להרגיש לבד: תחושות וקשרים

שלום
ד"ר.בעבר עזרתי לי לפתח צורת חשיבה, והייתי שמח לעצתך שוב.אני בן 25 בקרוב, והסיפור הוא כזה.הייתה לי חברה במשך שנה וחצי, היא נפרדה ממני לפני שנה וחצי, ועברתי תהליך מאוד קשה של החלמה, במיוחד נוכח העובדה שהיא נתנה לי מסרים רבים כפולים והיינו מאוד מאוד קרובים במהלך הקשר, ככה אני הרגשתי לפחות.באומץ, ולאחר שסבלתי רבות, שמתי לזה קץ.תמיד אמרתי לעצמי שאני לא אסבול את זה שוב, ושאם עברתי את הפרידה ממנה והחלטתי שמגיע לי יותר, מגיע לי שהבחורה שאיתי תאהב אותי ותכבד אותי ותרצה בי, ולא לא תהיה החלטית לגבי הקשר איתי.כמה חודשים אחרי הפרידה, ולמרות שאני לא התגברתי לגמרי, הכרתי בחורה מקסימה, אבל לא יודע לא הייתה משיכה, ונפרדתי ממנה כעבור חצי שנה של יחד שבמהלכן ניסיתי אבל זה לא היה זה, והלבטים נגמרו והחלטתי לחתוך בגלל שהכרתי מישהי שפשוט נדלקתי עליה, ולא רציתי לפספס אותה.התחלתי לצאת איתה והיה מאוד מרגש, היא מאוד מאוד יפה וחייכנית, ופתאום הרגשתי שהבחורה הראשונה לא מעניינת אותי בכלל.הבעיה הייתה באופי שלה, שלאחר מספר קטן מאוד של זמן התחילה להתעצבן מכל מיני דברים קטנים, ממש מתרגזת, ואז מתנצלת, מאשימה את זה שהיא בתקופה לחוצה (שנינו היינו בתקופת מבחנים). חוץ מהתפרצויות מוזרות, היא הייתה מתנהגת בצורה שלא אהבתי, כל היום עסוקה בדברים שלה, ואז באה אליי באיזה 12 בלילה, לעיתים מאחרת כשהיא יודעת שאני קם ב-7 ללמוד, ומנסה ליזום, אולי נשב ותחתוך לי אבטיח, שאני אעשה לה נעים בגב עד שתרדם, זה מאוד הציק לי שלא אכפת לה שאני אשן ואהיה ערני למחרת או שתגיע מוקדם יותר. או שהייתה כועסת למה אני לא מדבר איתה ארוכות במהלך היום, ולא הייתה מבינה שאני פותר תרגילים (תואר במדעי המחשב) ושזה לא עניין של שינון צריך הרבה ריכוז, היא הייתה מתעצבנת ומתעלמת מהסבריי.בנוסף היא הסתירה אותי מחברות שלה ואמרה שהיא לא בטוחה עדיין בקשר ולכן אין סיבה לספר או להפגיש אותי איתן, וגם לה לקח הרבה זמן עד שפגשה בחבריי או עלתה אליי הביתה ופגשה בשותפה שלי.היא אפילו אמרה לי שהיא לא רוצה שאנשים ידברו שיש לה מישהו, כל עוד היא לא בטוחה שהקשר הזה יחזיק מעמד.כל העניין הזה החזיר אותי אחורה, שאמרתי שאני לא מוכן להתנהלות כזאת, לא אהבתי שהיא מתעצבנת עליי ואז מבקשת סליחה, ואני מחבק ואומר לה שזה מובן, וכשאני קצת עצבני אז זה סרט מעולם אחר.הקיץ הגיע וראיתי שהקשר הזה לא כ"כ מעניין אותה, אז החלטתי לחתוך.תחילה היא הייתה מופתעת אבל אחרי זה אמרה שהיא מבינה ושאולי נשאר ידידים, אמרתי לה שאני לא מעוניין ונפרד ברוח טובה, היא הסכימה ונפרדנו.