להפסיד אהבת חיים - מה עושים?

טוב, לא כל כך פטאלית. אבל אני חייבת להוציא משהו החוצה.לפני כמה ימים במסיבה התנשקתי עם מישהו. אני חיילת, והוא קצין בבסיס שלי. אני חושבת עליו באופן כמעט אובססיבי. בפעמים קודמות, ועם בני זוג קודמים שהיו לי תמיד ידעתי איך לפעול, מה לעשות בכל רגע. עכשיו אין לי מושג. לא דיברנו מאז ולא נקלתי בו בבסיס מאז. מעולם לא היתה לי בעיה כזו, אבל אני לא יודעת מה לעשות - האם לפנות אליו כשאני פוחדת פחד מוות מדחיה, מזה שאני חיילת והוא קצין - ושהוא ירתע מזה?האם לחכות ללא מעש, האם להיתקל בו בטעות...אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל יש לי הרגשה מוזרה לגביו. כאילו אם אני לא אפעל אני אפספס פה את אהבת חיי או משהו כזה - ואסור לי לתת לזה לקרות!אני לא בטוחה אפילו אם הוא מעונין, אפילו חושבת שכניראה שלא יהיה.מה לעשות?

אולה יקרה,
היה פעם שיר: "כל יום, כל יום, אני מאבדת בחור יפה ברחוב."את בלחץ, כי אכן, להפסיד אהבת חיים זה לא עניין של מה בכך. את אפילו חושבת שכנראה זה לא יקרה. אבל יש לך הרגשה מוזרה שבכל זאת זו אהבת חייך. ואולי את כבר מבינה שהחמצת את אהבת חייך? – במילים אחרות, את מבולבלת למדי, נכון?אם את פוחדת פחד מוות מדחייה, כלומר, פוחדת מזה יותר מאשר להפסיד את אהבת חייך, אז אין דילמה. פשוט, לא תעשי שום דבר. ואם "אסור לתת לזה לקרות", כלומר, את לא יכולה לא לעשות שום דבר, אז אין לך ברירה, אלא להתגבר על פחד המוות שלך. או לחכות ליד הגורל, ולא לעשות דבר (אבל אז, דחייה, אם כי אולי פחות כואבת כי לא פנית אליו, תהיה בכל זאת, או שיקרה מה שאסור שיקרה).ואולי שעור קטן בחיים: מה שלא מנסים, גם לא יקרה. וכבר אמרנו שאסור שזה יקרה. אז אולי כדאי לנסות בכל זאת? – תחשבי על זה.