להתגבר על פגיעה רגשית - פורום

שלום רב
דוקטור אורן כבר כתבתי אליך בעבר , בקשר לחבר שהיה לי שהפך מאדם טוב למגעיל ודוחה שדקר לי סכין בגב הבעיה היא שעברתי את גיל 30 והוא היה האחד שהתחברתי אליו בלב ובנפש , מהשנייה הראשונה שהכרנו לא רואה את עצמי עם אף אחד אחר, אינני מסוגלת לשכוח אותו להוציא אותו מהלב , למרות שהוא פגע בי בלי סוף ולגבי טיפול פרטני אין לי את המימון לזה כי אינני מסוגלת למצוא תעסוקה , קשה לי לישון , לנשום נורמלי, קשה לי לחייך לשמוח , רק עכשיו אני מתחילה לקלוט שהייתי יותר מדי טובה אליו למרות שהוא היה רע אליי ואכזר אני אכולת כאב ועצב שלא עוזב , על גברים אחרים אין בכלל מה לדבר איבדתי אמון בבנים לגמרי , בבקשה תן לי עצה מה לעשות כי אינני יכולה להמשיך כך תודה

קיטן יקרה,
פעמים רבות קשה לשכוח דווקא את זה שפגע בך קשה כל כך. דווקא בגלל שהרגעים הטובים מעלים אותך לציפיות שהנה סוף סוף עלינו לפסים הנכונים, והתקוות מטיסות אותך לשחקים ולאושר שלא תדעי אחרת. ואולי גם מה שהוא אומר באותו רגע. עד לנפילה הבאה, שהיא קשה מאד.את יודעת מה את צריכה לעשות: להמשיך הלאה. לשכוח. לעסוק בדברים אחרים, להיות עם חברות, לשמוע מוזיקה, למצוא עיסוקים מרתקים. אבל את זה את יודעת הרי, ולא אוכל לומר לך דבר מעבר לזה כאן. נשארת רק השאלה אם את יכולה. ואם את לא, אני לא רואה דרך אחרת מאשר טיפול, או לתת לזמן לעשות את שלו, כלומר, סבלנות. ואם אין לך תקציב, נסי בקופת חולים. אין לי לתת לך יותר מזה במסגרת של פורום.באופן חריג אני פותח את הפנייה שלך לגולשים שכאן, לשיחות כאן בפורום שתהיינה ללא מעורבות שלי. אולי ייצא לך מזה משהו.

שלום
ל-cittenכמו שכתבתי כבר בשתי הודעות פה בעמוד הנוכחי של הפורום, גם אני הייתי במערכת יחסים קשה וגם אני חוויתי שינוי מוחלט של הבן זוג וגם לי היה קשה להתגבר.. שלא לומר קשה לקחת את עצמי וללכת. זה לקח לי ארבע שנים.אני היום כועסת על המערכת יחסים הזאת ואני כועסת על הבן זוג שהיה לי. זה מעסיק אותי מאוד, אני מודה, אבל אני יודעת שלעזוב אותו וללכת הייתה ההחלטה הכי נכונה שיכולתי לקחת. גם אם ייקחו עוד כמה שנים למצוא מישהו אחר ולהיות איתו, עדיף לחכות את השנים האלה מאשר לבלות בחברת מישהו שלא שווה אותך ושתתגרשי ממנו בסופו של דבר.אני לא אומרת שהכל ורוד. גם לי היתה תקופה ארוכה שבה חשבתי שהאקס הוא אהבת חיי ושאני לא אוכל להיות עם אף אחד אחר, אבל עברתי תהליך חיובי מאוד שבמהלכו הבנתי את מה שכתבתי לך קודם. הבנתי שאני גם לא אשמה. את יכולה לשבת ולבכות על השנים שעברו ועל הפחד שלך לא להתחתן ולמצוא מישהו, אבל את גם צריכה לאסוף את עצמך ולהמשיך הלאה. תצאי עם חברות, תבלי, תלכי ללמוד משהו, תצטרפי ליציאות של אנשים בעבודה וכו', לפחות בתור התחלה תכירי גברים, אפילו כידידים, ותראי שהם יכולים להיות טובים פי כמה וכמה מהדביל הזה ששבר לך את הלב.אני בעצמי "נדלקתי" על כמה גברים מאז שיצאתי ממערכת היחסים שלי ואני מבטיחה לך שאם לי זה קרה, זה יקרה גם לך. אני לא יכולתי לחיות בלעדי האקס שלי, שנים שנשארתי איתו למרות שהוא כבר לא אהב אותי. שנים שסבלתי יחס משפיל וחוסר הערכה, חוסר אהבה, בגידות.. ועוד בגילי, כאילו הוא היה אחרון הגברים בעולם. הוא בסך הכל אחרון הטיפשים בעולם. את זה אני יודעת היום.תוציאי את עצמך מהמעגל המקולל הזה. הפרידה הזאת זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לך.

