידה. ובדרך, גם לחפש דרכים לשיקום מצב הרוח - חברים, מוזיקה, עניין, חברים, פעילות ספורטיבית, יצירה, או כל דבר אחר שמתאים לך ועושה לך טוב, במקום לשקוע במקום שבו אתה נמצא.

שוב שלום לך ד"ר אורן!!!קראתי את תגובתך לבעיה שלי ואני מסכים שיצירת קשר חדש תאפשר לי לפתוח דרך חדשה וליתנתק מהקשר הקודם.ובכל זאת יש לי סוגייה שאני כול הזמן מתעסק בה בנושא הקיים.האם הייתי צריך לתת יותר זמן למחשבה לחברה שלי לגביי המשך הקשר??? כאשר היא ביקשה זמן לחשוב על זה(נתתי לה זמן של שבוע לחשוב על העניין).כאשר שאלתי אותה אם יש לה עדיין רגשות אליי היא אמרה שכן..ושאחרי שהיא החליטה להפרד סופית אמרתי לה שאני לא מוכן לוותר עליה מתוך ידיעה שיש לה עדיין רגשות כלפיי והיא אמרה שאני עדיין בלב שלה.אחרי ניתוק של עשרה ימים מבלי לדבר איתה הרגשתי שהייתי חייב להבין למה בכל זאת היא מוותרת על הקשר והתקשרתי עליה לברר..היא התעצבנה שאני לא מרפה מזה ולא ממשיך הלאה ושהיא לא רוצה לפגוע בי...ולבסוף הרגשתי שאני קצת לוחץ ושאולי גרמתי לה להודות שעבר לה ממני.היא בסוף הודתה שעבר לה ממני בהמשך הזמן..נשאלת השאלה למה מכתחילה היא אמרה שיש לה עדיין רגשות????ואולי בגלל שלחצתי עליה היא החליטה "כאילו"להודות בכך שהיא לא מרגישה אליי כלום יותר..אני מסיק מזה שבמהלך כול השלושה שבועות לאחר הפרידה לא ראיתי שום מאמץ או ניסיון מימנה להחזיר את הקשר כך,שנראה לי שהכי הגיוני שהיא פשוט המשיכה הלאה...ולא היה לה את האומץ לומר לי את זה..רק כדי לא לפגוע בי.אשמח לשמוע את דעתך בנושא:)))

תקוע יקר,
ראה, אם לאחר שלושה שבועות של ניתוק יצרת קשר, ואחר כך שמרת שוב על מרחק ועל שתיקה לעשרה ימים נוספים, ואז היא "מתעצבנת עליך", כשאתה יוצר איתה את הקשר, על כך "שאתה לא מרפה", אז היא אומרת לך משהו ברור, שהיא קיוותה שתבין לבד. ובעצם, היא מתעצבנת בעיקר על זה שהיא צריכה להיות יותר מפורשת, לחדד את העימות אתך, ולהרגיש פחות נעים עם זה - כי אף אחד לא אוהב לפגוע באחר. התוצאה של חוסר היכולת שלה להתעמת איתך בהתחלה, ולומר באופן ברור יותר מה היא רוצה, ואולי בעיקר מה היא לא רוצה, היא שהיא "נאלצה" לעשות את זה בסוף, ואולי חזק יותר מכפי שהתכוונה מלכתחילה. האכזבה שלך היא על שלא הבנת זאת לבד. וכמו ביחסים, כך גם בפרידה, לא תמיד קל להבין לבד, ודברים צרכים לעיתים קרובות להיאמר יותר במפורש, גם אם ייצרו עימות מסויים. כאשר היכולת להיות אסרטיבי (לומר דברים חשובים באופן שהצד השני יוכל גם לשמוע) מוגבלת, אנשים או נמנעים או הופכים להיות אגרסיביים יותר מכפי הנדרש.האם היה לה משהו כלפיך בעבר? - יכול להיות. ובאמת גם יכול להיות שהיא מכחישה זאת כדי שלא תהיינה לך תקוות לעתיד. כך או כך, עושה רושם המסקנה הסופית שלך מאד נכונה.

