לדבר על חתונה: איך לא להפחיד אותו

שלום
ד"ר חסון,אני מרגישה שאני מה שנקרא "לחוצת חתונה" ... אולי זה בא מהבית.לצערי, אני מרגישה שבן זוגי הנוכחי וגם הקודם לא מרגישים בשלב הזה או רוצים בזה.הנוכחי לא יודע מה הוא רוצה מעצמו מבחינת העתיד. אנחנו כשנה ביחד.אני בדילמה כזאת:האם לבוא ולשוחח אתו על כוונות עתידיות ? (מה שמרתיע הוא ששיחה כזו עלולה להרתיע אותו ואולי גם להוציא אותי קצת מושפלת מזה שאני כן רוצה עתיד והוא לא יודע או לא בטוח וכו' ואני רוצה גבר שיבוא וייזום את זה ושאני לא אצטרך לשדל אותו לגור ביחד , להתחתן וכו')אוהאם אני לחוצה מדי? ועדיף לשתוק ולחכות עוד שנה-שנתיים עד שזה יבוא ממנו ובינתיים להתעסק בחיי.אני בת 25 ובן זוגי בגילי פחות או יותר. אין לנו עדיין עבודה קבועה. אנו סטודנטים.בכל מקרה, נמאס לי מהמצב הזה. אני קרועה בין הרצון העז שלי להתמסד למציאות שלי שיש לי בן זוג שעדיין לא יודע מה הוא רוצה מעצמו ואני אוהבת אותו.קשה לי להגיע להחלטה. אודה לך מאוד אם תעזור לי להגיע אליה.תודה,i

Iיקרה,
גם אם אתם לא מדברים על חתונה ועל עתיד, אם אתם יוצאים ביחד שנה, יש להניח שגם הוא חושב על זה ועל השאלה אם את מתאימה לו או לא, והוא גם חושב שכנראה שגם את חושבת על זה, כי הוא מודע שנשים בדרך כלל יותר "לחוצות חתונה" מגברים. אבל יכול להיות גם שכל עוד אתם סטודנטים, ושהוא עדיין לא רואה לכם עתיד כלכלי, הוא גם אומר לעצמו שזה עדיין לא הזמן להתחיל לדבר על זה. קחי בחשבון שהוא מבין כנראה שהאחריות הכלכלית תהיה בעיקר עליו, ולכן זה יכול להלחיץ אותו, ולכן הוא גם לא ממהר. הוא עוד לא ממש שם.ולכן, אם תשאלי אותו על העתיד, הוא לא יופתע. אבל אם תעשי זאת בפתיחות, ותראי לו שאת מבינה גם את הקשיים הכלכליים, ואת לא רק חולמת בהקיץ על פנטזיות לא מציאותיות, יהיה לו הרבה יותר קל להתייחס אליך ברצינות, ולדבר על זה. כך נדמה לי.