לא מצליחה לצאת מהפרידה

שלום,
אני כבר ממש מיואשת.מדובר בבחור שהיה חבר שלי שנתיים (אני בת 24 והוא 26). לפני חצי שנה נפרדנו ביוזמתו. הייתה בנינו אהבה ענקית אך לקראת הסוף התחילו ריבים נוראיים ובסוף הוא החליט שהוא לא רוצה יותר. נפרדנו וחזרנו מספר פעמים וכל פעם הוא נשבר ולא רצה להתמודד עם המצב. אני מבינה שזה לא הגיוני להילחם על מישהו שוויתר, אני יודעת שמגיע לי יותר טוב מזה, אני יודעת שאני צריכה להשלים עם המצב ולהמשיך הלאה אבל אני לא מצליחה. כל הזמן יש את התקווה שאולי נחזור שאולי דברים ישתנו. הוא כל הזמן אומר לי שכשיגיע הזמן אנחנו נחזור ושפשוט עכשיו זה לא מתאים ולא עבר מספיק זמן (למרות שעברה כבר חצי שנה). אני מרגישה שאני משתגעת, אני מתחילה לחשוב שיש לו מישהי אחרת (הוא טוען שלא). נפגשנו לאחרונה מספר פעמים, היה לנו ממש כיף ביחד אבל לטענתו הוא לא מוכן עדיין לעשות את הצעד ולחזור. כל הזמן הוא אומר שהוא אוהב אותי אז אני לא מבינה מה הבעייה לנסות שוב אחרי ששנינו התרחקנו לתקופה.בנוסף אני רוצה לציין שניסיתי לצאת עם בחורים אחרים אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהמחשבות עליו, על איך זה יהיה כשנחזור ואף אחד אחר לא באמת מעניין אותי.אני פשוט מדוכאת ומאוכזבת מעצמי שאני במצב הזה וכלום לא מתקדם לשום מקום.

אורן יקרה,
הוא מזין אותך במסרים כפולים, וזה המצב הקשה ביותר שאפשר להיות בו, כי את חיה בין תקווה ליאוש. הוא אומר לך "יהיה בסדר", אבל לא אומר מתי, ואת לא יודעת אם להאמין לו כאשר באופן מעשי שום דבר לא בסדר, והוא לא עושה משהו כדי להוכיח לך שיהיה בסדר.והאמת היא שכפי שאת רואה זה מצליח לו. אני לא יודע אם יש לו מישהי או לא, אבל הוא מצליח, בעזרת המסרים הכפולים הללו, לגרום לך שלא יהיה לך מישהו, ושאת נשארת עבורו על אש קטנה, כזו שהוא מדי פעם מזין, לעיתים רחוקות, וכאשר היא תלויה אך ורק ברצונו. אם יום אחד הוא יגיד לך, "תשמעי, החלטתי בעצם שלא, אני מצטער", מה תוכלי להגיד? שהוא אמר אחרת? אז מה???אין לך שום ערובה לכך שהוא יחזור, פרט לאמירות שלו שאין להן מחוייבות אמיתית. לצערי, זה המצב. יש לו מספיק מידע כדי לדעת אם הוא רוצה לחזור, ואם הוא לא רוצה, וכבר עברה חצי שנה, זה אומר שיש לו גם עניינים אחרים בראש שהם חשובים יותר. האלטרנטיבה היא שהוא רוצה להעניש אותך על משהו שעשית או שלא עשית. האם את מוכנה להיות בזוגיות עם מישהו שמוכן להעניש אותך כך? – את מבינה שאיך שלא מסתכלים על זה, זה לא מריח טוב. ונשאלת השאלה – מדוע את עדיין שם כשרע? מדוע את תקועה עם התקווה להיות איתו? מה כל כך טוב בו, שאת נשארת עם התקווה הזו למרות הסיכוי הנמוך כל כך? האם שכחת את המריבות הנוראיות? האם הוא השאיר אותך בחוסר בטחון עצמי, ובתלות כזו שאת לא חושבת שאי פעם יהיה לך מישהו שיאהב אותך כל כך? הרי הוא גורם לך לסבל כל כך קשה, והוא ממשיך בזה. האם זו האהבה שאת רוצה?הרשי לי לומר לך מנסיוני, כי טיפלתי במקרים דומים. ואחר כך, היתה אהבה גדולה חדשה, ובן זוג מוצלח בהרבה מהקודם, ונישואים וילדים. את צריכה לומר לעצמך שמגיע לך יותר, ולהתחיל לפעול בהתאם. ואני יודע שקשה. באמת אני יודע. אבל זה אפשרי ובידייך.