לקראת אמצע הקיץ ניסיתי לחזר אחריה אבל היא דיי דחתה אותי, ואמרתי לעצמי אולי כשתתחיל השנה החדשה ונפגש שוב נרגיש אחרת, לצערי באמת תליתי בזה תקווה.נפגשנו במקרה ודיברנו קצת, והרגשתי והבנתי שהיא במקום אחר, ושהיא לא מעוניינת.כתבתי לה שאולי ננסה כי סה"כ היה כיף ושהמשברים ביננו היו כי לא התראנו כמעט בכלל בימים ושנינו היינו לחוצים והוצאנו את זה אחד על השני ושאני מרגיש פספוס והנה עכשיו זה הזמן להתחיל שוב, כששניינו בתקופה רגועה.והיא ענתה אני לא מבינה מה היה כיף בכלל כל הזמן רבנו בתקופה קצרה כ"כ, ושהיא לא מעוניינת, ומתנצלת אם פגעה בי.השאלה שלי היא כזו, מדוע אני מתעמק בזה, הבטחתי לעצמי להיות עם מישהי שבאמת רוצה אותי, והנה אני חוזר חלילה, אמנם אני לא לוקח ללב כמו שעשיתי עם הבחורה הראשונה, אבל למרות שהייתי שלם עם הפרידה ממנה, כי החלטתי שמגיע לי מישהי שכן תשקיע, וכן תבין אותי ולא רק תהיה פרינססה שאני צריך להבין אותה כל הזמן, אבל היום איפה שהוא כואב לי וזאת עוד למרות שתוך כדי הקשר, כשהיא התנהגה כך, לא פעם הרגשתי שלא בא לי להיות בתוך זה ושאין לקשר הזה עתיד.אציין שבשבועות האחרונים חלה הדרדרות רצינית ביני לבין ההורים שלי, הם גרושים ודיי עסוקים בחייהם האישיים ודיי לא שמים עליי ועל אחותי הגדולה, ולכן גם נותק הקשר איתם בעקבות משבר, יכול להיות שזה גם משפיע עליי.אנא עצתך ד"ר.תודה

אלי יקר,
אתה פתאום מרגיש לבד, ואולי בגלל זה אתה נוהה אחר קשרים ישנים שנסתיימו. והרי היה לך קשר רגשי, והקשר הרגשי הזה לא נסתיים ולא נעלם לחלוטין, ולכן קל הרבה יותר לצפות ממנו למשהו - לפחות למימוש של זיכרון של משהו - מקשר ישן, מאשר ליצירת משהו חדש לגמרי עם מישהי שאינך מכיר. וצדקת: בהחלט יתכן שהניתוק הנוכחי מהוריך מעצים את התחושה הזו.בעניין הוריך, הם זקוקים לזמן. הם כנראה זקוקים בעיקר לתחושה שהם יכולים ליצור קשר זוגי חדש (או אולי אפילו לחדש את הישן) ללא הפרעה רגשית שאתם יכולים לבטא או שהם עלולים לחשוש ממנה דווקא בגלל שיש להם רגש משמעותי כלפיכם. באיזה שהוא מקום, אולי אתם הקשר הבטוח שלכאורה "תמיד אפשר לחזור אליו", ועכשיו הם עסוקים בתכנון העתיד שהוא פחות בטוח, ולכן קל לשים אתכם בצד לזמן מה. כך זה בתפיסה שלהם. בתפישה שלך ושל אחותך זה כנראה אחרת לגמרי, ואתם מרגישים הרבה פחות בטוח כאשר הוריכם נפרדים. מה זה אומר על הקשר שלהם אתכם, רגשית וכלכלית? אתם כנראה כבר לא באותו המקום בדיוק מבחינת הביטחון האישי שלכם ומבחינת היחסים איתם, בין אם הם אוהבים אתכם (מה שמאד סביר), ובין אם לאו (מה שמאד לא סביר).