להכיר חברים חדשים ולהקטין פחד

שלום רב,
יש לי שאלה קצת שונה מאלה שבד"כ יש פה. אני אוטוטו בת 26. מעולם לא היו לי "חבר'ה". תמיד היו לי הרבה חברים, אבל חבר או שניים מכל מקום בחיי (עברתי דירות רבות ומקומות רבים בחיי, מאילוצי ההורים ומאילוצים אחרים) ותמיד הייתי "מספר 2". אף פעם לא ראיתי עצמי במצב של "לאןהולכיםהיום", אלא "לאןאתםהולכים היום", תוך תקווה שיציעו לי להצטרף (מעולם לא הרגשתי מספיק בטחון להציע את עצמי.אני חייבת לציין שאני מאוד חברותית, מצחיקה ובאמת כיף להיות איתי. הבעייה היא לא בימים כתיקונם, אלא בשישי בערב, ימי העצמאות, ימי הולדת.... תמיד אני חושבת שבועיים לפני את מי "לשריין", כדי שלא ארגיש בודדה.לאחרונה היה לי חבר לכחצי שנה. בחור מדהים, רגיש, רציני ואוהב אותי מאוד. אצלו תמיד הייתי "מספר1". לא היה מעולם עושה דבר מבלי שאצטרף אליו (אגב, אצלי זה לא תמיד היה כך, היו דברים שאהבתי לעשות עם חברות. הוא לא, גם עם חברים אהב מאוד להיות איתי).נפרדנו לפני כחודש ביוזמתו, יום ההולדת שלי קרב ובא, וכך גם יום העצמאות. שוב אני חרדה. מחר יום בחירות, ואני מאוד שמחה שאני "נאלצת" לעבוד, כי גם ככה אין לי עם מי להיות ולהשאר בבית לבד זה לא בדיוק תענוג.איך מתמודדים עם בעיית הבדידות הזאת, של שבתות וחגים? של ימים שבהם החברות הנשואות שלי מבלות עם המשפחה, והאחים שלי מבלים עם חברים? מעגל החיים שלו די רחב (עבודה, לימודים, דירה עם שותפים...) וחשבתי פעם לצאת לאיזה חוג להכיר חברים חדשים, אבל אין לי זמן וזה גם לא נראה לי פתרון. וכמה אפשר כבר לראות טלויזיה?...אני גם יודעת שזו לא בדידות של לאחר פרידה מהחבר, כלומר משהו זמני, כי גם לפני כן הרגשתי כך.נגמרו לי הרעיונות.בתודה מראש,בודדה.

בודדה יקרה,
למרבה הצער, לא כולם יכולים להיות מספר 1, אם כי יש ציפיה שמדי פעם מספר אחד יתחלף, ולפעמים גם אנחנו נהיה כאלה. אבל יש לי רושם שלפעמים את מחפשת תרוצים למה לא לעשות. אולי המשפט הבא שלך הוא משפט המפתח: "אבל אין לי זמן וזג גם לא נראה לי פתרון. וכמה אפשר כבר לראות טלויזיה?" – משפט שמאד לא ברור לי. מצד אחד את אומרת שאין לך זמן, ומצד שני שכמה אפשר לראות טלויזיה?הרושם שלי הוא שיש לך זמן, אלא שקשה לך לפעמים לאסוף את האנרגיות כדי ליזום. ובצדק, לפעמים, כי ליזום פעילות חברתית זה גם, לפעמים, לקבל דחיות, ואם את אדם נורמלי, אז גם לך לא נעים לפעמים לקבל דחיות, ולפעמים גם את חוששת, כמו כל אחד, מלנדנד לאחרים, מה שעלול להגביר את קצב הדחיות. אז אולי כדאי שתחפשי פעילות כזו שלא את תהיה היוזמת העיקרית שלה, אלא היא מובנית ככזו שאחרים עושים אותה ויוזמים אותה. וכן, חוגים, טיולי שבתות (טבע או סיורים בערים), חוגים או קורסים של צילום/ציור/פיסול, הרצאות (ניסית פעם לבדוק כמה הרצאות מרתקות יש באוניברסיטאות, חינם או במחיר מוזל?), או פעילויות אחרות שיעניינו אותך, כולל חוגי פעילות ספורטיבית (כולל אומנויות לחימה), או תאטרון. אלה הם מקומות נהדרים לאסוף חברים חדשים, ואולי דווקא חוג תאטרון יכול גם לעזור לך ללמוד להחשף לאחרים, ולהקטין את פחד הבמה שלך.