חוסר ביטחון בזוגיות: מה עושים?

שלום
אני מקווה שתוכל לעזור לי
אני קצת אובדת עצות
אני עם בן זוג כבר 8 חודשים לצערי מלווים בשתי פרידות וחזרות
שתיהן היו מצידו ואני מכמות האהבה שיש לי אליו חזרתי מבלי לחשוב פעמיים אך יש לי בעיה:
בדרך כלל מי שמכיר אותי תמיד הייתי עם ביטחון עצמי סביר, תמיד בטחתי בבני הזוג שלי אך עם מעט קנאה (נדמה שזה בסדר) למרות שהוא מראה לי הרבה אהבה אני עדיין מרגישה שמשהו חסר
נתחיל מזה שכל בוקר אני קמה בתחושה של ״הוא יתקשר?״ ״למה הוא לא מתקשר״ אני תמיד על השעון איתו,
כל הזמן אני גם מרגישה שאני צריכה להבין אותו, הוא לומד הוא עובד הוא עם חברים יש לו מבחן יש לו חיים
ואני איפה שהו שם בין לבין. וזה מציק לי
בשתי הפעמים שהוא ביקש לחזור אליי ובעיקר בפעם האחרונה הוא היה יותר מג׳נטלמן אליי, הפתיע אותי, חיכה מחוץ לרכב כשבא לאסוף אותי הזמין אותי יפרגן לי מלא על המראה שלי, נתן לי להרגיש מלכה..
עד הרגע שאמרתי יאללה חוזרים. בפעם השניה לא חסכתי מלהגיד לו מה אני מרגישה ומה אני רוצה ממנו, וכן הוא מתקשר אליי וכן הוא משתדל והוא באמת בנאדם מאוד מאוד עסוק, אבל עד כדי כך?
הנה היום למשל הוא סיים ללמוד ב18:00 התקשר אליי תוך כדי שהוא מתארגן למסיבת פרידה מחברה לעבודה שלו, ואמר לי ש״אולי ניפגש!״. אני לא חושבת שמגיע לי להיות בעמדת האולי הזה..
אני סיימתי לעבוד בשעה 23:00 התקשרתי אליו והוא עדיין היה עם החברים, תהיתי אם בכלל הוא חשב עליי מה קורה איתי, בסוף בשעה 23:15 אחרי שהתקשרתי אליו שוב הוא אמר לי ״אני עוד מעט מגיע אלייך. השעה כבר 23:49 ואני משתגעת מהאדישות שלו אליי... העניין שמחר גם יש לו מבחן בבוקר, ואני מרגישה שאני במקום הזה שאני מפריע לו! אני מונעת ממנו את הזמן לנוח כי אני רוצה לראות אותו,
הוא כן נותן ומעניק כשהוא יכול, אבל זאת הבעיה, זה קורה רק כשהוא יכול ויש לו את מעט הזמן בשבילי. זה כואב לי.
עם כל המילים היפות שהוא אמר לי כשחזרנו וכל היחס הג׳נטלמן הזה התפוגג.
העניין שאני לא בתם ככה, כי בלתי מהתקופה שלנו יחד מסיבות אישיות שלו הוא התייחס אליי בערך כמו לכלום ושום דבר, וזאת הסיבה לפרידות שלי ממנו, ואמרתי לו שאנחנו חוזרים בתנאי שכל זה לא קורה יותר..! והנה זה מתחיל לקרות שוב, גם אי אפשר להגיד לו כלום כי הוא מתעצבן ואומר לי שאני קנאית, שאני רוצה אותו רק לעצמי, שאני ״לא משחררת!״ אני כבר לא יודעת אם להאמין לו, האם אני באמת כזאת חסרת ביטחון לגביו?
אני לא יודעת אם יהיה לך קל להגיב לי כי עם כל זה שחפרתי לך פה זה הרבה יותר מזה.. אני חייבת שתעזור לי למה אני מפחדת לגלות יאוש, אני אוהבת אותו כ״כ ואני מפחדת לאבד אותו במידה וזה באמת בעיית ביטחון שלי עם עצמי. אני אפילו שואלת את עצמי למה אני ככה במידה וכן, אני כן יפה, חכמה חברותית חרוצה כשרונית ואני לא שמתחתנת חלילה אבל אז למה אני ככה חסרת ביטחון בכל הנוגע אליו??
Help me :)
אגב השעה 00:00 והוא עדיין לא כאן...

אנה יקרה,
משום מה, ואת לא מסבירה למה, את מפגינה חוסר ביטחון בבן זוגך. אני לא מדבר רק על "קצת קינאה", אלא על כך שלמרות שהוא מראה הרבה אהבה את מרגישה שמשהו חסר, וקמה בתחושה של "הוא יתקשר?" "למה הוא לא מתקשר?" - שהם דאגה מתמדת. גם אם תרצי שזה לא יופגן כלפי חוץ, זה מפריע לך, ובמוקדם או במאוחר זה ייצא החוצה כביטוי של אי שביעות רצון שיפריע לו.אני חושב שזה סביר מאד שאם מחר יש לו מבחן בבוקר, אז היום, בשעות לילה מאוחרות, את באמת מפריעה לו כשאת רוצה את זמנו. לא רק הוא צריך "לראות" אותך, גם את צריכה לראות את הצרכים שלו, ואני מקבל את הרושם שלא תמיד את מצליחה. יש לו מחר בחינה (שאני מבין שכבר היתה היום), ואני לא בטוח שאת נותנת לו לא רק את הזמן, אלא גם את הראש הנקי כדי לדבר על כך מחר, רק אחרי הבחינה, ועד אז לתת לו שקט נפשי,גם אם לך אין עכשיו.את יכולה לחכות, הבחינה לא. האם את יכולה לנהוג כך? - אולי, אבל במכתבך זה לא נשמע כך.ואת שואלת: "האם אני באמת כזאת חסרת ביטחון לגביו?" ואני לא יודע. אני חושב שאת יותר חסרת ביטחון לגבי עצמך.את רוצה שאשפוט האם הוא צודק כשהוא אומר שאת קנאית ולא משחררת, או שאת תובעת רק את מה שבאמת נכון, ושהוא זה שלא בסדר. ואת כותבת: "כן, הוא משתדל והוא באמת בנאדם מאד מאד עסוק, אבל עד כדי כך?" - אני לא יכול להיות שופט בתנאים האלה כדי לדעת אם "עד כדי כך" זה סביר או לא. גם אם תבואו אלי ותשבו איתי ותסבירו לי שעות את העניין, לא אהיה ביניכם שופט. אבל אנסה לאפשר לכם להבין טוב יותר את הצרכים ההדדיים מחד, ולהתגבר על החרדות מאידך, שלך - עם החשש שהוא לא אוהב אותך מספיק, ולא יקשיב מספיק לצרכים שלך בזוגיות שלכם, ושלו - עם החשש שכל החיים תנהלי אותו. זהו פער שצריך לעבוד עליו ולהתגבר עליו, ושניכם צריכים לראות זה את פחדיו של זה, ולמצוא את הכוח ואת המקום להקל על הצד השני, כדי שיהיה לצד השני יותר קל להקל עליכם.