ד"ר אורן יקר
!!!ההודעה האחרונה גרמה לי להבין יותר טוב את התמונה הכללית של הפרידה וזה מאוד עזר לי להשלים עם זה למרות הכאב.בעיקרון הבנתי שהייתי אמור להבין את זה לבד מימנה וכן לאחרונה חשבתי גם (למרות שאני יודע שאני לא צריך להתעסק עם העבר) שאולי הייתי צריך לתת לה יותר משבוע לחשוב עלינו וגם עם התוצאה היתה שלילית הייתי מקבל אותה.האמונה והתיקווה הן הסיבות שהתעקשתי להשען אליהן.הסיבה הנוספת שחשבתי שהיא עדיין אוהבת היתה שראיתי אצלה צדדים של קינאה כמו לדוגמה:שהעליתי בפייסבוק סטטוס אחת הידידות שלי רשמה שם משהו ואז אחרי כמה ימים חברה שלי שלחה לי הודעה שכביכול האהבה שלי היא לאותה ידידה שרשמה לי תגובה על הסטטוס.זו הסיבה שגרמה לי לחפש אצלה תשובות אם היא אוהבת אותי או לא.בנוסף באחת השיחות שלנו אמרתי לה שהיא היתה צריכה לומר לי את הסיבה האמיתית לפרידה וכך היה לי יותר קל לשמוע את האמת וכנראה שהשארתי אצלה תחושה שאני מוציא אותה שקרנית מכול הסיפור.לסיכום אני במצב של השלמה היום אחרי של ליותר חודש וחצי ורוצה פתוח פרק חדש בקשר חדש.רק דבר אחד עדיין מפריע לי היא העובדה שהקשר שלנו נגמר בצורה קצת פחות טובה ושאני מקווה שבעתיד נחזור לדבר בלי שנצטרך לקשר את זה לקשר רומנטי.כי בסופו של עניין היא עדיין חשובה לי כבן אדם והקושי שלי הוא למחוק אותה לגמרי עכשיו למרות שאין ברירה.היה לי גם חשוב שהיא תזכור אותי לטובה ותשמע שאני משאיר לה גם את האופציה הזו גם אחרי שתחזור מהטיול.חשבתי לשלוח לה מכתב ידידותי לפני הטיסה שלה ולומר לה את הדברים..השאלה אם זה הכרחי????

תקוע יקר,
ראה, מצד אחד הבנת שהיא לא אמרה לך את מה שחשבה, בין אם כי לא רצתה להתעמת אתך או כי לא רצתה לפגוע בך, ואולי גם מסיבה אחרת לא ברורה. העובדה שהיא לא רוצה את הקשר הזוגי איתך לא אומרת שהיא לא יכולה להיפגע אם אתה יוצר קשר אחר. דברים כאלה קורים אצל אנשים פגיעים, שקשה להם גם כאשר הם צריכים להתעמת עם ההשלכות של המעשים שלהם עצמם. היא ניתקה אתך קשר, אבל זה לא אומר שהאגו שלה לא יפגע אם תיצור קשר אחר, וזה לא אומר שהיא לא חושבת עליך כאפשרות, אם שום דבר אחר לא יילך לה. לכאורה, בגלל שרצית, אתה הדבר הבטוח והאיש שרוצה אותה, וגם זו תכונה מבוקשת. אז בהחלט ייתכן שרק בגלל זה היא "שומרת על הטריטוריה שלה". האם זה מעיד על יציבות וביטחון עצמי? - כנראה שלא. האם אתה רוצה להיות ברירת המחדל שלה? - אני לא בטוח. תחשוב על זה. כי אם היא לא באמת מרוצה מהקשר, זה יתבטא ביציבות הקשר בהמשך, אם יהיה כזה, או באיכותו. לא רק איכויות הפרטנר/ית לקשר חשובות, אלא גם הרצון הכן שלו או שלה להיות שם. האם מכתב יועיל? - אולי כן, במובן של חיזוק התובנה שלה שאתה באמת ברירת מחדל ממשית אם קשרים אחרים שהיא מנסה לא יצליחו. האם זה מה שאתה צריך? - אני לא בטוח.

ד"ר אורן היקר,
במשך לשיחתנו,האם לדעתך פערי הגיליים בנינו השפיע???אני בן 27 והיא 21..שאלה נוספת לגביי השאלה של המכתב,אני מרגיש מאוד רע באיך שהשיחה האחרונה בנינו נגמרה ולא מפסיק לחשוב על זה..באיזשהו מקום אני מרגיש שאני רק רוצה לשמוע לשלומה ולא בקטע שאני מנסה להיות ברירת מחדל.זה יותר בקטע הידידותי שמעבר לזה שהיינו זוג היינו גם חברים טובים ומאוד קשה לי למחוק אותה מהחיים שלי..חשבתי רק לומר לה שאני מצטער איך שהשיחה האחרונה נגמרה ולשאול איך היא מסתדרת לקראת הטיול...מרגיש שזה יעזור לי להמשיך הלאה בתחושה טובה שסגרתי פרק בחיים שלי..האם זה חיוני לדעתך??

תקוע יקר,
לפעמים בגרות היא עניין ביולוגי, אבל תמיד היא עניין נפשי, של בגרות, של שאיפות למיניהן ושל השלמות למיניהן עם מה שיש, ושל הדיאלוג בין אלה לאלה.אתה יכול בהחלט לומר את מה שאתה מרגיש נכון לומר. זו חשיפה ורגישות, ואם אתה חזק מספיק כדי להיות חשוף ורגיש, זה טוב. עשה כפי שאתה רוצה ומבין.