לא רוצה ילדים - מה לעשות?

היי אני נטלי בת 29 אוטוטו נימצאת בזוגיות קרוב לשלוש וחצי שנים ,בעיקרון הכל בסדר אצלנו רק בעייה אחת לדעתי אין לי כל כך כימיה ביחסי מין אני מקיימת איתו יחסי מין כי הוא צריך לא אני המגע שלו אף פעם לא גירה אותי יותר מידי למרות שאני כן מראה לא חיבה כל הזמןלא מזמן חזרנו מהמזרח היינו שם כחודשיים ביחד, החבר שלי מאוד מבולבל בחיים הוא לא יודע בדיוק מה הוא רוצה ,הוא מעוניין להגר למדינה אחרת כי הוא חושב ששם יהיה לו טוב על העתיד שלנו הוא בקושי מדבר , אם הוא מדבר בזמן העתיד אז זה הוא מדבר על עצמו "אני אעשה אני אטוס אני אקנה....... "הוא אמר לי במפורש הוא לא יעשה ילדים במיוחד לא בארץ כי המצב הכלכלי בארץ לא מאפשר לגדל ילדים בביטחון כלכלי , או שהוא צוחק לפעמים טוב אם אני אזכה בכמה מיליוניום אני אכניס אותך להריוןההורים שלו גם לא בעד נישואין והם אפילו לא רוצים נכדים כך החבר שלי טוען יש לו אח בן 37 וגם לא נימצא בזוגיותאני עובדת עצות לא יודעת מה לעשות אנחנו בני אותו גיל אולי הוא עדיין צעיר או פשוט הוא התרגל אליי ונוח לו איתי ובטוח הוא אוהב אותי אבל השאלה איזו מין אהבה זו , אהבה של הרגל ונוחיות או אהבה אחרת אין לי מושג מה לעשות אני מעוניינת בעתיד לבנות משפחה השאלה היא האם להמשיך את הזוגיות הזאת שאני באמת לא יודעת בכלל לאן היא תתקדם או לפעול לפי הראש ולא הרגש אני באמת אוהבת אותו אני לא יודעת אם מאוהבת אבל אוהבת

נטלי יקרה,
את שואלת שתי שאלות כבדות. אתחיל מהשניה: אני מציע לך להאמין למה שוא אומר. פשוט כך. כי נדמה לי שאת איתו מתוך ציפיה שהוא ישתנה. אולי, כנראה שהסיכוי לזה אם תמשיכו כפי שאתם הרבה יותר נמוך מהמשקל שאת נותנת לזה. פשוט האמיני לו שבזה הוא מאמין ושכך הוא רוצה, ועשי החלטות בהתאם למה שהוא אומר לא בהתאם למה שאת רוצה. אני חושש שאת מעריכה שהסיכוי שלך למצוא מישהו מוצלח שתאהבי ושיאהב אותך וגם ירצה ילדים נמוך מהסיכוי שבן זוגך ירצה ילדים כשכבר נתון שהוא רוצה אותך ואת אותו. אולי לכן את רוצה שלא להאמין למה שהוא אומר. האם ההערכה הזו שלך נכונה? – בכלל לא בטוח. כי יכול להיות שהסיכוי שלך למצוא בן זוג מתאים אחר הרבה יותר גבוה מאשר את מעריכה, והרבה יותר גבוה מהסיכוי שבן זוגך ישנה את דעתו באופן בסיסי וייכנס לזוגיות יציבה וטובה ואבהות טובה ומשקיעה מתוך רצון אמיתי וכן להיות שותף שלך.יתכן שבזוגיות אחרת תיפתר גם הבעיה הראשונה. אני לא יכול לדעת מדוע אינך נמשכת אליו. האם זו בעיה של משיכה מינית שלך רק כלפיו? האם את פחות מינית באופן כללי? – והאם זה מה שמפחיד אותך ביצירת זוגיות חדשה, כי כאן כבר יש לך מישהו שמכיר את כל הבאגים שלך, כולל זה, ובכל זאת איתך, ומי יודע אם תצליחי למצוא מישהו אחר שירצה אותך? כך שיכול להיות שהקושי שלך להיפרד ממנו על רקע הבעיה השניה קשור לפחד שלך שיש לך בעיה משלך בזוגיות שאינה תלויה רק בו – הבעיה הראשונה. זה משהו שאת צריכה לברר עם עצמך. קודם כל, לפי השאלה אם היית קודם בזוגיות מתמשכת, שבה לא היתה בעיה כזו. אם כן, יתכן שיש בעיה ביניכם, שאולי יכולה להיות כעסים שלך כלפיו, שבגללם את לא נמשכת אליו, ואולי משהו אחר, כמו התנהגות מינית או ריח שלא מתאימים לך.יתכן שתרצי ללכת למטפל מיני לפני החלטה אם אתם נשארים ביחד, כדי להבין קודם מה קורה ביניכם, הבנה שאולי תשפיע על ההחלטה שלך אם להישאר איתו או לא (ואם כן, אז להמשיך בטיפול ביחד), או להמתין שתצרי קשר אחר, ולראות אם עדיין יש לך קשיים במשיכה ובעוררות המינית.

תודה רבה על המענה יש כל כך הרבה דברים במה שרשמתאין לי כעס כלפי בן זוגי הוא בן אדם נדיר ומיוחד והוא מקבל אותי כפי שאניאגב פעם ראשונה אני נמצאת עם מישהו 3 שנים כל הגברים שיצאתי החזקתי אולי במקרה הטוב 3 חודשים, היה לי פחד להיקשר למישהו היו מקרים שפגעתי היו מקרים שנפגעתי אבל תודה לאל זה רק לימד אותיבילדותי עברתי התעללות מינית ע"י אחד מקרובי משפחה אולי זה המצב שהשפיע עליי עם השנים, אני לא בטוחה אבל לפי התאוריה זה מה שקורה כמעט לכל אחת ,בריחה ממגע מיני או ההפך הגמור ואולי זה נובע מהלחץ התמידי מה יהיה הלאה למרות שאני משתדלת לא להראות את זההיו לי בני זוג שכן נמשכתי אליהם עד לפני 4 שנים לא הייתה לי בעייהלגבי ריח גופו של בן זוגי אתה דיי צודק מהפעם הראשונה לא כל כך נמשכתי היום יותר נכון התרגלתי אבל אני מבינה למה אתה מתכוון

אלה/נטלי יקרה,
לפי מה שכתבת, יתכן שהטראומה מהילדות משפיעה עליך פחות, והגבר שאיתו את נמצאת – כלומר, הריח שלו, למשל, ואולי גם דברים אחרים, מפריעים לך יותר. הוסיפי לזה את אי הרצון שלו במחוייבות ובילדים, ותצטרכי להחליט מה לעשות. אני מבין את המשמעות הגדולה שיש לכך שהנה יש מישהו שמקבל אותך כמו שאת. אבל את צריכה אותו גם מקבל את הצרכים שלך, והשאלה אם זה אפשרי, ועד כמה זה באמת משמעותי וחשוב לך. אני מתרשם שזה באמת חשוב לך, ואל תקלי בזה ראש, כי יתכן שרק בעוד כמה שנים תביני גם עד כמה זה היה חשוב לך.שקלי מחדש את מה שכתבתי לך בשני המכתבים, ותצטרכי להחליט מה את עושה עם זה. חשוב שתקחי אחריות על האושר שלך, ושתנסי לראות מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. כאן, במסגרת הפורום, לצערי זה כל מה שאני יכול לתרום לך, ואת צריכה יותר מזה.