אני בחורה היום כבת 28 .יצאתי עם בחור כשהייתי בת 25 בשמך שנה וחצי.אויי כמה עליות ומורדות כמה כאב לב, כמה לילות ללא שינה, כמה שינה אך הלב ער, ואז לא ראיתי היכן אני נמצאת.תחילה הכל היה מדהים פרפוריםץ...וכו...אך לאחר מכן התחלתי לראת את חוסר הכבוד שיש לו אליי, את המריבות שרבים והוא נעלם ליומיים ואני אכולה ואז הוא חוזר עם פרחים....על הדמעות היפות שלו שאסלח לו , על השמחה שלי שהיתה תלויה במצב רוח שלו .היה לי קשה מאד לשכוח אותו, שנה שלמה לא יצאתי עם איש אבל כדי להתנקות ממנו. כדי שאצא עם מישהו לא אזכר בו. (כך אני בחרתי לנכון)ממי, לפעמים שאנחנו בפנים אנחנו לא רואות נכון....אני למדתי מזו אהבה:"ויאהבה כגופו ויכבדה יותר מגופו" האיש שלך שצריך לשמוח שאת שמחה ולהיות איתך כשאת עצובה, לכבדך ולאהבך וגבר שלא עושה זאת הוא לא גבר. אבל לא הבנתי את זה כל כך מהר ממי, הכרתי אחרי שנה גבר חמוד שהפך בעיניי למדהים .פתאום שאני מקבלת כבוד, יחס , מריבות יש משלימים או מדברים בכבוד, פתאום מישהו שמכבד אותךךך, מכבד את המערכת יחסים הזוווו עכשיו נפתחו לי העיניים. ממי אני חשבתי שלעולם לא אשכח את האקס..מידי פעם נזכרת אך מחייכת שטוב שאני לא שם.היום אני עם האיש שלי כבר 8 חודשים ואני מאושרת.לפעמים עדיף אהבה שקטה ונקייה ושאיש שלך יהיה חבר טוב שלך מאשר אהבה מטורפת ואת בסוף נשברת. תאזרי כוחות דברי עם בורא עולם שייתן לך כח ותתפללי לזיווג הגון משורש נשמתך....אמן!!!! מאמינה שכל מה שתרצי יהיה...קודם את צריכה להאמין ולחזור להתחבר לאישה שבך. אישה יש לה כוח עצום שמרי עליו ותעריכי את עצמך נכון:)))) בהצלחה

יצאתי עם בחור במשך שנה, החצי שנה הראשונה הייתה נפלאה - חשבתי שזה האחד.אחרי חצי שנה הבנתי עם מי נפלתי, כול פעם שהייתה בעיה, או שהייתי זקוקה לעזרה הוא פשוט היה נעלם, תלוי בגודל הבעיה. פעם לחצי שעה " נכנסתי לישיבה, ושכחתי את הפלאפון על השולחן /נגמרה לי הבטריה/ בדיוק הייתי באיזור ללא קליטה " ופעם לעשרה ימים "קטן עליך/ תסתדרי לבד/נו, איזה יופי תרגישי כשתפתרי את זה לבד!/אני לא יודע מה לעשות" וחוזר לאחר שהבעיה נפתרה עם מבט של כלב עצוב בעיניים, מבקש סליחה, עם פרחים/עציץ.בסוף נמאס לי, היחסים היו חד סיטריים, כשהוא היה צריך עזרה אני הייתי שם עבורו ,אבל הוא לא.נכון , קשה לי לשכוח אותו, שנה אחרי אני עדיין מלקקת את הפצעים, אבל זה לאט לאט עובר.בן זוגךחייבלהיות שם לצידך לתת לך יד וכתף, ולא כול פעם לקום וללכת ,כשהוא לא מסוגל להתמודד עם בעיות.היום אני יותר חזקה, מבינה התאהבתי בגבר שרציתי שהוא יהיה, ולא במה שהוא באמת היה.יש לך את הכוח בתוכך, להמשיך הלאה, להסתכל קדימה ולהגיד טוב שזה נגמר, יבוא הרבה, הרבה יותר טוב ממנו!

פעם מישהו אמר לי שאת הרע קשה יותר לשכוח ומקשר רע קשה יותר להפרד. אם את מקבלת יחס והיחסים הם משני הצדדים את יכולה להפרד, כי את יכולה להגיד לעצמך מה היה שם ומה לא היה שם. אם מישהו משחק איתך ומשחק בך וזאת ההרגשה אז קשה להפרד ממנו כי את כל הזמן מחפשת אצלו צידוקים והסברים והתנצלות וסליחה, אפילו שהוא כבר לא שם. במקום להמשיך הלאה את מחכה למה שלא יגיע אף פעם, לסליחה אמיתית. הוא לא יתנצל שפגע בך אבל זה לא אומר שאת אשמה שהוא פגע בך. זה פשוט קורה לפעמים, זה אומר שהקשר הזה לא היה טוב ולא נכון, הוא היה סוג של טעות, אולי תאונה, אולי פשוט טעות. במקום שהוא יבקש סליחה את צריכה לסלוח לו בלב, לסלוח לעצמך שטעית בזה שבחרת אותו ולסמוך על עצמך שבפעם הבאה תבחרי טוב יותר.