יציאה מהפרידה: איך להתקדם
ימים
אהבה אסורה
⌄
אני באמת תוהה לעצמי איך פרידה של קשר שנמשך שנתיים וחצי כואבת לי כבר שנתיים וחצי לאחר הפרידה. זאת הייתה אהבה אסורה, בחור חילוני בחורה דתיה, אני באמת באמת רוצה לשכוח אבל הוא מופיע ומלווה את המחשבות שלי רגע רגע. כשהייתי איתו לא חשבתי עליו בכזאת תכיפות. מה עושים שמחשבות משתלטות בלי סוף מהרגע שאני קמה (קמה לבד ונזכרת למה...) ועד שאני הולכת לישון ואף אחד לא מחבק. איך מסבירים לעצמי את מה שהשכל יודע? אני עוקבת אחריו בפייסבוק. לא נעים לי עם זה.. אמצע שנות העשרים לחיי.. לא חלמתי להיות במקום הזה אחרי שאני יזמתי את הפרידה הזאת.מה עושים? ולא, חוץ מטיפול כי ניסיתי.
ד"ר אורן חסון
לא מצליחה לצאת מהפרידה
⌄
ימים יקרה,
זה קורה לך, כנראה, כי אין לך אלטרנטיבות. כי את לבד. כי את לא יוזמת ליצור לעצמך משהו אחר שירתק אותך מספיק, וכי אין לך אהבה חדשה.נכון שזה קצת מערכת עם היזון חוזר, ושכאשר את עם המחשבות הללו, קשה ליצור את הדברים האחרים. אבל מכיוון שאת מבינה שאת צריכה, זה אומר שאת גם צריכה לקחת אחריות ויוזמה וליצור לעצמך משהו אחר. זו הדרך היחידה שלך לצאת מזה לבד. להחליט וליזום.כתבת שניסית טיפול ולא הצלחת. אני לא יודע כמה זמן ניסית, ומה לא הלך. אם ניסית ברצינות, כלומר, לאורך זמן, וזה לא הלך, אולי זה לא המטפל/ת המתאים. אולי כדאי לנסות שוב. שנתיים וחצי ואת עדיין עם אותו עניין, זה יותר מדי. קראי, אגב, גם את השאלה והתשובה שמעליך, כי הם בנושא דומה, גם אם לא זהה.ועוד אגב: אין קשר בין התחושות שלך לבין העובדה שזו אהבה אסורה, אולי פרט לכך שהאיסור רק הגביר את הריגוש, שאולי לכן מגביר את הקושי לצאת מזה.
ימים
מעל הכל תודה..
⌄
האמת שכל מה שאמרת נכון ואמיתי ובתוך תוכי ידוע ליאני חושבת שמעל הכל ציפיתי לפתרון קסם שיאפשר לי לשלוט על הרגשות שלי (געגוע, חוסר בכל מה שנתן.. וכו') ויש לי שאלה אליך. הרי חסר לי נורא בן זוג, עד שהוא לא יגיע אני אחוש לבד ואזכר למה..מה עושים כשהמחשבות עליו באות? להתעמת איתם או להיפך, לחשוב על משהו אחר ולא לתת להם ביטוי (משהו שמאוד קשה לעשות).האם לעשות הרפיה יומית על הנושא בצורה של להזכיר לעצמי למה נפרדתי ממנו?
ד"ר אורן חסון
הסחה
⌄
ימים יקרה,
את אומרת וחושבת את הדברים הנכונים (הפיסקה השלישית והרביעית שלך). שני הדברים נכונים. כלומר, להזכיר לעצמך מדוע נפרדת ממנו זה נכון. אבל נכון עוד יותר לפנות את המקום הזה שבראש שלך, ולעסוק בזה כמה שפחות (הפיסקה השלישית שלך). כלומר, כשאת מוצאת עצמך חושבת עליו, לעבור במודע ולחשוב על משהו אחר או לעסוק במשהו שהוא מספיק אינטנסיבי שיסיט את המחשבות שלך. והכיני לך סט של כמה דברים כאלה מראש (אפילו דברים פשוטים כמו, אם את לבד בבית, לשיר בקול רם, לשים מוזיקה, לרקוד (או לשיר) איתה), ולשנות את מצב הרוח שלך, ולעבור אחר-כך למשהו אחר.
ימים
הסחה
⌄
תודה רבה, אני חושבת שמה שאתה עושה משמעתי עבור רביםומאחלת לך שתמיד תצליח.אני קוראת לזה הטלת שרשראות (ממש לשחרר לחופש..) לאנשים שהמציאות לפעמים כבלה אותם..שבוע טוב .